העלאת שכר המינימום תביא לעליית מחירים, הגברת אבטלה ופגיעה בעיקר באלו שהיא נועדה לעזור

הכותב הוא חוקר ומרצה ומחבר הספר 'כסף של אחרים'

האם עליית שכר המינימום תורמת לאבטלה? הצחקתם אותנו, טוענים שורה של פוליטיקאים, עיתונאים וסתם מובילי דעת קהל. הנה, אמר ח"כ אחמד טיבי מעל בימת הכנסת, שכר המינימום עלה מאז 2010, והאבטלה דווקא ירדה. שח-מט. העובדה שהנתון הזה חסר משמעות מבחינה מדעית אינה מעלה ולא מורידה, כי הדמגוגיה היא החשובה כאן. הרי אם היו גורמים אחרים לירידת האבטלה, כמו צמיחה של המשק מסיבות אחרות, אף אחד לא טען שעליית שכר המינימום תבטל אותם - אלא רק תצמצם את השפעתם החיובית.

נחזור אחורה. מה ההשלכות של העלאת שכר המינימום? יש השלכה אחת ברורה וגלויה והיא העלאת שכרם של עובדים רבים במשק, שמשתכרים שכר נמוך. על ההשלכה הזאת, ועליה בלבד, מצביעים כל התומכים שלה. אבל בצורה הזאת אפשר לתמוך בכל דבר. אפשר לחלק כסף לציבור מכספי משלם המיסים, השכר יעלה. אפשר לקבוע בחקיקה שאסור להעלות מחיר של אף מוצר במשק, ויוקר המחיה יפסיק לעלות. אלא שכולנו יודעים שאין ארוחות חינם ואין לחש קסמים שבהינף חקיקה מיטיב עם הציבור בלי שום השלכות שליליות. וכך גם בשכר המינימום.

אחד התוצאים הידועים של העלאת שכר המינימום, הוא הקטנת התעסוקה. למה? זה דבר ברור: המעסיק משלם לעובדים כדי שהם יעזרו להכנסות של העסק. אם העלות של העובדים עולה, כבר לא בטוח שלהעסיק את העובד הנוסף יהיה שווה. בעל טמבורייה יחשוב פעמיים אם שכירת עובד נוסף שיעזור לו בחנות תכניס לה יותר כסף, או שמא תזיק לה. אם הוא עובד מתחיל ובלי ניסיון, התרומה שלו לעסק תהיה קטנה יותר ולכן לא בטוח שהוא יועסק, אם שכר המינימום יהיה גבוה מדי. וכך, לאורך ולרוחב המשק מעסיקים ייטו להעסיק פחות עובדים, ולהחליף אותם באוטומציה או בעבודה עצמית שלהם ושל הלקוחות.

יש הטוענים שזה טיעון מיושן. שמחקרים כבר הראו שהעלאה מתונה של שכר המינימום לא פוגעת מאוד בתעסוקה. אבל זו הצגה מוטעית ומטעה. אכן יש מחקרים שלא מצאו פגיעה בתעסוקה בשכבות גיל מסוימות ובמקרים מסוימים, אבל על המחקרים האלה נמתחה ביקורת מתודולוגית נוקבת. לעומתם מחקרים רבים דווקא מצאו פגיעה משמעותית בתעסוקה, כלומר באנשים החלשים ביותר. וכאן בישראל זה בדיוק המצב. בניגוד חריף לדמגוגיה המצביעה על שתי נקודות בזמן שביניהן האבטלה ירדה, מחקרים רציניים שבדקו את השפעת עליית שכר המינימום על תעסוקה בישראל, תוך התחשבות במשתנים משפיעים אחרים (מחקר של בנק ישראל משנת 2000 ומחקר של משרד האוצר משנת 2016) הראו שאכן הייתה לעלייה השפעה משמעותית על התעסוקה.

אני רוצה להדגיש: "השפעה על תעסוקה" פירושה שאנשים קשי יום נאלצים להישאר בבית בלי עבודה. פירושה שאנשים שיכולים לצבור מיומנות ולהתקדם בשוק העבודה - לא יכולים. פירושה שאנשים חיים בעוני רב יותר. חשוב להבין שהעלאת שכר המינימום אינה מעשה נאצל אלא מעשה פוגעני הפוגע דווקא בחלשים ביותר. נכון, יש אנשים שמרוויחים ממנה. אבל הם אלה דווקא החזקים יותר מתוך הקבוצה המושפעת. מה ההיגיון וההצדקה לחוק כזה, שאינו אלא זאב בעור של כבשה?

זו אינה ההשפעה השלילית היחידה של העלאת שכר המינימום. השפעה ברורה אחרת היא עלייה ביוקר המחיה. אם עובדים עולים יותר אז המוצרים מתייקרים. ומי מפסיד מעליית המחירים? שוב, החלשים ביותר, ובפרט מי שלא מצא עבודה בגלל אותו חוק אומלל. וגם את התוצא הזה של עליית מחירים העלו המחקרים שבדקו את המצב בישראל. וזה לא הכול: גם כשאין פגיעה ניכרת בתעסוקה, יש פגיעה בתנאי העבודה, ומעסיקים נדחקים לעשות טריקים כמו קיצוץ בונוסים והרעת תנאים כדי לפצות על העלייה בשכר. פגיעה נוספת, מובנת מאליה, היא במאות אלפי העסקים הקטנים בישראל, שהחקיקה הזאת פוגעת בהם דווקא כשהם במצב שביר מאוד עקב המצב הכלכלי.

ולסיום צריך לזכור שבישראל העלאת שכר המינימום תגרור עלייה נרחבת בשכר שהמדינה משלמת, לא רק לעובדים קשי יום אלא גם לעשרות אלפי עובדי מדינה שמשתכרים יפה מאוד ובכל זאת מקבלים "השלמה לשכר מינימום" במין תעלול חשבוני מגוחך. ומי זאת המדינה שמשלמת את השכר במגזר הציבורי? המדינה זה אנחנו, כל אחד ואחד מאיתנו, ואת החשבון אנחנו נשלם במיסים ובאינפלציה.

העלאת שכר המינימום היא דוגמה נהדרת ועצובה לחוק שנשמע יפה על הנייר, אבל נזקו רב. ראוי שהמחוקקים שלנו יחשבו פעמיים אם הם באמת מעוניינים להזיק לחלשים ביותר, רק כדי לקבל עוד כותרת יפה בעיתון.