משתפרת, אך עדיין רחוקה מהעולם: ישראל מקדמת את תחום ההכשרות המקצועיות

צמצום מספר הגופים שעוסקים בתחום, מעקב אחרי האפקטיביות של ההכשרה המקצועית בהשמה בשוק העבודה, ומעבר לדיגיטציה של כל הליכי הבקשות • ארבע שנים לאחר ביקורת ה־OECD, ישראל התעוררה • ראש האגף להכשרה מקצועית: "פועלים כדי לשנות מהיסוד"

הכשרות בתחום הבנייה והשמה בחינם / צילום: Shutterstock, rasika108
הכשרות בתחום הבנייה והשמה בחינם / צילום: Shutterstock, rasika108

ארגון המדינות המפותחות (OECD) פרסם בשנת 2018 דו"ח ביקורתי במיוחד על מצב ההכשרה התעסוקתית בישראל. לדברי הארגון דאז, ההכשרה הייתה "מפוצלת. תלמידים ומעסיקים כאחד מוצאים אותה קשה לניווט". ואכן, ההכשרה המקצועית בארץ הייתה מפוצלת בין ארבעה גופים שונים: מנהלת ההכשרות המקצועיות של משרד האוצר, האגף להכשרה מקצועית בזרוע העבודה של משרד הכלכלה, תוכנית ההכשרה המקצועית של רשות התעסוקה ו"מסלול החירום להכשרות והשמות מהירות במקצועות ההייטק" של רשות החדשנות. האחריות והמשימות שלהם היו דומות למדי, והכפילות ביניהם גורמת לחוסר יכולת להתוות מדיניות קוהרנטית.

אם כך, מהו הפתרון? ה־OECD ממליץ על החזרת ההכשרה המקצועית לתיכונים, מה שכנראה לא יקרה בקרוב, ולכן גם מציג פתרונות קצרי־טווח: תמיכה במעסיקים בעלי הכשרות פנימיות למשרות בשכר גבוה, התוויית אסטרטגיה לאומית לפיתוח הכשרות מקצועיות, ומיקוד ביכולות מתמטיות ומילוליות בתוכניות הכשרה מקצועית לצעירים ולמבוגרים כאחד.

 
  

במהלך משבר הקורונה, המלצות אלו הפכו מרעיונות אופטימיים לכורח המציאות. השינויים הדרסטיים שעבר שוק העבודה והדרישה הגבוהה לעובדים שלא התמלאה, חייבו מעבר למדיניות הכשרה מקצועית ראויה.

השיתוק הפוליטי נתן את אותותיו על ההכשרות

זו המשימה שבפניה מתמודד ראש האגף להכשרה מקצועית בזרוע העבודה ניצן ממרוד, שנכנס לתפקיד לאחר ששימש כמפקד בית הספר ללוגיסטיקה בצה"ל. מינויו לראש האגף התרחש בנובמבר 2020, לאחר שבעקבות השיתוק הפוליטי - איש לא הוביל אותו במשך שמונה חודשים. וזאת, דווקא בתקופה קריטית מבחינת ההכשרות המקצועיות בישראל.

"לקחתי את השנה הראשונה בתפקיד בעיקר ללמידה, אבל ברגע שהבנתי איפה הבעיות הגדולות ולאיפה צריך להגיע, פעלתי לשנות את האגף מהיסוד", אומר ממרוד. בתמיכת שרת הכלכלה אורנה ברביבאי, הוא פעל לריכוז כלל פעילויות ההכשרה באגף, וקלט הן את מינהל ההכשרות המקצועיות במשרד האוצר והן את הקורסים של שירות התעסוקה. "רשות החדשנות עדיין מקבילים לנו בחלק מהדברים, אבל אנחנו משתפים פעולה ומתאמים מדיניות".

בעיה נוספת הייתה מדידת ההצלחה. כיצד ניתן לדעת כי ההכשרה המקצועית אפקטיבית? אין שום נתונים לשנת 2021 על האפקטיביות של ההכשרה המקצועית בהשמה בשוק העבודה, משום שרק ב־2022 התחילו לעקוב אחריהן בצורה מסודרת. כמו כן, לא הייתה מדידה של השכר לאחר ההכשרה לעומת קבוצת הייחוס.

מרגע שמדדו את התשואה להכשרה, התגלו תוצאות מפתיעות: בעוד שהכשרות מסוימות כמו ניהול עבודה בבניין (69%), חשמלאות (50%) וחשבות שכר (31%) מביאים תשואה נאה על ההשקעה, הרי שהכשרות אחרות כמו מסגרות וריתוך (12%), מיגון ואבטחה (12%) וחינוך לגיל הרך (6%) כמעט שלא העלו את שכר הבוגרים. הכשרות נוספות, דוגמת טבחות וקונדיטורות (2%-) ועיצוב שיער (16%-) אף הביאו תשואה שלילית. כלומר, בוגרי הקורסים הרוויחו אפילו פחות מקבוצת הייחוס שלהם בלי הקורסים.

איך מתפלגות ההכשרות בפועל?

