ההייטקיסטים שניסו להקים בנק של מטבעות וירטואליים - והנפילה הגדולה

המבוגרים בינינו זוכרים אולי את אחת הסצנות המפורסמות בסרט הילדים הוותיק "מרי פופינס": המוני גברים אנגלים בחליפות שחורות מחויטות, נשים בכובעים עם תחרה בסניף בנק עם תקרות גבוהות, שנדלירים וסורגי מתכת, ולפתע אחת הנשים קוראת: "יש משהו לא בסדר, הבנק מסרב לתת למישהו את הכסף שלו בחזרה".

● בורסת הקריפטו הגדולה בארה"ב מפטרת כמעט חמישית מעובדיה
● מה קרה לישראליות שהנפיקו בוול סטריט לפני שנה בדיוק?

מרגע זה מתחילה ריצה לעבר הבנק, כשכל לקוח רק רוצה לראות את כספו בחזרה. בשלב מסוים כאשר הפקידים קורסים מעומס הלקוחות, עובר המנהל וצועק: "לעצור את כל התשלומים". הסצנה הזו בסרט הילדים הקלאסי מזכירה להפליא מה שהתרחש השבוע בחברת הקריפטו צלזיוס, רק עם תפאורה מודרנית הרבה יותר. אז הטכנולוגיה במקרה של צלזיוס אמנם יותר משוכללת, אבל אחרי שמנקים את התפאורה, נדמה שיש לבנקאות העתיד עוד הרבה מה ללמוד מזו של העבר. הנה השיעורים שלמדנו השבוע:

1. שוק הקריפטו חווה ביום שני השבוע יום סוער ביותר בתוך תקופה ארוכה של ירידות וטלטלות. היום נפתח בהודעה של בנק הקריפטו הישראלי-אמריקאי צלזיוס על כך שהוא מקפיא אפשרות למשיכה מהחשבונות של המפקידים בו. צלזיוס, שהוקם על ידי דניאל לאון ואלכס מישינסקי, הוא שחקן מרכזי בתחום פעילותו - DeFi (תחום הפיננסים המבוזרים), אשר לו כ-400 אלף לקוחות והוא מנהל כ-7.1 מיליארד דולר.

החדשות מצלזיוס השפיעו לרעה על השוק כולו, וכך הביטקוין איבד 12% ביום אחד (ומשלים ירידה של כ-53% מתחילת השנה) והאיתריום צנח 16% (68% מתחילת השנה). יחד עם כלל שוקי ההון, עובר הקריפטו סערות מתחילת השנה, ואכן צלזיוס מייחסת את המהלך שלה ל"תנאי שוק קיצוניים".

אבל האמת היא שמבחינת שוק הקריפטו, אלו תנאי שוק מוכרים למדי. הביטקוין כבר ירד לא פעם ביותר מ-50% מהשיא שלו, אפילו מתחילת שנה זו. כך שמי שמקים עסקים בתחום הקריפטו, זו הסביבה העסקית הרגילה שלו - לא סביבת קיצון משום סוג.

  

לכן מפתיע מאוד שבנק קריפטו שפרח בתנאים הקיצוניים, כשהם פעלו בכיוון ההפוך - עליות מהירות, מינופים גבוהים למקסום רווחים - רואה בירידות, אפילו לאורך כמה חודשים, תנאי שוק קיצוניים. אם אתה מראש פועל בסביבה קיצונית, אתה אמור לדעת לתת תשובות לכל סוג של קיצון. במערכת הבנקאות, הרגולטור המפקח עורך מדי תקופה מבחני לחץ לבנקים, על מנת להבין מי מהם יהיה החוליה שתרעיד את המערכת בתנאי קיצון. אז מי שבוחר לפעול בסביבה לא מפוקחת, לא יכול לדמות לנגד עיניו תרחישים מקלים בלבד.

