מנהלים מצליחים לא מפחדים מהפתעה, תסכול וכישלון. הם מקדישים זמן למחשבה עליהם

לא מדברים מספיק על היכולת להתבוננות עצמית, אבל זו אחת המיומנויות שמבחינות בין אנשי מקצוע יוצאי דופן לאנשי מקצוע בינוניים • מחקר בקרב יותר מ–400 מנהלים גילה אילו חוויות הכי חשובות להתפתחות שלהם

מנהלים מצליחים לא מפחדים מהפתעה, תסכול וכישלון / אילוסטרציה: Shutterstock
מנהלים מצליחים לא מפחדים מהפתעה, תסכול וכישלון / אילוסטרציה: Shutterstock

אודות מגזין הניהול של הרווארד (HBR)

מגזין הניהול של אוניברסיטת הרווארד יוצא לאור מזה מאה שנה ומאגד מאמרים מבוססי מחקר ונתונים. עם כותביו נמנים מיטב המומחים הבינלאומיים לניהול ולעסקים במגוון תחומים, ובהם מנהיגות, משא ומתן, אסטרטגיה, שיווק, כספים ותפעול. מאמרי Harvard Business Review מתורגמים ומתפרסמים בגלובס שלוש פעמים בשבוע: בימים שני, רביעי וחמישי (מגזין G).

אודות הכותבים:

פרופ' ג'יימס ר' ביילי הוא פרופסור לפיתוח מנהלים באוני' ג'ורג' וושינגטון. קיבל כמה פרסי הוראה. ב־2006 קיבל הכרה כאחד ממכשירי המנהלים הטובים בעולם מהמועצה הבינלאומית לפיתוח מנהיגות של מנהלים. פרופ’ שחרזאדה רהמן היא עמיתת מחקר למימון בינלאומי באותה אוניברסיטה. מומחית לשווקים פיננסיים בינלאומיים, ניהול משברים וניהול סיכונים, וכתבה 7 ספרים בנושאים האלה

אמפתיה, תקשורת, יכולת הסתגלות, אינטליגנציה רגשית, חמלה - כל אלה הם הכישורים שאדם צריך כדי לשגשג במקום העבודה ולהפוך למנהיג גדול. מיומנות אחת שלעתים קרובות פחות מדברים עליה היא רפלקציה, התבוננות עצמית. מחקרים מראים שהיא יכולה להבחין בין אנשי מקצוע יוצאי דופן לאנשי מקצוע בינוניים. היינו מרחיקים לכת וטוענים שהיא הבסיס ממנו צומחים כל הכישורים הרכים האחרים.

 
  

תרגול של רפלקציה עוסק כולו בלמידה, בהתבוננות על היום שעבר כדי להרהר בהתנהגות שלנו ובהשלכותיה. הוא דורש לשבת לבד, לקחת רגע לעצמך כדי לחשוב מה התרחש, מה עבד, מה לא, מה ניתן לעשות ומה לא. רפלקציה דורשת אומץ. היא מחייבת מחשבה ושיקול דעת.

כדי ליהנות מהיתרונות שלה, יש להפוך אותה להרגל, אבל זה לא פשוט. שאלות כלליות כמו "על מה אני אסיר תודה היום? מה למדתי? מה יכולתי לעשות יותר טוב?" הן לרוב כלליות מכדי להיות מועילות.

מה מבין החוויות שלנו שווה בדיקה?

על מה כדאי לבצע רפלקציה? הרי לפחות אלף דברים קורים במהלך השבוע. איך ממיינים את החוויות הכי משמעותיות להתפתחות שלך? במילים פשוטות, איזה מבין אינספור הדברים שהתרחשו בחייך ראויים לבדיקה?

כדי לענות על השאלות האלה, ביקשנו מ-442 מנהלים לשקף אילו חוויות הכי קידמו את התפתחותם המקצועית והשפיעו הכי הרבה על הפיכתם למנהיגים טובים יותר. התשובות היו כנות. הם חשפו סיפורים מביכים, תקלות משפילות, טעויות של צעירים והחלטות רשלניות, אבל גם החלטות חכמות, הישגים בולטים ואינטראקציות משמעותיות. באופן כללי, הרפלקציות היו צנועות ונגעו ללב.

שלושה נושאים ברורים עלו מהניתוח שלנו את התשובות: הפתעה, תסכול וכישלון. רפלקציות שכללו אחד או יותר מהרגשות הללו הוכיחו את עצמן כבעלות הערך הרב ביותר למנהיגים ללמוד ולצמוח בקריירה שלהם.

מה זה אומר להיות מופתע, להיות מתוסכל או להיכשל בהקשר הזה?

