לקרנות הון סיכון יש כסף, אבל לא בטוח שימהרו לפזר אותו

המיתון ישפיע לרעה על השקעות הון הסיכון, על ההייטק בפרט ועל המשק כולו • מקבלי ההחלטות צריכים להפעיל תוכנית לקידום פני הרעה

ההשלכה של המשבר העולמי על המשק בישראל ועל ההייטק תהיה גדולה ורוחבית / צילום: Shutterstock
ההשלכה של המשבר העולמי על המשק בישראל ועל ההייטק תהיה גדולה ורוחבית / צילום: Shutterstock

הכותב הוא מייסד גיזה הון סיכון ו-IVC

כיצד ישרוד ההייטק הישראלי את המיתון הנוכחי הגלובלי שאנו בתחילתו. מה המשמעות לחברות סטארט-אפ בשלבי צמיחה שונים, לקרנות הון הסיכון אשר בהתאם למאגר המידע IVC גיסו ב-5 השנים האחרונות מעל 16 מיליארד דולר והמחזיקות "בהרבה" כסף פנוי להשקעות. מה המשמעות על הכלכלה בישראל בה משקל והשפעת סקטור ההייטק חשובים במיוחד.

לפני מספר שבועות שלחו קרנות סקויה, מהמובילות בעולם ו-Y Combinator מכתב לחברות הסטארט-אפ ובו הן מזהירות מפני המיתון וממליצות להתחיל מיד בתהליך קיצוצים והתייעלות ושימור ההון כדי להישאר בחיים לפחות שנתיים.

נבחן לצורף המחשה את הסכום הפנוי להשקעה של קרן הון סיכון טיפוסית שגיסה 100 מיליון דולר. אורך החיים של קרן הון סיכון ממוצעת הוא עשר שנים אך רק בחמש השנים הראשונות לחיי הקרן היא מורשית לבצע השקעות ראשוניות חדשות ובמקביל כמובן גם השקעות המשך לחיזוק חברות הפורטפוליו הקיימות. בחמש השנים הנותרות הקרן תוכל להמשיך לבצע רק השקעות המשך. סך ההוצאה הישירה ודמי הניהול למנהלים של הקרן לאורך חייה הוא 20 מיליון דולר, כ-20% מההון שגויס. מכאן שסך ההון הפנוי להשקעות ראשוניות והמשך הוא 80 מיליון דולר, מתוכו ההקצאה להשקעות ההמשך היא של 50% ולכן נותרנו עם 40 מיליון בלבד מתוך ה-100 מיליון שגויסו.

כלומר, אם קרנות ישראליות גייסו מיליארד דולר בשנה מסוימת רק כ-400 מיליון מתוכם מיועד להשקעות ראשוניות בחמש השנים הראשונות לחיי הקרן, בממוצע כ-80 מילון בכל שנה. מספר קטן של השקעות טובות ובתקווה גם יוניקורן אחד או יותר לאורך חיי הקרן, מוקדם ככל האפשר, אמורים לספק 80%-100% מסך תשואת הקרן. חלק מחברות הפורטפוליו צפויות להיסגר במהלך חיי הקרן. כ-20% מחברות הפורטפוליו תספקנה כ-80% מהתשואה וההחזרים.

התקווה לתשואה

בהתחשב ברמת הסיכון בהשקעה והנזילות המוגבלת לאורך זמן אזי המשקיעים בהון סיכון מצפים, מקווים, לשיעור תשואה שנתית פנימית (IRR) של לפחות 20% שמשמעותה היא מכפיל של פי 6 על ההון שגויס. אם הקרן תצליח להחזיר 600 מיליון דולר תוך 6 שנים אזי ה-IRR יהיה 35%. בניכוי דמי ההצלחה למנהלים של 20% מסך הרווחים, אזי החזר ההון, הרווח למשקיעים בקרן יהיה 400 מיליון דולר, תשואה נטו קטנה מ-20%. כמובן שהכל תלוי במספר האקזיטים, תקופת הזמן, גודלם ועוד.