2. ובאמת שלא היו שום תנאי שוק קיצוניים שהובילו להקפאת החשבונות מצד צלזיוס, מה שהיה זה אובדן אמון של המשקיעים, לצד שינוי בהעדפות ההשקעה לאפשרויות שמרניות יותר. אמון, לדעתו של דניאל לאון, ממיסדי צלזיוס, הוא אחד הדברים החשובים ביותר בעולם הקריפטו. אבל האמת היא שאמון הוא הבסיס של כל המערכת הפיננסית, אחרת לא היינו שמים שם את כספנו.

במערכת המסורתית, והמיושנת אולי, יש מי שמפקח על כך שהמוסדות הבנקאיים יעמדו בסוף היום בהתחייבויות כלפינו, ציבור הלקוחות. בעולם הקריפטו האמון הוא בקוד, שכתוב בשפה שאנחנו לא יודעים לקרוא ולא באמת מבינים מה קורה בו עד הסוף. במצב הזה קל לתת אמון בעליות, וקשה הרבה יותר בירידות.

אובדן האמון הזה הוא לא כולו באשמת צלזיוס; הוא החל עם קריסת טרה לונה בתחילת מאי (המטבע הצמוד של בלוק טרה איבד את ההצמדה, המטבע המייצב טרה לונה שהיה אמור לייצב אותו בהצמדה אלגוריתמית לא הצליח, וכל הבלוק קרס), שהפנתה זרקור לעולם ה-DeFi, אשר צלזיוס כשחקנית מרכזית בו הייתה נתונה ממילא תחת זכוכית מגדלת, וסבלה ממשיכות של כ-350 מיליון דולר ביום בתקופה שקדמה להקפאה. בשורה התחתונה, הצעד שבו נקטה צלזיוס השבוע הוא למעשה המפלט האחרון של מוסד פיננסי, שלא מצליח להחזיר את האמון בו בשום דרך אחרת.

3. עולם הקריפטו הוא מסוכן, תנודתי ויצרי, וכך גם הייתה הקריסה של צלזיוס השבוע. סיפורים על מתקפות האקרים מתוזמנות, על "לווייתנים", כלומר גורמים גדולים שיש להם אינטרס בנפילת החברה, על פעילות של שורטיסטים במטבע CEL שהנפיקה החברה או ציוצי טוויטר מכפישים שמפחידים משתמשים, ליוו את ההודעה על עצירת המשיכות.

רק אמירה אחת לא ניתן היה לשמוע - איפה טעתה החברה עצמה, שהגיעה למצב כזה. הקריפטו הוא שוק פרוע, ומול כל פרויקט שמוקם, קם מישהו שמחפש להרוויח מכך שיפיל אותו. לעיתים הרווח הוא באמצעות מציאה של פרצות אבטחה, לעיתים במציאת פרצות במודל של החברה ועמידותו בתנאי לחץ (פרצה מהסוג השני גרמה לקריסת בלוק טרה לונה). אם מתקפת שורטיסטים וכמה צייצנים בטוויטר הצליחו להפיל בנק קריפטו שגייס לפי שווי של 3 מיליארד דולר, וניהל בשיא מעל 20 מיליארד דולר, זה לא מעורר הרבה מאוד אמון.

4. בסוף, סיפור הנפילה של צלזיוס הרבה יותר ארצי ובסיסי ממתקפות נועזות של שורטיסטים וצייצנים: בין צמד המילים "בנקאות קריפטוגרפית" שבהן בחרו להגדיר את פעילותם, יזמי ההייטק ואנשי הטכנולוגיה שמו יותר דגש על הטכנולוגיה ופחות על הבנקאות. הטכנולוגיה הפכה לעיקר, וכללי הבנקאות - לטפל.

בפועל מה שקרה הוא שצלזיוס גייסה פיקדונות מהציבור והבטיחה תשואה אגרסיבית למי שנועל את הפיקדון. על מנת להצליח להשיג את התשואה היא השקיעה והלוותה כספים, בעיקר לחברות ומיזמים בתחום ה-DeFi.

