חוקה חדשה בצ'ילה מאיימת על מודל השוק החופשי

המסמך הארוך ובו 499 סעיפים כולל צמצום של הכרייה וכולל זכויות סוציאליות נרחבות וביזור של סמכויות, לטובת מנהיגים מחוזיים וקהילות מיעוט אתניות

נשיא צ'ילה גבריאל בוריק, בשבוע שעבר / צילום: Associated Press, Esteban Felix
נשיא צ'ילה גבריאל בוריק, בשבוע שעבר / צילום: Associated Press, Esteban Felix

צ'ילה נמצאת על סיפו של שינוי כלכלי ופוליטי גדול של מבנה כלכלת השוק החופשי שלה בעקבות נוסח של חוקה חדשה, שתבטל את הסנאט, לצמצם את הכרייה במדינה ולהעניק לקבוצות מיעוט אתניות סמכויות נרחבות.

טיוטה של החוקה בת 499 הסעיפים אמורה להחליף את החוקה הקיימת, להעניק זכויות סוציאליות נרחבות ולשנות את המסלול הכלכלי של המדינה שנחשבה לדוגמה מוצלחת למדינות שהתפתחה באמריקה הלטינית.

הגרסה הסופית תוצג לנשיא השמאלני החדש, גבריאל בוריק, בטקס ביולי. הצ'יליאנים יצביעו עליה במשאל עם בספטמבר. "צ'ילה לא הולכת להיות אותה מדינה", אומר מטריסיו נביה, חוקר פוליטי באוניברסיטת ניו יורק המתמחה בצ'ילה. "הולך להיות שינוי דרסטי".

החוקה תעניק לקבוצות ילידים במדינה אוטונומיה בניהול קרקעות אבותיהן ותרשה להן להקים מערכות בתי משפט נפרדות. חברות כרייה לא יולאמו, אבל היציבות שמבטיחה החוקה הקיימת לחברות כרייה זרות לטווח זמן ארוך יצטמצמו בהדרגה עד סיומה לפי סעיפי החוקה המוצעת. האוטונומיה של הבנק המרכזי תישמר.

כמו כן, החוקה החדשה קובעת שבכל רשות ציבורית יכהנו מספר שווה של גברים ונשים, הפלות יהפכו לחוקיות ולפי סעיף אחד הסעיפים, לטבע יש זכות להיות מוגן, והחוקה תספק הגנה טובה יותר לקרחונים.

"אנחנו עומדים להשאיר מאחור את החוקה שכוננה מודל ניאו־ליברלי ולהתחיל תקופה פוליטית וסוציאלית חדשה", אמרה קמילה זראטה, חברה באסיפה שכתבה את החוקה. "מה שאנחנו רוצים כעת זה לבסס חוקים חדשים כדי שהכלכלה תתקדם לכיוון של צדק חברתי וצדק סביבתי".

ניסוח שנוי במחלוקת

ניסוח החוקה החדשה הוא נושא שנוי במחלוקת בצ'ילה. לטענת השמרנים האסיפה מעולם לא לקחה את הרעיונות שלהם ברצינות. אנשי עסקים סבורים שהמדיניות שקובעת החוקה תפגע באינטרסים של חברות ייעור וכרייה, שהפכו את המדינה בת 18 מיליון התושבים לעשירה ביותר באיזור. מומחים חוקתיים אומרים גם הם שהביזור של סמכויות הממשלה - כולל מתן אפשרות לממשלות מחוזיות לגבות מיסים וללוות כסף - עלול לעודד שחיתות, כפי שקרה במדינות אחרות באמריקה הלטינית.

כשהתברר לצ'יליאנים עד כמה טיוטת החוקה מרחיקת לכת, ההתנגדות אליה גברה. בסקר של חברת הסקרים Cadem מה־22 במאי עלה ש־46% מהמצביעים צפויים לדחות את החוקה במשאל העם, 37% יאשרו אותה ו־17% עדיין לא החליטו. אם תידחה, תישאר על כנה החוקה הנוכחית וזו תהיה תבוסה פוליטית לבוריק, שתומך בשינוי החוקה.

צ'ילה החלה בתהליך החלפת החוקה שלה לאחר שהפגנות נרחבות על סדרת עוולות חברתיים שטפו את המדינה ב־2019. תומכי ניסוח החוקה החדשה אומרים שהחוקה הנוכחית לא לגיטימית בגלל שנחקקה בזמן הדיקטטורה הצבאית של אוגוסטו פינושה.

צ'יליאנים רבים דווקא תומכים בחוקה הזו, שחלק מסעיפיה תוקנו כמה פעמים, כמסמך המכונן בשנים בהן הייתה צמיחה כלכלית בריאה. העוני ירד מ־40% ל־10% ב־1990, כשצ'ילה חזרה לדמוקרטיה, והגנות חזקות על קניין פרטי משכו למדינה משקיעים זרים.

ניסוח החוקה החדשה עורר אי־ודאות לגבי עתיד כללי המשילות במדינה, וגרם לחברות כמו חברת הכרייה האמריקאית Freeport-McMoRan להקפיא השקעות בצ'ילה. זה מוסיף סיכונים לכלכלה העומדת השנה בפני מיתון, כך אומרים אנליסטים, ואינפלציה שהגיעה ל־10%.