אחרי הנפילות הגדולות בבורסות בעולם נעצר גל ההנפקות, חלון ההזדמנויות נסגר ונשאלת השאלה האם ניתן להגיע למכפיל הנדרש כדי להמשיך ולאפשר להגיע לאותן תשואות, תוצאות שראינו בשנים האחרונות?.

המשקיעים מצפים ממנהלי קרנות להתנהל אחרת בשעת "האטה", "משבר", "מיתון" או "תיקון" בשוק, כלומר להאט היקף וקצב ההשקעות השנתי, לבצע הערכה מחודשת של הסיכונים, אסטרטגית ההשקעות, המגמות העדכניות, מצב חברות הפורטפוליו הקיימות, שימור ההון. המשקיעים בלחץ ולפניהם אתגרים חדשים לאור השינויים בשוק.

מנהלי הקרנות המקבלים דמי ניהול שנתיים יכולים להרשות לעצמם לעצור השקעות לתקופה של שנה ויותר לצורך הערכת מצב וביצוע התאמות ועדיין לשמר ולשמור על הצוות והידע. כלומר לקוות לשינוי במחזוריות הכלכלית, לחזרה לתקופת צמיחה שתאפשר לעמוד בציפיות להחזרים גבוהים.

עיקר ההשקעות של קרנות הון הסיכון תתמקדנה בהגנה, תמיכה ושמירה על החברות הקיימות והצומחות, ולא בחברות בשלבי ראשוניים של צמיחה בהן סיכוני ההשקעה גבוהים יותר משמעותית. יש לצפות לירידה משמעותית בהיקף וקצב ההשקעות הצפוי בסקטור ההייטק בישראל, במספר והיקף האקזיטים, במספר החברות החדשות שתיווצרנה, לעליה משמעותית במספר החברות שתסגרנה ושעובדיהם יחפשו אלטרנטיבות. הביקוש לעובדים יקטן, וכן משכורות עובדי ההייטק. נחווה סגירה של קרנות שלא תצלחנה לגייס קרנות המשך.

ההשלכה של המשבר העולמי על המשק בישראל ועל ההייטק תהיה גדולה ורוחבית. עקב משקלו הגבוה ותרומתו של ההייטק בארץ אזי השפעת המשבר בו תחריף את המיתון הכללי. האם האבטלה בהייטק תגדל? אמנם סביר להניח שלרבים מהעובדים בעלי הניסיון תימצא תעסוקה אבל מה על האוכלוסיות שחשוב שתשתלבנה בהייטק? חרדים, ערבים, פריפריה? האם בשנתיים הקרובות נראה מגמה לפיה היקף התעסוקה בהייטק עולה מ-10% לכיוון ה-15% כמתוכנן, כמוצהר, וכרצוי?

ראייה ריאלית של המציאות

בנוסף, האם הסיכונים הפנימיים והגאו פוליטיים השתנו? נעלמו? מה המשמעות של ההתפתחויות והצפויות? ברמת המקרו: המדינה, הממשלה, האוצר, משרדי הממשלה, רשות החדשנות. ברמת המיקרו: משקיעים, קרנות, יזמים, מנהלים, עובדים, חברות סטארט-אפ. האם יש מקום לשאננות, לביטחון?

עדיפה תמיד ראיה ריאלית של המציאות הצפויה ומשמעותה: יהיה רע יותר לפני שיהיה טוב יותר ולכן כדאי להסיק מסקנות ללא שהיות, על ידי כל הגורמים השונים המושפעים והמשפיעים, ובהתאם להכין ולהפעיל מיידית תוכניות האמורות לקדם את פני הרעה. ההייטק הישראלי ידע לצאת מהמשברים הקודמים מחוזק יותר, וכידוע כל משבר טומן בתוכו את ההזדמנויות ההשקעה החדשות, מהווה זרז להיווצרות חברות מצליחות חדשות (כפי שראינו בעקבות משבר הקורונה) וצמיחה מחודשת של הסקטור והכלכלה בישראל.

צרו איתנו קשר *5988