וול סטריט נכנסה לשוק דובי וההיסטוריה מלמדת שאנחנו בדרך למיתון

את שלושת ימי המסחר האחרונים בוול סטריט אפשר להגדיר כמרחץ דמים. מדד S&P500  איבד תוך יממה 3.9% והשלים נפילה של יותר מ-21% מאז שיא כל הזמנים שנקבע בינואר השנה, וכמעט כל המניות בבורסות בארה"ב נצבעו באדום. זו הפעם השנייה השנה שמדד הטכנולוגיה האמריקאי נכנס ל"שוק דובי" (Bear market).

מאחר שסטטוס של שוק דובי נחשב לירידה של המדד בשיעור של 20% מהשיא - הרי שבאופן רשמי שני מדדי המניות המובילים בארה"ב (נאסד"ק ו-S&P 500) נכנסו השבוע לשוק דובי, כאשר גם מדד הדאו ג’ונס מתקרב (ירידה של 17% בהשוואה לשיא). בכך הסתיים גם "השוק השורי" שהחל אחרי משבר הקורונה.

"שוק דובי הוא לא בהכרח מיתון"

צריך לומר שאין משמעות לירידה של 20% מהשיא מלבד היותה סמלית - כלל אצבע מהיר שנועד להפריד בין שוק שורי לשוק דובי. עם זאת, לשוק דובי ישנה משמעות בהקשר הרחב יותר שלו - העובדה שהיסטורית הוא סימן בחלק גדול מהפעמים כניסה למיתון.
בהסתכלות לאחור, ירידות בשווקים בשיעור של 20% מהשיא אכן הקדימו מיתון, כמו משבר 2001 והמשבר הפיננסי ב-2007 ו-2008.

אסטרטג השווקים של LPL Financial שצוטט באתר MarketWatch מסביר כי נהוג להצביע על קיומם של 17 אירועי שוק דובי, או כמעט דובי, מאז מלחמת העולם השנייה. אירועים אלו נמשכו בממוצע כשנה. יחד עם זאת, נרשמה שונות רבה באורך ובעומק של אירועי שוק דובי בעבר. הנפילה התלולה ביותר, ירידה מהשיא לשפל של כמעט 57%, התרחשה ב-17 החודשים שליוו את המשבר הפיננסי של 2007-2009.

  

השוק הדובי הארוך ביותר נמשך כמעט 21 חודשים בשנים 1973־1974 ובמהלכו נרשמה ירידה של כ-48% מהשיא. (אם הולכים עוד יותר לאחור בהיסטוריה הרי שאפשר לציין שוק דובי ארוך עוד יותר בן 62 חודשים, בין 1937-1946). אירוע השוק הדובי הקצר ביותר הוא גם הקרוב ביותר - ירידה של 34% עם פרוץ מגפת הקורונה בין פברואר למרץ 2020. השוק הדובי אופיין אז במיתון, אך שוק המניות תיקן לאחר מכן בכ-115% עד לשיא.

לדברי סרגיי וסצ’ונוק, אסטרטג בכיר בבית ההשקעות אופנהיימר: "המסקנה הגורפת היא ששוק דובי לא בהכרח יביא מיתון, אך מיתון יחווה תמיד בשוק דובי".

וסצ'ונוק מוסיף כי "לפעמים יציאה ממיתון לא אומרת שהשוק הדובי נגמר, כפי שהיה ב-2002 בארה"ב אחרי משבר הדוט.קום. המיתון התחיל ב-2001 והכלכלה הריאלית יצאה מהמיתון ב-2002. ב-2008 היינו בשוק דובי, הבורסה התרסקה, אך אז - כמו עכשיו - הדעות היו חלוקות אם יש מיתון או לא. כל הקריאות של נתוני התוצר ב-2008 היו חיוביות, אך לאחר מכן עודכנו מטה".

המאבק באינפלציה: מחכים להחלטת הריבית

הכיוון שאליו יילכו השווקים הלאה ייקבע בעיקר על פי מדיניות הפדרל ריזרב, הבנק המרכזי של ארה"ב, במאבקו באינפלציה. רמז ראשון אפשר יהיה לקבל הערב, כאשר הפדרל ריזרב יעדכן את שיעור הריבית. בשל המשך עליית האינפלציה באופן גבוה מהתחזיות בחודש מאי, גברו הערכות להעלאת ריבית הערב ב-0.75%.

כזכור, בבנק המרכזי של ארצות הברית נטו לחשוב שהאינפלציה ,שהרימה ראש לאחר משבר הקורונה, היא חלק מאותו קושי לקרוא נתונים בשקלול שיבושים זמניים שנבעו מהקורונה. יו"ר הפד, ג'רום פאוול, העריך שהאינפלציה תרד בהמשך, עד נובמבר האחרון. בנובמבר 2022 הבינו בפד שהאינפלציה אינה זמנית, ונכון למאי האחרון שיעור עליית המדד הגיע לשיא של 41 שנה (8.6%).

שינוי המדיניות של הפד ב-180 מעלות וההחלטה להעלות ריבית מעלה את האפשרות שהפד מאחר את הרכבת. במקום לשלוט באינפלציה, הוא נאלץ לרדוף אחריה על מנת לרסנה בדרך של העלאות ריבית, שצפויות להכביד על הכלכלה האמריקאית בשל השינוי המהיר.

