נגיף הקורונה | שאלות ותשובות

הקורונה מרימה ראש: איך זה נראה במספרים ולמה לא צריך להתחיל לדאוג

מקדם ההדבקה נמצא מעל 1 כבר כשבועיים ומספר החולים החדשים עולה בהתמדה • האם מדובר בגל חדש, מה הסיכון למערכת הבריאות הישראלית והאם מי שנדבק באומיקרון יכול להידבק מחדש? • גלובס עושה סדר

בדיקות קורונה בתל אביב בתחילת השנה / צילום: איל יצהר
בדיקות קורונה בתל אביב בתחילת השנה / צילום: איל יצהר

מגפת הקורונה כבר לא מנהלת את חיי רובנו בשום צורה, ומהבחינה הזו, אפשר לומר שהיא נגמרה, נכון להרגע. אבל מנקודת המבט של הנגיף, הוא עדיין כאן, ובמקום לדעוך בהדרגה, כרגע נראה שהקורונה דווקא במגמת התבססות.

למרות הפחתה משמעותית בנגישות לבדיקות קורונה, בימים האחרונים מספר המאומתים ממשיך לעלות, והוא עומד היום על 3,731 לעומת כ-1,300 בשפל שנרשם לפני כשבוע. אחוז הנדבקים החיוביים הוא 18.8%, כאשר באמצע מאי כבר נרשם שיא שלילי של 4% בדיקות חיוביות. מקדם ההדבקה נמצא מעל 1 מזה כשבועיים, כלומר בכל התקופה הזו חלה עלייה קבועה במספר המאומתים. גם מספר החולים קשה, המדד שאינו מושפע משינויים בנטייה של הציבור להיבדק, מעיד על עלייה וכעת יש בבתי החולים 103 מאושפזים עם קורונה, לעומת 83 בשבת האחרונה.

המספרים הללו עדיין אינם מעידים בהכרח על כך שאנחנו נכנסים לגל חדש, אלא על שינויים מסויימים בדינמיקה של המחלה. עדיין ייתכן כי ההדבקה של אנשים נוספים, רובם כאלה שלא חלו בעבר, תוביל שוב למיצוי פוטנציאל ההדבקה ולירידה במספרים מבלי שיתפתח גל משמעותי. הדינמיקה של ההדבקה בעתיד הקרוב תלוייה בכמה שאלות שעדיין אין עליהן תשובה ברורה, אך ננסה לענות עליהן כמיטב יכולתנו.

האם מדובר בווריאנט חדש של קורונה?

אנחנו לא ידועים כרגע בדיוק איזה תת-וריאנט של אומיקרון הוא הדומיננטי בישראל. בארה"ב נפוץ היום וריאנט BA.2.12.1, והוא גרם לתחלואה בארה"ב לעלות גם לאחר שהמדינה עברה את גלי Ba.1 ו-Ba.2. ייתכן שגם אצלנו זה המצב. באירופה, מספר מדינות כמו צרפת וגרמניה רשמו עליות קלות בתחלואה כמו אצלנו, אך במדינות אחרות לא ניכרו עליות כאלה. כרגע, אף מדינה שעברה את גל האומיקרון וגם קמפיין חיסונים לא רושמת גל של ממש.

הסיכון להופעה של וריאנט חדש לגמרי שיטרוף את הקלפים עדיין קיים. כאמור, ככל שהקורונה נפוצה יותר, כך עולה הסיכוי שהיא תתמקם בתוך חולה עם כשל חיסוני - שם לרוב נולדים הווריאנטים החדשים. כדי להתבסס כווריאנט מוביל, אותו וריאנט חדש יצטרך להיות מאוד מדבק, ולעקוף גם את ההגנות של החלמה מאומיקרון וגם את החיסונים.

מה אנחנו יודעים לגבי פרופיל המאומתים והחולים קשה?

מנתוני הדשבורד של משרד הבריאות עולה בבירור שהמאומתים החדשים אינם מגיעים רק מחו"ל. להיפך, בימים האחרונים, עם העלייה במספר המאומתים, ישנה במקביל ירידה במספר המאומתים המגיעים מחו"ל. כלומר העלייה נובעת מהתפשטות בתוך ישראל.