"לאחר תהליך הבחינה, החלטנו שנכון להשקיע במקצועות שמביאים תשואה גבוהה להכשרה, ולצמצם את סבסוד ההכשרות במקצועות שהתשואה עליהם נמוכה או שלילית", אומר ממרוד. "גילינו שמירב המקצועות הנלמדים בקורסי ההכשרה המקצועית שלנו הם בעלי תשואה גבוהה, בדגש על מקצועות שמחויבים בתהליך של רישוי וחקיקה. אנחנו מסבסדים קורסים בתעשייה, בהייטק ועוד, שמציגים נתוני שכר גבוה למסיימים".

אחת מהמלצות ה־OECD היא להתמקד בהכשרות מקצועיות בשיתוף מעסיקים, שכן הם אלו שיודעים היטב איזה סוג עובדים הם צריכים ומהם הכישורים הנדרשים. עם זאת, תחום זה לוקה בחסר בישראל: רק במאי 2021 החלו להכשיר עובדים בשיתוף מעסיקים. מתוך 60 אלף שעברו באגף להכשרה מקצועית ב־2021, 3,000 בלבד עברו הכשרות עם מעסיקים. ואילו כעת, שישה חודשים לאחר מכן, ההשמה במקצועות הרלוונטיים עומדת על 60%. בזרוע העבודה צופים שהקונספט יביא לשיפור ניכר כבר בזמן הקרוב.

בית ספר להכשרה בתחום הבנייה בחינם

בניגוד לישראל, ההכשרות המקצועיות במדינות רבות אינן מנוהלות על ידי הממשלה, אלא על ידי איגודי העובדים בשיתוף המעסיקים. יוזמה כזאת נולדה ביום שלישי גם בתחום הבניין בישראל: בית ספר לבנייה שיכשיר פועלים ישראלים. מדובר במיזם של ההסתדרות, התאחדות הקבלנים, התאחדות קבלני השיפוצים והקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה (מוסד משותף להסתדרות ולקבלנים), שנועד להכשיר פועלים ישראלים.

הכשרות בית הספר יוצעו, לפחות בשלב ראשון, בחינם. המוסד יבטיח השמה אצל אחד הקבלנים במסגרת הסכם קיבוצי מול ההסתדרות. השכר ההתחלתי עומד על 6,300 שקל, אך לדברי ערן סיב, יו"ר התאחדות קבלני השיפוצים, הוא יכול להגיע ל־15 אלף.

"הבעיה בישראל היא שההכשרה נעשית היום בשטח, ולא רק מבזבזת זמן וכסף - עובד שעושה טעויות יכול לעשות נזק עצום לפרויקט או לעצמו", מסביר סיב. "אנחנו מרכזים את ההכשרה במסלול מסודר, שהוא 40% עיוני ו־60% פרקטי, עם מרחב שבו מתנסים בפועל בעבודות בנייה".

גם את הסוגיה שעלתה בדו"ח ה־OECD, שלפיה תלמידים ומעסיקים מוצאים את המערכת "קשה לניווט", זרוע העבודה לקחה ברצינות. "אנחנו עושים מהפכה בנגישות הדיגיטלית ומקימים אזור אישי למעסיק בזירת המעסיקים ו’שער לקריירה’ לעובדים פוטנציאליים, שיחסכו ביורוקרטיה של מילוי טפסים, ויציגו בצורה מסודרת את הסטטוס של כל בקשה", מספר ממרוד.

"אנחנו משנים גישה לגבי התפקיד של זרוע העבודה. פחות שליטה במיקרו־מנג’מנט, יותר בקרה ורגולציה חכמה. אנחנו עוברים עכשיו על 500 מוסדות הכשרה שעובדים עם האגף, ועד היום לא בדקו את האיכות שלהם בצורה מיטבית. אנחנו סוגרים חמישה מרכזי הכשרה ממשלתיים שהיו עם תשתיות הדרכה מיושנות, ולא הביאו את האפקטיביות הרצויה בהכשרות".

לאחרונה, בזרוע העבודה אמנם פרסמו את דו"ח שוק העבודה בישראל 2021, אך בכוונתם ליצור דאשבורד נתונים מסודר ונגיש לציבור, שיאפשר קבלת החלטות מבוססת נתונים. המערכת נמצאת, לדבריהם, בתהליכי אפיון - והיא תצא לדרך עוד השנה.

בעוד שישראל היא אחת המדינות המשכילות במערב, דווקא בהכשרה מקצועית־פרקטית - המדינה לוקה בחסר. מערכת החינוך מכווינה את תלמידי ישראל להוציא תעודת בגרות קדם־אקדמית שאינה בהכרח מועילה, והם נאלצים להתפשר על שכר נמוך בזמן שמקצוע מבוקש יכול להביא להם פרנסה ראויה - ואף למעלה מכך. האם יצליחו להוביל את מערך ההכשרות המקצועיות בישראל לרמה גבוהה יותר? קשה לדעת, אך הצורך בכך דחוף מתמיד.

צרו איתנו קשר *5988