מחאת המורים: כולם מסכימים שהשכר צריך לעלות. אז למה זה עדיין לא קורה?

שר האוצר החליט על רפורמה ללא תיאום עם שרת החינוך • ארגוני המורים לא מוכנים לפשרות לפני שיקבלו העלאה • באוצר חותרים לקבוע סטנדרטים שיאפשרו גמישות ניהולית לקראת הסכמי השכר הבאים • וגם: אם יש מחסור במורים, למה הם מתקשים לקבל משרה מלאה?

מחאת המורים ברחבת מוזיאון תל אביב, הערב / צילום: שלומי יוסף
מחאת המורים ברחבת מוזיאון תל אביב, הערב / צילום: שלומי יוסף

בתי הספר והגנים נסגרו היום מוקדם, והמורים יצאו להפגנה בתל אביב, כחלק מהמחאה שמובילה מזכ"לית הסתדרות המורים, כלפי "העמדה המנותקת של פקידי האוצר", כך לטענתה, במשא ומתן על הסכם שכר המורים. ביום ראשון, הקדים שר האוצר ליברמן תרופה למכה, כשכינס מסיבת עיתונאים ובה הבהיר כי אין מחלוקת ששכר המורים יעלה. הוויכוח הוא בעצם מה יתנו המורים בתמורה.

"זה כמו שתיכנס לחנות והמוכר יאמר לך, 'תביא 100 שקל ורק אחר כך אגלה לך מה אתה יכול לקנות בהם’". כך דימה השבוע, באוזני גלובס, בכיר במשרד האוצר את המשא ומתן מול המורים על הסכם השכר החדש. הבכיר רמז להתנגדות של המורים לדון בדרישות שהציבו ליברמן ואנשיו - כמו תמרוץ מורים לפי מצוינות ולא רק לפי ותק, מתן יותר כוח למנהלים והסטת ימי חופש מחופשת הקיץ אל חגי תשרי - לפני שמסכמים את העלאת שכר המורים.

מזכ''לית הסתדרות המורים יפה בן דוד בהפגנה היום (ב') / צילום: שלומי יוסף
 מזכ''לית הסתדרות המורים יפה בן דוד בהפגנה היום (ב') / צילום: שלומי יוסף

לשרת החינוך, יפעת שאשא ביטון, לעומת זאת, היו טענות אחרות. מבחינתה, כבר שלוש שנים שהאוצר קונה "בהקפה" באותה חנות מדומה, מאז פקע הסכם השכר הקודם מול המורים ב-2019. כעת, הגיע הזמן לסגור את החשבון לפני שמאפשרים לאוצר להמשיך בשופינג. "קודם כל שאגף התקציבים במשרד האוצר יתן למורים את מה שמגיע להם על מה שהם עשו ועושים". הגיבה שאשא ביטון לדרישות ליברמן. "רק אחר כך נסכים לדון בדברים הנוספים שהמורים יכולים לתת ואת המשמעות בעבורם".

המורים לא זוכים ליחס מועדף

כמו בכל סיטואציה מורכבת, שני הצדדים צודקים - ושניהם גם טועים באופן מסוים. האוצר צודק שחתימת הסכם שכר חדש, מאורע של פעם בשנתיים-שלוש, היא הזדמנות פז לעריכת שיפורים ותיקונים בתחלואות מערכת החינוך, דבר שיהיה קשה לבצע לאחר מכן.

מצד שני, לא אל כל משא ומתן כלכלי ליברמן נכנס עם דרישות מקדימות. למשל, לא זכור ששר האוצר דרש מצה"ל להתייעל תקציבית בתמורה לקידום החוק שהכשיר את הגדלת הפנסיות של אנשי הקבע - בעלות של כמיליארד שקלים וחצי בשנה. אז, העביר ליברמן את המהלך ביחד עם שר הביטחון בני גנץ, חרף התנגדות גורמי המקצוע באוצר.