העלייה היא בעיקר בקבוצה המוגדרת "מחוסנים ללא תוקף", כלומר מי שחוסנו בשתי מנות ואינם מחלימים. נראה כי העלייה מעידה על דעיכת החיסון שלהם מבחינת מניעת הדבקה. לעומת זאת, בקבוצת המחוסנים עם שלושה חיסונים לא נרשמה עלייה בזמן האחרון.

שני חיסונים עדיין משפרים את המצב מבחינת חומרת המחלה, אך על פי נתוני הדשבורד, נראה כי הגנה זו נשחקת בהדרגה, ורק הגנה של שלושה חיסונים מורידה משמעותית את הסיכון לתחלואה קשה. כך או כך, מספר החולים קשה כרגע הוא קטן, ונע בין 5-15 ביום על כל 2,000 מאומתים רשמיים ביום בממוצע.

מה הסיכון למערכת הבריאות הישראלית?

כרגע מערכת הבריאות בישראל אינה בסכנת קריסה. אולם כ-100 מאושפזי קורונה בכל רגע נתון מעמיסים על מערכת הבריאות, שאמורה לנצל את תקופת הקיץ כדי להירגע ולהיערך לקראת החורף העמוס.

בשבוע האחרון לא נרשמו מתים חדשים מקורונה. בשבועות הקודמים, נרשם בממוצע מת אחד ליום. מספר החולים קשה הוא כ-5-15 ביום, וכאשר חולי קורונה מגיעים למצב של תחלואה קשה, כ-50% מהם אינם מחלימים לגמרי, ללא תלות בווריאנט שבו נדבקו. תחלואה בקורונה ככל הנראה מעלה את הסיכון למחלות לב, סוכרת ומחלות כליות בהמשך. כמו כן, המשך המצב הנוכחי פוגע בקבוצות סיכון, שמסוכן להן עדיין לחזור לשגרה.

במצב שבו ה-R מתייצב עם מספר כמו 1.1, שינוי קל בהתנהגות האוכלוסייה לכיוון של זהירות רבה יותר, יכול להוביל להיפוך מגמה ודעיכה של המחלה, אולם האקלים החברתי-פוליטי כרגע מכוון לכיוון ההפוך.

האם מי שנדבק פעם אחת מוגן מהדבקות נוספות?

10% מן החולים בישראל היום הם מחלימים, כלומר זו הפעם השנייה לפחות שהם נדבקים בקורונה. לא ניתן לדעת מנתוני הדשבורד האם מדובר בתחלואה חוזרת אומיקרון, או שהתחלואה החוזרת מופיעה בעיקר אצל מי שחלו בזנים שאינם אומיקרון. זה אולי הנתון המשמעותי ביותר כשמסתכלים קדימה ומנסים לאמוד את הסיכון להתפשטות חוזרת של הקורונה מכאן והלאה.

בגילאים הצעירים, התחלואה החוזרת היא נפוצה במיוחד. אצל ילדים עד גיל 11, כמעט 25% מהחולים נדבקו כבר בפעם השנייה. יש לכך כנראה כמה סיבות. האחת, היא שפחות ילדים מחוסנים, ולכן ההגנה שלהם לא משלבת חיסון והחלמה אלא החלמה בלבד. הסיבה השנייה היא כנראה שהבידודים במערכת החינוך הובילו בעבר לאבחון של ילדים ללא תסמינים, בעוד מבוגרים באותו המצב לא אובחנו, ולכן קל יותר למצוא אצלם את מי שחלו פעמיים. סיבה אפשרית שלישית היא שלא ניתן גם לשלול אפשרות שכפי שהילדים נדבקים בצורה קלה יותר, כך גם הנוגדנים שהם יוצרים הם חזקים פחות, ויכולים להוביל להדבקה חוזרת.

מה אומרים המחקרים בעולם לגבי הדבקה חוזרת?