ההשקעות וההלוואות האלו לא היו נזילות, וכאשר נוצר מצב שהלקוחות ביקשו למשוך את הפיקדונות שלהם, החברה הייתה במצוקת נזילות. יכול להיות שהטכנולוגיה מאוד מתוחכמת, אבל כל בנקאי "מפעם" שרואה את הקריסה של צלזיוס יודע לומר שלחברה היו בצד אחד פיקדונות בעלי אופי קמעונאי, קצר יחסית, מבוזר, ומנגד אופי ההשקעה וההלוואות היה עסקי וארוך טווח.

אין התאמה בין השניים. בבנקאות הקלאסית עוסקים רבות בהתאמה של התחייבויות ונכסים. מנסים ליצור מקורות ארוכים מול משכנתאות, וכן התאמה לפי אופי הנכס או ההתחייבות: צרכנים, עסקים בינוניים וחברות. ההקפדה על ההתאמה הזו נועדה בדיוק למצב הבנקאי המוכר כל כך: מצוקת נזילות. מצב שהיה קיים עוד בתקופת מרי פופינס, ויהיה קיים גם בסניפי הבנק במטא-וורס.

בכל סערת צלזיוס, נראה שבחברה קצת מדחיקים את זה שיש כשלים שטכנולוגיה לא פותרת, או שאי אפשר להאשים בהם את הטכנולוגיה, וכאלה שהיו יכולים להימנע לו רק נקטו התנהלות בנקאית בסיסית נבונה. כשלא עושים זאת, הלקוחות של הבנק הקריפטוגרפי יגלו גם ש"תספורות" לחובות הן לא נחלת הגופים הפיננסיים המסורתיים בלבד, ותספורות קריפטוגרפיות כואבות כמו אלו בכסף רגיל.

5. נתעכב עוד על החלק הבנקאי ב"בנקאות קריפטוגרפית". בשם השאיפה לחדשנות, נראה כאילו כל כלל בנקאי הפך לבאג שצריך לתקן. אבל זה לא המצב, בסוף הטכנולוגיה באה לשרת את המגזר שאליו היא מיועדת. הכללים שנקבעו והרגולציה שנבנתה אינם באג, אלא דרך לאפשר למערכת לעבוד, ולצרכנים להאמין בה. רגולציה זו רלוונטית להלבנת הון, לאבטחת מידע, להפרדת כספי לקוחות מכספי הגוף המנהל אותם, לניהול סיכונים שונים דוגמת נזילות, הגבלת מינופים וכד'.

לאחרונה רווח טרנד בקרב גופי הקריפטו הגדולים, שקוראים לרגולציה. צלזיוס הייתה אחת מהם - בחברה רצו רגולציה, והיו מעוניינים שבנק ישראל יפקח עליהם כבנק קריפטו שמקבל פיקדונות ומעמיד אשראי מכספי הפיקדונות - פעילות המותרת בחוק רק לגוף בנקאי. מצד שני, גופי הקריפטו מעוניינים שהרגולציה לא תחנוק את ה"חדשנות", ובמילים אחרות - שתהיה מקלה יותר.

  

צריך לומר בצורה ברורה - כשמדובר בבנקאות ובכספי לקוחות, אין חצי רגולציה. אין הלבנת הון מקלה, אין חצי ניהול סיכונים ואין רק קצת ערבוב כספי לקוחות עם כספי החברה. רוצים להיות בנק? חושבים שהמפתח להצלחת הקריפטו הוא אמון? תתחילו בלהדגים איך הטכנולוגיה משרתת את המערכת ומשפרת אותה, לא איך היא משמידה אותה.