המורים לא זוכים ליחס המועדף הזה. מבחינת האוצר, להסכם שייחתם יש חשיבות מיוחדת, בכך שהוא הראשון בסדרה של הסכמי שכר משמעותיים. במידה רבה, ההישגים של האוצר בהסכם מול מערכת החינוך יקבעו את אמות המידה להסכמי השכר של הרופאים, המרצים באוניברסיטאות, והסכם המסגרת מול ההסתדרות.

הממונה על השכר במשרד האוצר, קובי בר נתן, שואף להכניס מנגנונים לתמרוץ דיפרנציאלי כמעט בכל הסכם שכר עליו הוא חותם במגזר הציבורי. אם יצלח את המשוכה הגבוהה של הסתדרות המורים המגובה בשרת חינוך אוהדת, ויצליח להגמיש את מבנה השכר המאובן במערכת החינוך, יגיע בר נתן בנקודת פתיחה חזקה יותר אל שולחנות המשא ומתן הבאים.

בנוסף, ביסוד התגובה של שאשא-ביטון לליברמן לפיה "את מדיניות משרד החינוך קובעת אך ורק השרה העומדת בראשו", עומדת הטענה הנצחית של כלל משרדי הממשלה, שפקידי האוצר מתעקשים לנהל את המדינה לפי החור של הגרוש. ובסופו של דבר, אף הורה לא היה רוצה שהרפורמות במערכת החינוך ייכתבו באופן חד צדדי על ידי כלכלנים ורואי חשבון בלבד.

אין מחלוקת ששכר המורים חייב לעלות. ליברמן עצמו אמר השבוע: "אין ויכוח לגבי הצורך להעלות את שכר המורים. שכר המורים יעלה, ולכן אנחנו מופתעים מהקמפיין האגרסיבי בתקשורת ומנקיטת הצעדים". השאלה היא בכמה יעלה השכר, ולאיזה מורים הוא יעלה יותר. הפערים בין מורים מתחילים למורים ותיקים בישראל הם מהגבוהים בעולם. השכר עולה רק בהתאם לוותק, ולא לפי מצוינות או תחום.

ליברמן לא הסכים לנקוב במספר בנוגע לשכר המחודש. הוא טען שהמסגרת לתוספות תלויה בתקציב לשנת 2023 שנמצא בשלבי הכנה באוצר, לפני שיעלה לאישור הממשלה בחודש הבא. גם שרת החינוך כרכה את תקציב המדינה בנושא - רק מהצד השני, כשאיימה שתתנגד לאישור התקציב לולא משרד האוצר ייעתר לדרישותיה. בן דויד אמרה באחרונה כי היא דורשת שכר התחלתי של 10,000 שקל למורה, וטענה שבאוצר הציעו לה 8,200 שקל. לדבריה, היא השיבה: "8,200 זה בצבא", והעלתה את הסוגיה - כיצד לגרום לבוגרי מדעי מחשב ומקצועות ריאליים אחרים ללמד בבתי הספר, כשהם יכולים להרוויח שכר התחלתי לפחות כפול בהייטק ובמשרות אחרות.

למה חלק גדול מהמורים עובדים במשרה חלקית?

באוצר היו רוצים לשפר את התנאים, בעיקר למורים חדשים - בתחומים בהם יש מחסור: מדעים, מתמטיקה ואנגלית. גישה כזו, שנחשבת מובנת מאליה במונחים של מגזר פרטי, נתפסת כמעט כטאבו במגזר הציבורי. באוצר מבקשים גם שתוספות שכר יינתנו בחישוב שקלי ולא כאחוזים מתוך השכר, במטרה לצמצם את הפערים בין המורים החדשים לוותיקים.

מחאת המורים ברחבת מוזיאון תל אביב, הערב / צילום: שלומי יוסף
 מחאת המורים ברחבת מוזיאון תל אביב, הערב / צילום: שלומי יוסף

השאלה כמה מרוויח מורה מתחיל היא מעט מורכבת. לפי דוח השכר שיצא בשנה שעברה, מורה מתחיל הרוויח בממוצע 4,870 שקל ברוטו בלבד. השכר ההתחלתי למשרה מלאה עומד על כ-7,800 שקל, אבל מורים מתחילים מרווחים פחות כיוון שלרוב הם מועסקים באחוזי משרה נמוכים.