מדענים מובילים מעריכים כי ההדבקה החוזרת היא אפשרית ואפילו סבירה. במחקר שנערך בדנמרק בגל ה-BA2 שהופיע חודשיים אחרי גל ה-BA1 במדינה הזו, נמצא כי ההדבקה הקודמת ב-Ba1 הורידה את הסיכוי להידבק בוריאנט Ba2 ב-94% לעומת מי שלא נדבקו באומיקרון בעבר. אולם, כפי שקורה לגבי נוגדני חיסון, כך גם נוגדני מחלימים כנראה דועכים עם הזמן. כלומר שככל שמתרחקים מן המקרה הראשון, כך עולה הסיכון לחלות פעם שנייה. ככל שהווירוס נפוץ יותר, כך האבולוציה שלו מהירה יותר וכך עולה הסיכון לשינויים משמעותיים בווירוס, המאפשרים לו לחדור את ההגנה החיסונית של המחלימים ולהדביק מחדש.

ישנם כמה חוקרים שטוענים כי אנחנו צפויים לראות הדבקה חוזרת וחוזרת וחוזרת בקורונה בשנים הקרובות, ממש כפי שכולנו חוטפים צינונים שוב ושוב. ייתכן וישנם אנשים מסויימים רגישים במיוחד לקורונה, שכעת זיהומים חוזרים במחלה צפויים להפוך לחלק בלתי נפרד מחייהם, אפילו כמה פעמים בשנה. כך מאמין למשל פרופ' כריסטיאן אנדרסון ממכון סקריפס, שהתראיין ל"ניו יורק טיימס" ואמר: "אם נמשיך להתנהל כמו עכשיו, כנראה שרבים ידבקו כמה פעמים בשנה".

האם ניתן לקבל לונג קוביד בשל הדבקה חוזרת?

חשוב לומר שהתחלואה החוזרת היא בדרך כלל הרבה יותר קלה. מה שלא ברור הוא הסיכון לחלות בלונג קוביד כתוצאה מתחלואה חוזרת באומיקרון. למעשה, אנחנו עדיין לא יודעים מה הסיכון ללונג קוביד אחרי תחלואה יחידה באומיקרון.

הווריאנטים הקודמים הובילו להיווצרות של לונג קוביד למשך חודשים רבים, אצל עשרות אחוזים מן החולים. כיום די בורר כי הסיכון ללונג קוביד אצל חולים שנדבקו באומיקרון אחרי שחוסנו שלוש פעמים, הוא נמוך יותר.

מחקר של ה-ONS, הלמ"ס הבריטי, הראה כי אחרי בין 4-8 שבועות, כ-6% מהחולים באומיקרון מסוג BA.1 וכ-8% מהחולים באומיקרון BA.2 שנדבקו למרות שהיו מחוסנים בשלישית, דיווחו על תסמינים כלשהם. אולם, הניסיון של הרופאים הוא שבדיוק בפרק זמן זה, רוב התסמינים שנגרמו מאומיקרון מסתדרים בעצמם. לונג קוביד 'אמיתי' מוגדר רק לאחר שלושה חודשים, ונתונים כאלה אין עדיין לגבי אומיקרון אצל מחוסנים, וממילא לא לגבי הדבקה חוזרת באומיקרון.

מתי יהיה חיסון ייעודי לאומיקרון?

חיסון יעיל יותר יכול להיות גם הוא משנה-משחק בהקשר של הקורונה. ב-28 ביוני אמור ה-FDA, מינהל המזון והתרופות האמריקאי, לתדרך את חברות התרופות לגבי הדרישות שלו מחיסון אומיקרון ייעודי. החברות כבר מנהלות ניסויים בחיסון כזה, אבל אף אחת מהן עוד לא פרסמה מידע משמעותי מתוך הניסויים. בכל זאת, החברות המובילות פייזר ומודרנה טענו כי הן יכולות להביא חיסון מותאם לאומיקרון בסתיו, לקראת פתיחת שנת הלימודים ועונת השפעת (זהו תאריך דחוי, לאחר שבעבר אמרו שתוכלנה להביא חיסון כזה לשוק עד אפריל 2022).

