דירקטוריון התעשייה האווירית הולך לשנות את ההתנהלות מול ארגון העובדים

התעשייה האווירית מתקרבת להנפקה, ומנסה לנקות האשמות על פוליטיזציה בארגון • בעקבות אירוע מימונה שאירגן ארגון העובדים, וכלל נציגות רבה לליכוד, הוחלט כי הארגון ישלם שכירות עבור המתחם והאירועים יוגבלו לעובדים בלבד • וגם: בג"ץ דחה את העתירה נגד מינוי עמיר פרץ ליו"ר הדירקטוריון

בועז לוי, מנכ''ל התעשייה האווירית / צילום: תעשיה אוירית
בועז לוי, מנכ''ל התעשייה האווירית / צילום: תעשיה אוירית

דירקטוריון התעשייה האווירית ידון באחת מישיבותיו הקרובות ביישום המלצות דוח מבקר המדינה מלפני 4 שנים בעניין יחסי הגומלין בין הנהלת החברה לארגון העובדים. הדיון נקבע לאחר פרסום על אירוע המימונה של ארגון העובדים שנערך במתחם שנמסר לעובדים על ידי ההנהלה, ללא דמי שכירות.

באירוע המימונה המדובר השתתפו כמה וכמה מחברי הכנסת של הליכוד וגם השרה איילת שקד מימינה שהתקבלה בחמימות רבה. כמו כן נכח ארנון בר דוד, יו"ר ההסתדרות, המתמודד על התפקיד בבחירות שיתקיימו מחר.

מנהלת רשות החברות עו"ד מיכל רוזנבוים פנתה במכתב ליו"ר התעשיה אווירית עמיר פרץ ובו דרשה הסברים על מימון האירוע ואופיו, ועל מעורבות ההנהלה או הדירקטוריון בו. פרץ פנה למנכ"ל בועז לוי ובפניה אליו ציין ש"אם יהיה צורך בנקיטת אמצעים נוספים, חמורים ככל שדרוש, הם ינקטו".

לוי: "באוהל האירוע לא נראו כל סממנים פוליטיים"

לוי השיב לאחרונה לפרץ במכתב שהגיע לידי גלובס ובו נאמר כי ההנהלה לא הייתה מעורבת בארגון האירוע או במימונו, ולא בהזמנת האורחים. המנכ"ל מבהיר כי אירוע רווחה מסוג זה לעובדים לא נדרש לאישור ההנהלה, ומוסיף "אדגיש כי באוהל האירוע לא נראו כל סממנים פוליטיים". לוי הסביר את נוכחות חברי הכנסת כך: "למקום הגיעו אורחים ובהם אישי ציבור שביקשו לברך את העובדים לרגל החג".

התגובה הזו מתיישבת עם תגובת הוועד ולפיה לאירוע לא הייתה כוונה פוליטית וכי הוזמנו אליו אישי ציבור רבים שלהם קשר עם התעשיה האווירית. בין השאר הוזמנו קציני צה"ל בדימוס וגם פוליטיקאים מכמה וכמה מפלגות ובהם יו"ר העבודה השרה מרב מיכאלי, השרה תמר זנדברג ממרצ ועוד פוליטיקאים. ועם זאת, אי אפשר להתעלם מכך שהנוכחות המוגברת של חברי הכנסת מהליכוד נתנה את הרושם כי מדובר באירוע פוליטי, שחברי המפלגה הגדולה באופוזיציה היו מעין אורחי כבוד שלו.

לוי מציין כי בביקורת של רשות החברות בתקופת הבחירות המסקנות היו כי החברה עומדת במגבלות של מניעת פעילות פוליטית במתחמיה. הוא כותב כי "רענון של הכללים כאמור יבוצע מול מזכיר ארגון העובדים ומול שא"ל (הגוף הכלכלי של ארגון העובדים), על מנת לוודא את קיומם המלא גם בעתיד, לרבות במתחם שא"ל. כמו כן חזרתי והנחיתי את מזכיר האגודה כי ארועי רווחה שיתקיימו במתחם שא"ל לא ישאו אופי פוליטי".

במכתב לוי מתייחס גם לפניית רוזנבוים בנוגע לדוח המבקר מ-2018 וכותב: "בעקבות המלצות דוח מבקר המדינה בוצע תהליך מסודר בנושא פעילות שא"ל במתחם שיועד לכך בחצר החברה עובר רווחת עובדי החברה וגמלאיה. הסיכום המעודכן בנושא זה צפוי לעלות לדיון בדירקטוריון באחת מישיבותיה הקרובות".

לפי הסיכום המדובר ארגון העובדים ישלם דמי שכירות להנהלה עבור המתחם ואופי הפעילות בו יוגבל לעובדים בלבד ולא לכלל הציבור כפי שהיה נהוג עד כה.

סוגיית המטוס שנרכש לטיסות של מנהלי החברה

רוזנבוים קיבלה מפרץ היו"ר את התייחסות המנכ"ל, ובמכתב תשובה הביעה שביעות רצון מקידום הטיפול שלו בפניות ובסוגיית דוח המבקר במיוחד וביקשה לקבל עדכון אחר תיקון הליקויים. היא שבה והבהירה את ההנחיה הגורפת לאי קיום פעילות פוליטית במישרין או בעקיפין בכל שטחי החברה.