נשאלת השאלה, איך יתכן שמורים צעירים לא מצליחים לקבל יותר מחצי משרה, בזמן שארגוני המורים טוענים כל העת שהמחסור במורים כה חמור, עד כדי איום על פתיחת שנת הלימודים הבאה. כאן חבויים חצאי האמיתות בקמפיינים של האוצר וארגוני המורים. ראשית, משרד החינוך הודיע על זינוק של 49% במספר הבקשות שהגישו מורים ליציאה לשנת שבתון או לחל"ת בשנת הלימודים הקרובה לעומת השנה הנוכחית. אולם, מספר הבקשות, שהגישו כ-7,300 מורים, הוא בסך הכל כמעט זהה למספר בשנים שלפני הקורונה. פרוץ המגפה והמעבר ללימודים מהבית הם שהובילו לירידה הזמנית בבקשות לשבתון או חל"ת.

ובכל זאת, למה היקף המשרה של מורה מתחיל עומד על כ-60% בממוצע? אז ראשית, מורים לאנגלית, מתמטיקה או מדעים כנראה שלא יתקשו להשיג משרה מלאה. אלו שבתחומים נישתיים יותר יתקשו. מורים עמם שוחחנו סיפרו שרבות מההסבות להוראה הן לבוגרי אמנות או תקשורת, שיוצאים לשוק החינוך ומגלים שהם לא בדיוק מה שבתי הספר צריכים.

אולם, ישנה גם סיבה סמויה: מורים מקבלים קביעות אחרי שנתיים, בגובה אחוזי המשרה שלהם. כלומר, מורה שעבד שנתיים בחצי משרה יקבל קביעות לחצי משרה, ואסור יהיה להפחית ממנה, אלא רק להעלותה. בנוסף, עבודה בפחות משליש משרה לא מזכה את המורה בקביעות. בשל כך, טוענים גורמים באוצר, לעיתים מנהלי בתי ספר נמנעים ממתן אחוזי משרה גבוהים למורים חדשים כדי להימנע מלהעניק להם קביעות בשלב מוקדם.

את המאבק מובילה הסתדרות המורים של בן דויד, המייצגת בעיקר מורים בבתי ספר יסודיים וגננות. זאת, להבדיל מארגון המורים של רן ארז, המייצג את סגל המורים העל יסודי. ארז מצוי ביחסים מתוחים מול שרת החינוך ונמצא במאבק מול רפורמת הבגרויות. ההבדל בין הארגונים הוא גם בצרכים בגיוס המורים. כך, בעל תואר במתמטיקה יהיה בעל יתרון בלימוד תלמידי תיכון, בעוד שעבור מורה חשבון ביסודי בעיקר חשוב שיהיה מחנך טוב.

כך, נראה שהמו"מ המתמשך בין המורים לאוצר ימתין, כרגיל, להכרעה ב-31 באוגוסט. העיצומים שהחלו עכשיו הם יריית הפתיחה לקראת סכנת ההשבתה של מערכת החינוך, אחרי שנתיים קשות של קורונה ואת עיקר המחיר שילמו הילדים וההורים. ובסוף, צריך לזכור שגם לבן דויד יש כאן מה להפסיד. הרי אם תיפול הממשלה לפני שייחתם הסכם השכר, מי יודע מתי תהיה ההזדמנות הבאה לקבל את ההישגים למורים המשוועים לשיפור תנאיהם הירודים.

ממשרד האוצר נמסר: "המשרד קשוב לצרכי מערכת החינוך וצוותי ההוראה. עם תחילתו של המו"מ, ולאורך כל הדרך, הצוותים פועלים לגיבוש הסכם טוב בשביל המורים, התלמידים, ההורים והמנהלים. שיחות המשא ומתן נמשכות כל העת, תוך תקווה להסכם שייטיב עם כלל המורים, בדגש על מורים בתחילת דרכם, ויאפשר גיבוש מנגנונים שיקדמו יוזמה, מצויינות והובלת שינויים".

צרו איתנו קשר *5988