הפתעה: דברים רבים עשויים להפתיע אותנו, אבל במחקר שלנו, רוב המנהיגים התרגשו מרגעים שהתרחשו לגמרי לא בהתאם לציפיות שלהם.

החוויות שלהם שיקפו את האמת הבסיסית הזאת: כבני אדם, אנו נוטים להעלות השערה נאיבית לגבי מה שצפוי לקרות, בהתבסס על מה שכבר התרחש. מטבענו, אנחנו משתמשים בלוגיקה ובהיגיון כדי "לתאר, להסביר, לחזות ולשלוט". זאת כדי לשדר מראית עין של שליטה במה שקורה בחיינו.

כשאנחנו טועים, אנחנו מופתעים - וטעויות, פגמים בשיפוט והנחות שגויות ראויות להתבוננות עצמית.

כישלון: בעוד שהפתעה ניתנת לעיבוד עצמי, כישלון קשור לעתים קרובות לביצוע טעות באופן שגלוי לאחרים. מנהל בכיר אחד שיתף זיכרון שבו מעורבות היתר שלו בפוליטיקה הארגונית הובילה תוכנית שעמד בראשה לכישלון. "פישלתי, בגדול. זה היה כואב, אבל לא עשיתי את הטעות הזאת שוב". טעויות מספקות תובנה גולמית לגבי דברים שאנחנו לא צריכים לעשות בעתיד. הן מאפשרות לנו ללמוד באמצעות דוגמה שלילית, המכונה גם "למידה שגויה". הרבה נכתב על הערך של כישלון כחוויית למידה. באופן טבעי, לא נוכל ללמוד אם לא ניקח את הזמן לעצור ולבצע רפלקציה בכוונה מלאה.

תסכול: תסכול מתרחש כאשר הניתוח המושקע שלנו זוכה לביקורת, כשמישהו חונה במקום החניה שלנו, כשהטיסה שלנו מתעכבת, כשאנחנו נתקעים בפקק, או כשמאחרים לבוא לאסוף אותנו. הבכירים שחקרנו חוו תסכול מדברים כמו עיכובים שאיימו על השקות מוצרים, חוסר שוויון תקציבי ומטות תאגידים שלא מבינים את המציאות בשטח.

חשוב להבין שבבסיס התסכול עומדות המטרות שלנו, או מושאי השאיפות והמאמצים שלנו. המטרות משקפות את הערכים שלנו, והערכים שלנו הם המצפן ששומר עלינו מחוברים למטרה שלנו בחיים ובעבודה. אנחנו מתוסכלים כשאנחנו לא מצליחים להשיג את מה שאנחנו רוצים, אבל למצוא דרכים אחרות להתקדם דרך התסכול מביא לצמיחה שלנו.

לתרגל רפלקציה באופן שבועי

הפתעה, תסכול וכישלון. קוגניטיבי, רגשי והתנהגותי. ראש, לב וידיים. החלקים האלה כל הזמן בתנועה, ואם לא ניתן להם זמן לנוח, הם ודאי יתעייפו. כמו שריר, המוח צריך זמן לרפלקציה כדי להתמלא מחדש במרץ ולהתחזק.

הנה כמה שיטות שיעזרו לך להתחיל לבנות הרגל קבוע של רפלקציה:

1. לכתוב יומן. בכל פעם שאתם מופתעים, מתוסכלים או נכשלים, עצרו ושימו לב לתחושה. כדאי לרשום את מה שקרה בפירוט מספיק כדי לזכור את המקרה בדיוק ככל האפשר. שימו לב לתחושות בגופכם (בטן מתכווצת, ראש חם, דחף לבכות) כמו גם לכל מחשבה שעשויה לרוץ במוחכם. נסו לזהות את הסיבה שמאחורי הרגש.

2. הקדישו שעה קבועה בכל שבוע לבדיקת ההערות שלכם. אפשר להתכונן לסקירה הזאת על ידי הצבת ציפיות ריאליות: זה עומד להיות קפדני וכן. זה אולי כואב לבחון את החסרונות שלך, אבל אי אפשר להשתפר בלי לדעת במה.

3. תקראו שוב את היומן שלכם. יש דברים שאתם מסוגלים לראות אחרת כעת? נסו לחשוב על עצמכם כעל צופה ניטרלי. כעת תשאלו: איך אפשר לוודא שהדבר לא יקרה שוב? במקרה של כישלון, אתם עשויים לגלות טעות שאפשר ללמוד ממנה. במקרה של הפתעה, אתם עלולים לגלות שצריך לכייל מחדש ציפיות לא מציאותיות. במקרה של תסכול, אתם עשויים להבין שצריך להשתפר בהסתגלות לבלתי צפוי.

חשבו על הפתעה, תסכול וכישלון, והפכו אותם לחלק מהחיים שלכם. זה ישתלם.

© Harvard Business School Publishing Corp