אינפלציה על ספידים? מה קרה למשק הישראלי בפעם האחרונה שארה"ב נכוותה

בפעם האחרונה שהאינפלציה בארה”ב הייתה כה גבוהה, לפני ארבעה עשורים, היא החלה כדור שלג שהוביל את ישראל למדד שנתי של מעל 400% • עד כמה שונה התמונה היום, ומדוע ההסתמכות של ישראל על הייטק וטכנולוגיה מקטינה אפשרות לתסריט דומה

הדפסת שטרות בישראל בשנות ה-80 שהביאו להיפר אינפלציה / צילום: יוטיוב, כאן 11
הדפסת שטרות בישראל בשנות ה-80 שהביאו להיפר אינפלציה / צילום: יוטיוב, כאן 11

קצב האינפלציה בארה"ב שהגיע בסוף השבוע לשיא של ארבעה עשורים מחזיר אותנו לתקופה שבה האינפלציה האמריקאית השתוללה והגיעה לכמעט 15% בשיא, ופה בישראל זינקה מאוחר יותר ל-400% בחישוב שנתי. בניסיון לטפל אז בארה"ב באירוע, העלו ריבית באגרסיביות - מה שהביא למיתון. בישראל, שבה המצב היה חמור יותר, נדרשה תוכנית ייצוב למשק על מנת לקטוע במכה את עליות המחירים.

בישראל האינפלציה בחודש האחרון הגיעה ל-4% בלבד, נתון שממקם אותנו במקום טוב מלמטה בהשוואה למדינות המפותחות. אבל אחרי שקצב האינפלציה בארה"ב עלה בסוף השבוע ל-8.6% - שיא שלא נראה מאז 1981, קשה שלא לחשוש משידור חוזר של אותם ימים. האם תרחיש כזה עלול לחזור על עצמו?

אינפלציה על ספידים

בפעם האחרונה שבה נרשמה אינפלציה כה גבוהה בארה"ב, בישראל התפתחה אינפלציה על ספידים, או בעגה המקצועית: היפר-אינפלציה. גם אז האינפלציה הייתה בעיה עולמית, אבל עוד קודם להתפשטותה מארה"ב אל העולם, בישראל האינפלציה הייתה גבוהה בגלל גורמים מקומיים. וכך, כשהאינפלציה שמיוחסת לגורמים עולמיים הגיעה ארצה, היא נוספה ללחצים שכבר היו קיימים פה.

המשק הישראלי היום שונה. ישראל בולטת כיום דווקא באינפלציה הנמוכה שלה ביחס למדינות אחרות בשל השינוי הדרמטי שעברה הכלכלה שלה. אחרי מלחמת יום הכיפורים הממשלה התקשתה להשתחרר מהחוב בחשבון השוטף. מחירי הנפט היו גבוהים יותר, פיחות נרשם במטבע, והחוב ממשלתי היה גבוה יותר מ-100% תוצר בשל הוצאות הביטחון שאחרי המלחמה.

כיום, כאמור, המצב שונה. הגרעון התאפס, השקל החזק בולם את עליות המחירים שמקורם מעבר לים, ומבחינת אנרגיה יש לנו גז טבעי - כך שתעריפי החשמל הם במחירים קבועים. למעשה, המצב הפוך משנות השבעים, אז השקל החלש והגרעון בתקציב תדלקו את האינפלציה. כך שהיום הממשלה יכולה להקל על יוקר המחיה בדרך של הורדת הבלו או תעריף החשמל.

ובכל זאת, הדומה בין ימינו אלו לשנות השבעים הוא הסיכונים לאינפלציה שהם לא בשליטתנו. "רובה של האינפלציה בישראל מיובאת מחו"ל גם היום, אם כי לאט לאט זה משתנה והאינפלציה המקומית מזינה את עצמה", אמר ויקטור בהר, מנהל המחלקה הכלכלית של בנק הפועלים.

"רואים זאת במחירי שכר הדירה שגבוהים ב-3% בחישוב שנתי, מחירי בתי המלון שעולים בקצב מהיר, הארוחות במסעדות - זו למעשה האינפלציה של מחירי השירותים, להבדיל מזו שנובעת מהעלייה במחירי האנרגיה".

פחות חשיפה לאנרגיה

מחירי האנרגיה כיום לא מתקרבים למחירים של שנות ה-70 במונחים ריאליים. עליית מחירי האנרגיה היא בעלת השפעה ישירה קטנה יחסית על הכלכלה בישראל. עתירות האנרגיה בשימוש בתוצר (כלומר האנרגיה שבה נעשה שימוש כחלק מהתוצר) אינה דומה לשנות השבעים והיא הרבה יותר מושתת על שירותים או טכנולוגיה. "לעומת זאת", אומר בהר, "בשנות השבעים התוצר התעשייתי היה הרבה יותר משמעותי מסך התוצר (כלומר, למחירי האנרגיה היה חלק משמעותי שהכביד על התוצר - גב"ס).

"עם זאת, הדבר לא ייחודי לישראל. גם אם הזינוק במחירי האנרגיה והסחורות יביא למיתון, חלקם בכלכלה כיום הרבה יותר נמוך לעומת שנות השבעים. חלק גדול מהתוצר בישראל מיוחס לאינטרנט, כך שעתירות השימוש באנרגיה ירדה בהשוואה לזמנו".

איך נפתרה אז האינפלציה? "בסוף שנות השבעים לאמריקאים נמאס מהאינפלציה והם שברו אותה עם מדיניות מוניטרית מאוד מרסנת והעלו ריבית ל-20%", מסביר בהר. "אך הדבר הביא למיתון. פה בישראל הייתה את תוכנית הייצוב. עם זאת, פה בישראל המשק קטן, כך שהמדיניות המוניטרית לבדה לא הייתה מספיקה. היה פה גרעון ענק ואינפלציה שהזינה את עצמה דרך הציפיות והסכמי השכר. ביום אחד היה צריך לשבור את האינפלציה. גם היום יש משמעות לשבירת הציפיות לאינפלציה, אך בעבר, עם אינפלציה של 400%, היה יותר משמעות לשכנוע את הציבור שהמחירים לא עולים".