פחות מוכָּרות, לא פחות מעניינות: הפוטנציאל שטמון בקרנות האיריות

דמי הניהול נמוכים יחסית והעדר חשיפה למס העיזבון האמריקאי הם שניים מהיתרונות של הקרנות האיריות, שהופכים אותן למכשיר השקעה מעניין. כל מה שצריך לדעת על האופציה האירית

בתי השקעות / אילוסטרציה: Shutterstock
בתי השקעות / אילוסטרציה: Shutterstock

אחת מדרכי ההשקעה המומלצות היא באמצעות מכשירים עוקבי מדדים מתוך הרציונל שנשען על מחקרים, ולפיו אי אפשר באמת להכות את המדדים, ולכן כדאי להשקיע במכשירים שפשוט משיגים את תשואת המדד (להרחבה על הקרנות המחקות).

לכאורה פשוט, אבל לא בדיוק. למעשה, בפני המשקיעים הישראלי עומדות שלוש אלטרנטיבות להשקעה במדדים גלובליים: קרנות ישראליות, קרנות אמריקאיות וקרנות איריות.

מה ההבדל ביניהן? ובכן, ההבדל הבולט ביותר הוא כמובן שקרנות ישראליות מנוהלות על ידי חברות ישראליות ונסחרות בבורסה בישראל, הקרנות האמריקאיות מאוגדות בארה"ב ונסחרות בבורסות אמריקאיות, ואילו הקרנות האיריות מאוגדות באירלנד ונסחרות בבורסות שונות באירופה, וחלקן אף בישראל.

הקרנות האיריות פחות מוכרות בישראל, אבל מסתבר שיש להן מאפיינים ייחודיים שמקנים להן יתרון על פני המקבילות מישראל וארה"ב. אז מהם היתרונות של הקרנות האיריות?

קרנות איריות - הרבה יתרונות

ראשית, דמי הניהול. דמי הניהול בקרנות האיריות נמוכים יחסית לקרנות הישראליות. בנוסף הקרנות הישראליות לא קונות את המניות עצמן אלא באמצעות חוזים עתידיים. השיטה הזאת יוצרת להן שתי בעיות, שלא קיימות בקרנות האיריות - קודם כל לעתים העקיבה לא מדויקת במאה אחוז, והבעיה הגדולה יותר היא שהדיבידנדים שהחברות מחלקות מושקעים חזרה במדד, לא לפני ניכוי מס במקור בגובה 30%. מדובר בתשלום משמעותי יותר מדמי הניהול השוטפים, ובהצטבר אפקט הריבית דריבית יכולה להיות לכך השפעה משמעותית על התשואות לטווח ארוך.

יתרון שני של הקרנות האיריות הוא העדר החשיפה למס העיזבון הגבוה הקיים בארה"ב. לפי החוק האמריקאי, מי שברשותו תיק ניירות ערך אמריקאיים בשווי של מעל 60 אלף דולר, והלך לעולמו חלילה, ממשלת ארה"ב תיקח ממנו 35%. לא מהרווח , משווי התיק.

הקרנות האיריות כאמור אינן חשופות למס העיזבון גם אם הן משקיעות בנכסים אמריקאיים, ולכן פטורות ממנו.

יתרון נוסף הוא שהקרנות משקיעות מחדש את הדיבידנדים ברוטו. כלומר הן אינן משלמות מס במקור. במדינות מסוימות עדיין יהיה מס, אך הוא יהיה נמוך מ-30% המס המנוכה מהקרנות הישראליות ומ-25% המס המנוכה מהקרנות האמריקאיות. שיעור המס נע בין 8% ל-15%. היתרון הוא בריבית דריבית שיוצרת תשלום מס נמוך יותר. אבל כאן טמון גם החיסרון בקרנות האיריות. החיסרון הוא באפקט של כפל מס על הדיבידנדים שהושקעו מחדש במדד. כלומר, בפעם ראשונה ינוכה מס בזמן חלוקת הדיבידנד (8% עד 15% - תלוי במדינה), ובסוף תקופת ההשקעה ינוכה מחדש מס על הדיבידנד שהושקע בחזרה במדד (25%). כלומר, על רכיב הדיבידנד (לא על רווחי ההון) ינוכה מס שעלול להגיע ל-40% במקרה הגרוע.

כפל המס אומנם משפיע על כדאיות של ההשקעה בקרנות איריות לעומת האמריקאיות בטווח הקצר, אך ככל שמתארך זמן ההשקעה אפקט הריבית דריבית עשוי לכסות על ההפרש הזה וליצור עדיפות לקרנות האיריות. אם נוסיף לזה גם את יתרון הפטור ממס עיזבון, הרי שככל הנראה הקרנות האיריות עדיפות.

איך משקיעים בקרנות איריות?

קרנות איריות נסחרות במטבעות שונים ובבורסות שונות, כמו לונדון, אמסטרדם, שוויץ, גרמניה ואיטליה. בדרך כלל יתלוו לשמן האותיותUCITS, שמייצגות סטנדרטים מסוימים שהקרנות מתחייבות אליהן.

כמה דוגמאות לקרנות איריות :

iShare Core S&P 500 UCITS ETF (CSPX)  - כפי ששמה מעיד התעודה עוקבת אחר מדד ה-500 S&P וניתן לרכוש אותה גם בתל אביב, מספר נייר ערך 1159250. היא נסחרת בדולרים וגובה דמי ניהול של 0.07% בלבד .

 iShare Core EURO STOXX 50 UCITS ETF EUR  (CSX5) - תעודת סל שעוקבת אחר מדד הסטוקס 50 הכולל חברות גדולות מגוש האירו. דמי הניהול נמוכים אף כאן ומגיעים ל-0.1% בלבד.

WisdomTree S&P China 500 UCITS ETF USD (CSPX) - תעודת סל המנוהלת על ידי חברת תעודות הסל וויזדם טרי ועוקבת אחר 500 החברות הגדולות והנזילות ביותר בסין - כולן חברות המדורגות בדירוג A ונסחרות מחוץ לסין. התעודה יחסית יקרה וגובה דמי ניהול של 0.55% .

FTSE All-World High Dividend Yield UCITS ETF (VHYL) - תעודת הסל המנוהלת על ידי ונגארד ומציעה חשיפה ל-1,776 מניות גדולות ובינוניות מרחבי העולם המציעות דיבידנד גבוה מהממוצע. דמי הניהול בתעודה - 0.29%.

למדריכים נוספים באתר הון:

תעודות סל, קרנות סל - כל מה שצריך לדעת

השקעה אקטיבית או פסיבית? מדדים או בחירת מניות?

* המדריך נכתב על ידי מערכת אתר הון, מדריכים פיננסים. המידע והנתונים במדריך אינם מהווים המלצה לרכוש או למכור נכסים כלשהם; וכן אינם תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.