עם הופעת הווריאנטים החדשים שהם צאצאי אומיקרון, נשאלת השאלה האם חיסון שפותח כדי להתמודד עם Ba.1, האומיקרון ה"מקורי", אכן ישפר את המצב באופן מובהק יחסית לחיסון הקיים. ייתכן וה-FDA ידרוש פיתוח של חיסון נגד תת-הסוג של האומיקרון המסתובב כרגע בארה"ב, וייתכן כי יקבע כללים לפיתוח מהיר יותר של חיסונים בהתאם לווריאנטים שעוד עתידים לצוץ.

לחברות אין בעצם בעיה לייצר את החיסונים הללו מהר, אך נדרש זמן רב יותר לבדוק את יעילותם באופן נרחב, וההשקעה לא תמיד מצדיקה את המאמץ. עדיין לא ברור כמה אנשים יהיו מעוניינים בבוסטר ייעודי לאומיקרון, בעיקר אם הם כבר חלו או חוסנו וגם חלו. אולם, עבור פלח קטן מן האוכלוסייה, ההגנה הזו היא חיונית. כדי להשיג אותה, ידרש שיתוף פעולה בין ה-FDA לבין החברות, ליצירה של מסלול פיתוח סביר של בוסטרים ייעודיים, כעת ובמבט קדימה, כדי שהמסלול הזה יהיה ברור ומוכן אם יצוץ וריאנט מסוכן יותר.

בוסטר ייעודי לאומיקרון הוא אולי לא הדרך היחידה להשיג חיסון יעיל יותר. מספר חברות בוחנות אפשרות של חיסון הניתן בבליעה, חיסון הניתן דרך האף, וחיסון שמכיל מגוון רחב של וריאנטים או חלקים גדולים יותר מן הווירוס. לכל אחת מן הגישות הללו פוטנציאל להרחיב את ההגנה.

האם כדאי להתחסן בחיסון הרביעי?

זו שאלה שאין עליה תשובה פשוטה עבור כלל האוכלוסייה. החיסון הרביעי ככל הנראה מביא את רמות הנוגדנים נגד קורונה לאותן הרמות שהיו מיד לאחר מתן החיסון השלישי, והאפקט החיובי נמשך לפחות למשך כמה חודשים. עבור מי שנמצא בקבוצת סיכון, ואין לו סיבה מסויימת שלא להתחסן בהתאם למצב הבריאותי האישי שלו, התשובה יחסית ברורה, ורוב הקבוצה הזו כבר מחוסנת. קבוצות סיכון כוללות חולים עם כשל חיסוני, אבל גם מבוגרים החל מגיל 60, אנשים עם עודף משקל משמעותי, סוכרתיים, חולים במחלות ריאות, חולי כליות ומספר קבוצות נוספות.

עבור מי שאין להם גורמי סיכון, החיסון עשוי לשפר את ההגנה הקיימת מפני המחלה, אבל גם כך המחלה לא מאוד קשה לקבוצה זו. אנחנו לא יודעים האם האומיקרון גורם ללונג קוביד, ולכן גם לא יודעים האם חיסון רביעי יכול להפחית את הסיכון לכך. מאידך, אין למעשה סיבה עבור רוב האוכלוסייה שלא לעשות את החיסון.

מי שממתין לחיסון הייעודי לאומיקרון ומתלבט בינו לבין חיסון רביעי, צריך לקחת בחשבון שהסיכון לחלות כרגע עדיין קיים. המחלה כרגע לא נדירה בישראל, והאפשרות להידבק בחודשים הקרובים היא ריאלית. מאידך, עדיין לא ברור האם חיסון זה בכלל מתוכנן להגיע, והאם הוא יהיה מוצלח יותר. כאמור, חלק מן הסוגיות הללו יתבהרו בשבועות הקרובים, בעקבות התדרוך שצפוי לתת ה-FDA בסוגיית החיסון המותאם.

צרו איתנו קשר *5988