התעשיה האווירית חייבת לרוזנבוים עוד הסבר, בסוגיית המטוס שרכשה לטיסות של מנהלי החברה. לפי הפרסומים, החברה רכשה בעלות מלאה על מטוס מנהלים מחברת Gulfstream שהחזיקה במחצית ממנו, והמטוס שימש את המנהלים לטיסות שונות ובין השאר למרוקו, למפרץ וליעדים נוספים. ההנהלה הסבירה כי בשל מגיפת הקורונה וביטול טיסות מסחריות רגילות המטוס נועד לקידום עסקי החברה בעולם. רוזנבוים ביקשה לפני שבועיים הסבר מפורט יותר, ופרץ הבטיח כי תשובה מלאה תתקבל בהקדם.

התעשייה האווירית התקדמה עוד צעד לקראת ההנפקה

בשבוע שעבר פרסמה התעשייה האווירית את דוחות הרבעון הראשון שהראו עלייה של ממש ברווחים ובהכנסות, המשך לשלוש שנים מוצלחות מאוד של החברה. המכתב של רוזנבוים מהווה עוד תמריץ להנהלה לתקן את הליקויים לקראת ההנפקה שהיא מקדמת, כדי שתוכל להציג חברה יציבה ונקייה מרעשי רקע שתביא לביקושים גבוהים ולערך נאה למניה.

הבוקר נעשה עוד צעד מתקדם להנפקה: אושר תיקון תקנות המאפשר הנפקות מניות מיעוט בחברות ממשלתיות, תיקון שהסיר חסם חקיקתי להנפקה. בהמשך לאישור שר האוצר, אביגדור ליברמן, ושר הביטחון, בני גנץ, ולעבודה משותפת של רשות החברות הממשלתיות, משרד המשפטים והרשות לניירות ערך יחד עם התעשיה האווירית, אישרה ועדת חוקה, של הכנסת תיקון לתקנות החברות, המניח את התשתית לביצוע הנפקות מניות מיעוט בחברות ממשלתיות, כך שיתאפשר לקדם את הנפקת מניות המיעוט בחברת התעשייה האווירית ובחברות נוספות.

מטרת התיקון שאושר היא להניח את התשתית להנפקות הון של חברות שהמדינה היא בעלת שליטה ומבטיח שיהיו מנגנוני בקרה מותאמים לביצוע עסקאות עם המדינה, באופן כזה שיישמר האיזון בין הצורך בגילוי מידע למחזיקי המניות בציבור לבין אינטרסים של המדינה כבעלים וביחוד שמירת אינטרסים ביטחוניים.

רוזנבוים הגדירה זאת צעד משמעותי המאפשר להתקדם בהנפקת התעשייה האווירית "תוך שמירה קפדנית על האינטרסים הביטחוניים של המדינה וכן על קיום הממשל התאגידי והגנה על ציבור המשקיעים הנדרש בחברה מדווחת.

תיקון זה בא כחלק ממדיניות רשות החברות הממשלתיות לקידום הנפקות והפרטות בחברות הממשלתיות על מנת לייעל את השירות הציבורי, לקדם את השקיפות בהן, ושיפור התוצאות העסקיות, במטרה לייצר תשואה וערך גבוהים עבור אזרחי מדינת ישראל".

כעת כולם ממתינים למתן אישור צו החיסיון מלשכת היועץ המשפטי לממשלה, צו שיאפשר חיסיון על המידע הסודי/ביטחוני של החברה גם לאחר ההנפקה.

בג"ץ דחה את העתירה נגד מינוי עמיר פרץ ליו"ר הדירקטוריון 

בתוך כך, בג"ץ דחה את עתירה התנועה לאיכות השלטון נגד מינוי של עמיר פרץ ליו"ר דירקטוריון התעשיה האווירית. העתירה הסתמכה על עמדת הוועדה למינויים בשירות המדינה שביקשה לדחות את המינוי. אלא שהשופטים קבעו כי "אדם שעברו המקצועי כולל עמידה בראשו של משרד הביטחון, חברות בקבינט המדיני-ביטחוני של ממשלת ישראל, ניהול של הסתדרות העובדים, ועוד כהנה וכהנה, בוודאי אינו יכול להיפסל כמועמד לשמש דירקטור בחברה ממשלתית כמו תע"א. ואם כך הוא הדבר, ברי הוא כי מינויו של אדם כזה לתפקיד של דירקטור בתע"א אינו יכול להיחשב לבלתי סביר באופן קיצוני עד כדי חריגה ממתחם הסבירות".

השופט סולברג הוסיף כאן עמדה שרלוונטית מאוד גם לפסיקות אחרות בעניינים הנוגעים להחלטות ממשלה: "עלינו להיזהר ולהישמר מפני שימוש בעילת הסבירות בכגון דא, וזאת גם אם באמת ובתמים סבורים אנו, השופטים, כי ניתן היה לקבל החלטה 'טובה' מזו שנתקבלה. עלינו להימנע מלבוא בנעלי הממשלה, ומלהמיר את שיקול-דעתה בשיקול דעתנו-שלנו". כלומר: צמצום עילת הסבירות בפסילת החלטות ממשלה.

שופטת דפנה ברק ארז שהייתה הספקנית משלושת השופטים כתבה אמנם כי מדובר במועמד שמילא תפקידים בכירים ביותר, הן בממשלה והן מחוצה לה אבל גם כי פרץ "כיהן עד לא מכבר כשר בממשלת החילופים הקודמת, כחלק מגוש השרים הפריטטי שהוגדרו כבעלי זיקה למי שמכהן כיום כשר הביטחון, הוא השר הממנה בענייננו" (גנץ). אלא שגם היא הצטרפה לדעת חבריה ופסקה על דחיית העתירה תוך ביקורת שהתהליך לא בחן השוואתית מועמדים נוספים.

צרו איתנו קשר *5988