סמוטריץ' דיבר על מחירי הדיור וביקש שנבדוק אותו. נעננו לאתגר

בצלאל סמוטריץ' אמר כי מעולם לא נרשמה בישראל עלייה שנתית של 16% במחירי הדיור • בדקנו • המשרוקית של גלובס

ח"כ בצלאל סמוטריץ' עלה לנמק הצעת אי אמון בממשלה שהגישה מפלגתו, ותקף את ראש הממשלה, נפתלי בנט, דווקא מהזווית הכלכלית: "(הוא) מייצר לעצמו מציאות מדומה כאילו הכל כאן דבש. הדלק לא עולה, המים, החשמל, המזון, שום דבר". השיא, ניתן היה להבין מדבריו, נוגע למחירי הדיור. "(עלייה של) 16%... למיטב ידיעתי - שיעשו לי בדיקה ב'גלובס' - לא היה קצב עלייה כזה מאז קום המדינה". חבר הכנסת ביקש ואנחנו נענינו.

 
  

ראשית, מהי אותה עלייה של 16% שעליה דיבר סמוטריץ'? מדובר בנתון שעולה ממדד מחירי הדירות שאותו מפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) פעם בחודש. הנתון הזה מבטא שינוי דו-חודשי במחירי הדירות על סמך עסקאות שבוצעו בחודשים קודמים. כך, לדוגמה, המדד שפורסם לפני כשבועיים, במהלך מאי, מתבסס על עסקאות שבוצעו בחודשים פברואר ומרץ, ומשווה אותן לעסקאות שבוצעו בחודשים ינואר ופברואר. מהנתונים הללו אכן עולה כי העלייה השנתית במחירי הדיור מסתכמת כעת ב-16.3% (העלייה החודשית עמדה על 1.9%), כפי שציין סמוטריץ'. (אגב, המדדים של שלושת החודשים האחרונים מוגדרים על ידי הלמ"ס "ארעיים", והם צפויים להתעדכן בהמשך).

אז סמוטריץ' דייק לגבי הנתונים הנוכחיים אבל מה לגבי ההשוואה ההיסטורית? הח"כ סייג את דבריו בכך שייתכן שקצב גבוה יותר של עליות נרשם "באינפלציה של שנות ה-80", אבל אנחנו ממילא חזרנו אחורה רק עד 1995, בהתאם למגבלת הנתונים שמציגה הלמ"ס. מה גילינו שם? נחסוך לכם את המתח ונציין כבר כעת כי מהנתונים עולה שבעבר נרשמו לא פחות מ-20 מדדים שהציגו נתון גבוה יותר מעלייה שנתית של 16.3%. אלה מתרכזים בשתי תקופות: בין השנים 1995-1996 ובין השנים 2009-2010.

העליות בתקופה הראשונה מיוחסות לגל העלייה הגדול מברית המועצות לשעבר, שהגדיל את הביקושים לדירות באותו זמן. כך, בתחילת 1995, למשל, נרשמה עלייה שנתית של 19.7% במדד מחירי הדירות. בהמשך נתוני המדד התמתנו מעט, אולם לאחר מכן שוב נרשמו עליות עד לשיא של 21.4% במדד מאי-יוני 1996. בסך הכל היו בתקופה זאת תשעה מדדים שהיו גבוהים מ-16.3%.

העליות בתקופה השנייה, זמן לא רב לפני פרוץ "המחאה החברתית", היו קשורות בעיקר להורדה הדרמטית של הריבית על ידי בנק ישראל באותה תקופה, על רקע מגמה דומה בעולם והמשבר הכלכלי העולמי שפרץ ב-2008. ממחקר שנערך בבנק ישראל על התקופה עלה כי הורדת הריבית מסבירה 43% מעליות המחירים אז, בעוד המחסור בדירות מסביר 37% ממנה. בשיא התקופה, במדד שהתייחס למחירי הדירות בשנה שבין מרץ 2009 למרץ 2010, נרשמה עלייה של 21%. בסך הכל במהלך השניים הללו היו 11 מדדים שהציגו נתונים גבוהים יותר מהנתון הנוכחי.

פנינו לח"כ סמוטריץ' והוא מסר לנו כך (הסוגריים והשלוש נקודות במקור): "מודה לגלובס על העבודה. מצאתי דרך מהירה יותר מהממ"מ לקבל נתונים הדרושים לי לעבודתי הציבורית... (כמובן סייגתי את הדברים, ואמרתי שלא בדקתי, ואולי היה, ולכן הזמנתי אותם לבדוק...)".

בשורה התחתונה: דבריו של סמוטריץ' לא נכונים. העלייה השנתית במחירי הדירות, שאכן עומדת כעת על כ-16% לפי נתוני הלמ"ס, אינה מהווה תקדים בתולדות המדינה. בין 1995 ל-1996 נרשמו תשעה מדדים שהיו גבוהים יותר, ובין 2009 ל-2010 נרשמו 11 מדדים גבוהים יותר.