חלק מהצ'יליאנים מקווים שהחוקה החדשה תיצור חברה יותר צודקת במדינה שנאבקת בחוסר שוויון. חואן דה דיוס פייאפיל, חבר במיעוט מאפוצ'ה וראש עיר של עיירה קטנה, אמר שהחוקה תחזק את זכויותיהם של הילידים המקומיים שמבחינה היסטורית נדחקו לשוליים ונאבקו לקבל שליטה באדמות אבותיהם. "כל הדרישות ההיסטוריות שלנו נענות בחוקה החדשה, החל בכך שהממשלה מכירה בזה שאנחנו מדינה רב־לאומית", אמר פייאפיל.

אי־וודאות באוויר

הממשלה החדשה של בוריק מצפה שהחוקה תועיל למדינה שאמון הציבור בממשלותיה ירד ־65% ב־2009 ל-18% ב־2020.

שר האוצר של צ'ילה, מריו מרסל, אמר שהוא צופה שחששות המשקיעים יוקלו בגלל שההצעות הכלכליות הקיצוניות ביותר, כמו הלאמת תעשיית הכרייה, נדחו על ידי האסיפה.

"אני חושב שהרבה מאי הוודאות תתפוגג", אמר לוול סטריט ג'ורנל. "בצד הכלכלי אין הפתעות שליליות". אבל כלכלנים אחרים חושבים שהחוקה עלולה לדכא השקעות פרטיות, כולל בתחום הכרייה שם החוקה הקיימת מספקת הגנות משפטיות גדולות לחברות שצפויות להיות כפופות לפיקוח סביבתי מחמיר יותר. קהילות אתניות מקומיות יקבלו משקל רב יותר באישור פרויקטים של השקעות הסמוכים לקרקעות שלהן.

"אין לי ספק שהולך להיות הרבה יותר קשה לבצע פעילות כרייה בצ'ילה בשנים הקרובות", אמר חואן קרלוס גואחרדו, מנכ"ל Plusmining, חברת ייעוץ על כרייה.

הסנאט יוחלף על ידי בית מחוקקים חלש יותר שמייצג את האזורים המרוחקים במדינה, והבית התחתון בקונגרס יתחזק ויוכל להעביר חוקים הנוגעים להוצאות ציבוריות - נושא שכיום נמצא באחריות הנשיא. הזכות לדיור, שירותי בריאות וחינוך בחוקה החדשה שתגדיל את ההוצאות, מעלה חשש לגבי המשמעת הפיסקלית שנשמרה בצ'ילה זמן רב, כך אמר סרג'יו אורזואה, כלכלן צ'יליאני באוניברסיטת מרילנד. "קשה לי לראות איך זה לא ישפיע על אפשרויות הפיתוח שלנו", אמר אורזואה.

וויליאם סניד, אסטרטג ב־BBVA בניו יורק, חושב שהחוקה החדשה מסכנת את עצמאות הבנק המרכזי דרך סעיף, המאפשר לקונגרס לפטר את הדירקטורים בבנק. החוקה תיצור גם מיסים גבוהים יותר שישפיעו על השקעות פרטיות, הוסיף סניד. "היא עלולה להוביל לכלכלה שתהיה פחות תחרותית באופן כללי", אמר. "יישום כל התוכניות האלה יגבה מחיר".

"מוות איטי להפרטה"

למרות שמשקיעים אומרים שצ'ילה תשמור על סטטוס דירוג ההשקעות שלה, סביר להניח שהדירוג שלה ייפגע וכנראה יירד, דבר שיגרום לכך שעלויות ההלוואה למדינה יעלו. מערכת הפנסיות הפרטית, מקור חשוב של מימון לחברות אבל מושא לביקורת של פנסיונרים רבים בגלל הקצבאות הזעומות שהיא מחלקת, תוחלש באופן משמעותי עם הקמתה של קרן פנסיות ציבורית.

"אנשים ייטו לבחור את המערכת הציבורית", אמר אדגרדו שטרנברג, סגן נשיא ב־Loomis Sayles מבוסטון. לדבריו, "זה יהיה מוות איטי למערכת הפרטית".

אם המצביעים יאשרו את החוקה החדשה, צ'ילה תהיה המדינה האחרונה בשורה של מדינות שהחליפו את החוקה שלהן בדרום אמריקה - אזור שחוקרים אומרים שהפך למעבדה עולמית לניסוח חוקות בשנים האחרונות.

ערימות של זכויות חברתיות

עם קרוב ל־50 אלף מילה החוקה של צ'ילה מזכירה את החוקות הארוכות שאופייניות למדינות דרום אמריקה בעקבות הכללת ערמות של זכויות חברתיות, שרבות מהן לא מיושמות לעולם בגלל העלויות.

החוקה של ברזיל מ־1988 תקעה את הממשלה עם הוצאות חובה על פרישה, בריאות והוצאות אחרות, שכלכלנים אומרים שהיו אחראיות לצרות הפיסקליות הממושכות במדינה. החוקה של ונצואלה מ־1999 נתנה לנשיא הוגו צ'אבז סמכויות מרחיקות לכת ועזרה לו להפוך את ונצואלה למדינה רודנית חד־מפלגתית, שכיום מובלת על ידי ניקולס מדורו.

אם המצביעים הצ'יליאנים יאשרו את הטיוטה, אספה חדשה בת 17 חברים, שתשעה מהם לא יהיו שופטים, ימנו שופטים ויהיו אחראיים על האכיפה המשמעתית עליהם, ובכך אולי תיחלש מערכת המשפט, אמר ארתורו פרמנדויס, עורך דין חוקתי ולשעבר השגריר של צ'ילה לארה"ב.

צרו איתנו קשר *5988