 ג'רום פאוול, יו''ר הפדרל ריזרב / צילום: Associated Press, Patrick Semansky

כעת עומד הפד בפני דילמה: מצד אחד, הרצון לצנן או לרסן את האינפלציה המשתוללת; ומהצד השני - להימנע מכניסה של השוק למיתון.

מאז פרסום נתוני האינפלציה בארה"ב בסוף השבוע שהצביעו על קצב עליות מחירים של 8.6% בקצב שנתי, ההסתברויות להעלאת ריבית בארה"ב בשיעור של 0.75% ביום רביעי הקרוב עלו לכ-85%. אם אכן הפד יבחר בשיעור העלאה שכזה - הרי שמדובר בקצב העלאת הריבית הגבוה מזה שלושה עשורים.

לאור המצב, מדוע שהפד לא יעלה ריבית בבת אחת ב-1%? צריך להזכיר כי סדרי העדיפויות השתנו, והפד ממוקד כעת בריסון האינפלציה ופחות בשוק העבודה כבעבר או בשוק המניות כפי שהספקולנטים נוטים לחשוב, אך העלאות הריבית אמורות להיות בקצב שירסן אינפלציה אך לא יביא למיתון.

ירידות בשווקים בחסות הזיגזג של הפד

אחרי המשבר בכלכלה הריאלית ששותקה בשל הקורונה, הנה הגיע המשבר של בועת הנכסים אך עדיין אינו מוגדר כמשבר פיננסי שמאופיין בחדלות פירעון ומשבר אשראי. כפי שהיציאה מהמשבר הריאלי נעשתה באופן יזום על ידי הפד, הכניסה למשבר הנוכחי גם היא יזומה על ידי הפד, שמבקש להנחית את הכלכלה האמריקאית ברכות ולרסן את האינפלציה.

אלא שלא כל כך בטוח שזה יעבוד לו. לכן, אין זה פלא שהשווקים יורדים בחדות.
הירידות בשווקים הפעם מיוחסות לא לאירוע מפתיע שלא ניתן היה לצפות, אלא לשינוי מדיניות מוניטרית של הבנק המרכזי החשוב בעולם. למעשה, גם לשוק הדובי וגם לשוק השורי מכנה משותף: הפעולות של הפד האמריקאי.

המדיניות של הפד עברה ממרחיבה אחרי משבר הסאבפריים עם הורדת הריבית שנועדה לתמרץ את הפעילות הכלכלית בדרך של הורדת הריבית לרמה אפסית (מה שהביא לנטילת הלוואות ומינופים בהיקפים חסרי תקדים), בדרך לאולטרה מרחיבה במשבר הקורונה על מנת לספק סיוע לכלכלה הריאלית ולשווקים, לעומת צמצום המדיניות המרחיבה כיום במטרה לרסן את האינפלציה.

צמצום המדיניות המרחיבה שכולל העלאת הריבית וצמצום הסיוע שניתן לשווקים מעלה חשש ממיתון מתמשך.

משבר אנרגיה ינחית עוד מכה על השווקים?

בימים של ירידות חדות בשווקים הניסיון לתזמן את השוק משול לירייה באפלה. ובכל זאת, משפט מפורסם בקרב המשקיעים אומר כי ברגע שהחדשות על הנפילות בוול סטריט מגיעות למהדורה הראשית של חדשות הטלוויזיה - זהו הזמן לצאת למסע קניות על מנת לנצל הזדמנויות. לא בטוח שזהו המצב כעת בשווקים.

  

העלאות הריבית וצמצום הסיוע שסיפק הפד לשווקים הפיננסיים מייקרים את עלויות המימון של החברות, ועלולות להביא למיתון ועלייה באבטלה. לגבי השווקים הפיננסים, צמצום המאזן של הפד, שאומר שהפד לא מחדש רכישות של אג"ח ולמעשה לא שואב את ההיצע בשוק - הפיל את המחיר שלהן והקפיץ את התשואות אג"ח. כאשר שוק האג"ח מציע תשואה של מעל ל-3%, הזעזוע בשוקי המניות הופך את ההשקעה לאטרקטיבית באופן יחסי לעבר.

ובכל זאת, אם רוצים למצוא נקודת אור - בשוק נוטים להעריך כי האינפלציה תתמתן בחודשים הבאים, שכן כדי להמשיך לטפס עליות המחירים צריכים להיות גבוהות כפי שהיו בחודשים האחרונים. ניתן להניח כי עליות המחירים יתמתנו, בין אם בגלל צעדי הפד או שמא המיתון שיגיע יביא להידוק החגורה וירידת מחירים.

ועדיין, גם את נקודת האור הזאת כדי לשים תחת המציאות המעורפלת לקראת החורף הקר באירופה. האינפלציה מתודלקת על ידי מחירי האנרגיה שזינקו כתוצאה מהמלחמה באוקראינה. לקראת החורף הקרוב באירופה עשוי להתפתח משבר אנרגיה מהותי בשל החרם על הגז הרוסי - במה שעשוי להנחית מכה נוספת על השווקים.