לבדיקה המלאה לחצו כאן

שם: בצלאל סמוטריץ'

מפלגה: הציונות הדתית

מקום פרסום: מליאת הכנסת

תאריך: 30.5

ציטוט: "[מחירי הדיור עלו] ב-16%, לא היה [דבר כזה] מאז קום המדינה"

ציון: לא נכון

אחד הנושאים המרכזיים שבגינם מובעת ביקורת על הממשלה הוא גל עליות המחירים. כאשר ח"כ בצלאל סמוטריץ' עלה לדוכן המליאה כדי לנמק את הצעת אי האמון בממשלה, הוא הזכיר את עליית המחירים הכללית, כשבין היתר ציין את התייקרויות "המים, החשמל, המזון". חריגה במיוחד, לטענת סמוטריץ', היא עליית מחירי הדירות: "[מחירי] הדיור עלו ב-16%, לא היה [מצב] כזה מאז קום המדינה". סמוטריץ' אומנם הסתייג מהנחרצות של קביעה זו והזכיר כי ייתכן שבתקופת האינפלציה של שנות ה-80 נרשמו עליות גבוהות לא פחות, אך ליתר ביטחון הוא ביקש: "שיעשו לי בדיקה בגלובס". אז נעתרנו בחיוב לבקשה.

המדד שסמוטריץ' מתייחס אליו הוא מדד מחירי הדירות (אין לבלבל עם מדד הדיור שמודד את עלות שירותי הדיור) שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס). המדד מתפרסם פעם בחודש ומבטא שינוי דו-חודשי במחירי הדירות על סמך עסקאות שבוצעו בשלושה חודשים. כך, לדוגמה, מדד המתפרסם באוגוסט מתבסס על עסקאות שבוצעו בחודשים מאי-יוני לעומת אפריל-מאי. לאור מאפייני הדירות השונים, בממד מתבצע "תיקון" שאמור לנטרל את הבדלי האיכות ברכיבים כמו מספר החדרים בדירה, שטח הדירה, גיל הדירה, סוג הנכס ורמה חברתית-כלכלית של האזור הסטטיסטי.

בחזרה לסמוטריץ'. לפני כשבועיים פורסם המדד לחודשים פברואר-מרץ - וממנו עולה כי עליית המדד השנתית הסתכמה ב-16.3% (העלייה החודשית עמדה על 1.9%), כפי שסמוטריץ' ציין. כאן חשוב להביא את הסתייגות הלמ"ס לפיה המדד לתקופה זו (כמו גם המדד לשתי התקופות הקודמות) הוא ארעי וצפוי להתעדכן בהמשך. אך נכון לעכשיו, סמוטריץ' ציטט נכון את הנתון בהווה. אבל האם הוא צודק לגבי העבר?

באתר הלמ"ס מופיע קובץ עם נתוני מדד מחירי הדירות החל משנת 1994. סקירה של הנתונים בקובץ מעלה כי נרשמו 20 פעמים בהן המדד היה גבוה מרמתו הנוכחית. אלה מתרכזות בשתי תקופות עיקריות: בין השנים 1995-1996 ובין השנים 2009-2010.

כידוע, בשנות ה-90 הגיע לישראל גל עלייה גדול (קרוב ל-900 אלף עולים) מברית המועצות - מה שהגדיל את הביקושים לדירות. לעובדה זו מיוחסת עליית המחירים שנצפית בנתונים מהתקופה. כך, בתחילת שנת 1995 העלייה השנתית של המדד עמדה על 19.7%. אומנם בהמשך היא התמתנה מעט, אולם לאחר מכן היא עלתה שוב - עד לשיא של 21.4% שנרשם במדד מאי-יוני 1996. בשנים הבאות, בין היתר בזכות קיצור משך זמן הבנייה והוצאה לפועל של מיזמי בנייה גדולים, קצב עליית המחירים קטן ולא הגיע עוד לרמות אלה.

התקופה הבאה בה נרשמו עליות גבוהות מהעלייה הנוכחית היא באוקטובר 2009 (16.6%). בפברואר-מרץ 2010 היא אף הגיעה ל-21%, אך בחודשים הבאים עליית המחירים התמתנה. לפי עבודה שנערכה בחטיבת המחקר של בנק ישראל על ידי ויצמן נגר וגיא סגל, הגורם העיקרי לעליות המחירים בתקופה זו הוא הורדתה של הריבית המוניטרית (שיעור הריבית הנקבע על ידי בנק ישראל) על רקע המשבר העולמי. הורדת הריבית המוניטרית, על פי המחקר, מסבירה 43% מעליית המחירים בתקופה זו. גורם נוסף שנמצא משפיע על מחירי הדירות הוא המחסור בדירות (מסביר 37% מעליית המחירים).

מח"כ בצלאל סמוטריץ' נמסר: "מודה לגלובס על העבודה. מצאתי דרך מהירה יותר מהממ"מ לקבל נתונים הדרושים לי לעבודתי הציבורית... (כמובן סייגתי את הדברים ואמרתי שלא בדקתי ואולי היה ולכן הזמנתי אותם לבדוק...)"

לסיכום, בניגוד לדברי סמוטריץ', בעבר נרשמו 20 פעמים בהן שיעורי העלייה השנתית של מדד מחירי הדירות היו גבוהים מהנתון הנוכחי (העומד על 16.3%). הפעמים הללו מתרכזות בשתי תקופות: בשנים 1995-1996 ובשנים 2009-2010. לכן דבריו של סמוטריץ' לא נכונים.

תחקיר: יובל אינהורן

צרו איתנו קשר *5988