6. כדאי להתעכב על פרקטיקה שמתגלה כמאוד בעייתית בירידות האחרונות בשווקים, והיא ה"סטרייקינג" - פרקטיקה שבה נועלים מטבעות כפיקדון, תמורת ריבית. הסטרייקינג הוא הבסיס לנזילות בשוק הקריפטו. לכאורה, מדובר במוצר בנקאי בסיסי - פיקדון לטווח ארוך לא נזיל. אבל יש הבדל גדול מאוד בין השניים: בעוד שהפיקדון הבנקאי נושא תשואות נמוכות מאוד, גם בטווח הזמן הארוך - תשואות שנגזרות על מרווח סיכון מריבית בנק ישראל הנמוכה, הרי שבקריפטו הציעו על פיקדונות 15%-17% בשנה.

איך אפשר להסביר את ההפרש האדיר בתשואות? בעולם הקריפטו נתנו 3 הסברים: מיזמי הקריפטו יותר יעילים לכן התשואה יותר גבוהה, הם מעבירים נתח גדול יותר מהרווחים לבעל הפיקדון בעוד שהבנק משאיר אותם אצלו, ומיזמי הקריפטו משתמשים בכסף להשקעות יותר טובות ורווחיות, שמניבות תשואה גבוהה יותר.

אירוע מצוקת הנזילות של צלזיוס מחזק את ההסבר השלישי לתשואות העודפות: הפיקדונות בצלזיוס אינם מתנהלים באותה רמת סיכון כמו הפיקדונות בבנקים, וצלזיוס יותר מבנק שימשה כמנהל השקעות בסיכון גבוה ובמינוף. בשוק עולה זה עבד לה, אבל בשוק יורד, שאין לדעת כמה זמן יימשך, ללא הטיעון השלישי אין דרך באמת להסביר מדוע פיקדון צריך להניב תשואה כזו. בסוף, בפיאט או בקריפטו - התשואה תיגזר מרמת הסיכון שהמשקיע לוקח על הכסף.

7. אז הבנק הקריפטוגרפי צלזיוס קיבל מכה שלא בטוח כלל שהוא יצליח להתאושש ממנה. גם אם מצוקת הנזילות תיפתר וההפסד יצומצם, לא יהיה פשוט לבנות את האמון מחדש. אבל דווקא בנקודה זו חשוב לשים לב שהקריפטו ניצח - בעצם כך שחשף את הפגמים העיקריים של המערכת הבנקאית, כמו הקושי בנגישות לשירותים, הקושי בהעברת כספים בין מדינות, העלויות הגבוהות של הכסף. ובהמשך, הטכנולוגיה שנוסדה במקור על מנת להחליף את המערכת הבנקאית, בסוף היום תאומץ על ידה ותאפשר פתרונות לקשיים האלו.

הקריפטו הציב, בעצם קיומו, אתגר ענק למפקחים הפיננסיים מסביב לעולם, ושלח את הבנקים המרכזיים לפתח את המטבעות הדיגיטליים המדינתיים כחלק מהתמודדות עם האתגר של מטבעות הקריפטו המתחרים, וכפיתרון לחלק מהבעיות של המערכת המסורתית. אז אולי חלומם של חסידי הקריפטו האידיאולוגיים על הרס המערכת הפיננסית והחלפתה, לא יתגשם, אבל אין בכלל ספק שהקריפטו יוביל את עולם הפיננסים, והבנקאות בפרט, למקומות מוסדרים ומפוקחים שיאפשרו לצרכנים לשדרג את רמת השירות שהם מקבלים כיום מהמערכת.

ת"ז: צלזיוס

עיסוק: עוסקת בבנקאות קריפטו ומאפשרת פיקדונות והלוואות. הנפיקה את המטבע CEL
היסטוריה: הוקמה בשנת 2017 על ידי דניאל לאון ואלכס מישנסקי
נתונים: גייסה עד כה הון מקרנות השקעה לפי שווי של 3 מיליארד דולר. המטבע שלה רשם ירידה של 98% בשנה האחרונה