הכלכלנים נדרשים לחשבון נפש ועדיין חייבים לנו תשובות לגבי האינפלציה

מודלים שעבדו במשך כמה עשורים התפרקו בזמן המגפה, וחלופות ראויות עדיין לא נראות לעין

סופר בדנוור, ארה''ב.  כלכלנים התקשו להסביר כיצד האינפלציה זינקה לפתע מכ-2% לפני המגיפה ל-8.6% במאי. / צילום: Associated Press, David Zalubowski
סופר בדנוור, ארה''ב. כלכלנים התקשו להסביר כיצד האינפלציה זינקה לפתע מכ-2% לפני המגיפה ל-8.6% במאי. / צילום: Associated Press, David Zalubowski

לאחר שכשלו בצפיית האינפלציה החדה ביותר ב-40 שנה, ניתן היה לחשוב שאולי כלכלנים יהיו עמוק בחשבון נפש.

עדיין לא. חוץ מכמה בודדים, כלכלנים בינתיים הקדישו מעט מאוד תשומת למענה על השאלה איך התיאוריות והמודלים שלהם כל כך טעו לגבי האינפלציה. עדיין מחכים לזרם המחקרים מהלשכה הלאומית למחקר כלכלי (NBER), המקור המרכזי לטקסטים כלכליים אקדמיים, על האינפלציה, בהשוואה לשלל המאמרים שפורסמו על מגיפות ב־2020.

ניתן היה להבין את התופעה אם הכלכלנים היו מפספסים בקטן. זה לא מה שקרה: האינפלציה בסוף שנה שעברה הייתה כפולה מהתחזית החציונית של כלכלנים שענו לסקר שמונה חודשים קודם לכן, והייתה הרבה מעל התחזית הכי גבוהה.

כלכלנים גם בפדרל ריזרב וגם בבית הלבן היו בהלם. בבנק המרכזי של אירופה (ECB) דיווחו לאחרונה שהדיוק של תחזיות האינפלציה שלו "ירד מאוד בזמן מגפת הקורונה".

הגדרת הכלכלנים לאינפלציה - עלייה ברמת המחירים באופן כללי - היא עקבית, אבל הבנתם מהן הסיבות לכך עוברת שינויים תפישתיים. בספרי הלימוד עדיין מקשרים בין אינפלציה ומלאי הכסף, אבל החדשנות הפיננסית ושינויים רגולטוריים עשו את הקשר שבין כסף והוצאה לבלתי אמין באופן שלא ניתן באמת להתייחס אליו.

כיום, כלכלנים פעילים מנסים לחזות אינפלציה על ידי השוואת "פער התפוקה" - ההבדל בין התוצר המקומי הגולמי והתמ"ג הפוטנציאלי על פי כמות ההון וכוח העובדים - ועל פי עקומת פיליפס, הקובעת שמשכורות ומחירים עולים במהירות כשרמת האבטלה יורדת מתחת לרמה מסוימת, הניתנת לניהול. מודלים כמו של הפד מוסיפים לזה נתונים של אינפלציה בעבר ואינפלציה צפויה, ואלה משפיעים על קביעת השכר והמחירים, מחירי הנפט ושערי ההחלפה של מטבעות.

המודלים האלה פעלו היטב ב-40 השנה בערך שלפני מגיפת הקורונה, אבל לא מאז. "לכלכלנים אין תיאוריה מספקת על אינפלציה בנקודה זו", כתב לארי סאמרס מאוניברסיטת הארוורד. בעקומת פיליפס "יש אנומליות גדולות", על פי סאמרס. היא לא יכולה להסביר למה בחלק מהמדינות יש היפר-אינפלציה, או למה בארה"ב רמת המחירים עלתה כל כך מהר בין 1933 ל-1935 בזמן שהיה פער תפוקה עצום, אמר.

השתקפות של כישלון המודלים

סאמרס הוא אחד מכמה כלכלנים בודדים שהזהירו מאינפלציה בתחילת 2021 (ופרסם כמה מאמרים בירחון ה-NBER על הנושא). אמנם הוא ביקורתי כלפי המודל של הפד, אבל המסגרת בה הוא חושב דומה: הוא חשב שחבילת הסיוע של הנשיא ג'ו ביידן, בגובה 1.9 טריליון דולר, עברה בהרבה את פער התפוקה. הוא אמר שמדובר במודל ישן יחסית שלא מספק תחזיות מדויקות אבל, בשילוב ההיסטוריה ויכולת השיפוט, "היה בו מספיק מידע כדי לומר שחימום יתר הוא סיכון עצום".

טענות דומות הושמעו על ידי אוליביה בלנשאר, לשעבר הכלכלן הראשי בקרן המטבע הבינלאומית, שחשב שהביקוש הרב יוריד את האבטלה ל-1.5%, ועל ידי מייקל סטריין, ראש המחקר על מדיניות כלכלית במכון היוזמה האמריקאית השמרני.

בעוד שכל המבקרים האלה צדקו לגבי כיוון האינפלציה, הניתוחים שלהם לא יכולים להסביר, לפחות לא על ידי שימוש ביחסי הכוחות שלפני המגיפה, את קנה המידה, כלומר איך האינפלציה זינקה מ-2% לפני המגיפה ל-8.6% כיום - 6% בהחרגת המזון והאנרגיה. הם מסבירים למה האינפלציה עלתה בארה"ב יותר מאשר באירופה, אבל לא למה האינפלציה עלתה כל כך הרבה באירופה.

אלן דטמייסטר, כלכלן ב-UBS ולשעבר בפדרל ריזרב, הריץ בדיקה סטטיסטית מוקדם יותר השנה שמצאה שפער התפוקה, הלקוח מהתמ"ג הממשי ומהערכות משרד התקציב של הקונגרס של התמ"ג הפוטנציאלי - גם בחישוב מאוזן לאינפלציה וגם בחישוב לא מאוזן לאינפלציה - יכולים להסביר לכל היותר 0.1% מהעלייה באינפלציה מאז אמצע שנה שעברה, ורמת האבטלה לא יכולה לעזור להסביר שום דבר ממנה. הוא כן גילה שהתפטרויות עובדים ומשרות ריקות וזמני אספקה של ספקים יכולים להסביר כחצי מהעלייה באינפלציה.

זה תומך בעדויות האנקדוטליות על כך שבעיות בשרשראות אספקה ומחסור בעובדים בגלל הקורונה והמלחמה באוקראינה אחראיים להרבה מהעלייה באינפלציה. "במצב נורמלי כשיש לך ביקוש חזק כמו שיש לנו, אתה אמור לראות את ההיצע מגיב בעוצמה גם כן", אמר דטמייסטר. "זו קצת השתקפות של כישלון של המודלים. אין לנו מדדים טובים בצד ההיצע, בייחוד ברמת החלוקה לתחומים שונים".

ביקוש והיצע מתעתעים

כלכלנים טיפלו בצד ההיצע - מכוניות, דיור, מסעדות, אנרגיה, בריאות, פיננסים - כהומוגני ואלסטי: כשהביקוש למיטות בבתי אבות או מכוניות עלה, כך עלה גם ההיצע, והמחירים עולים רק מעט, אם בכלל.

אבל בשנתיים האחרונות, ההיצע לא היה הומוגני. ישנן תעשיות כמו מסחר מקוון שהעסיקו אנשים בקלות, בעוד שאחרות כמו בתי אבות איבדו עובדים בכמויות. מוצרי מזון שנמכרו למסעדות לא החליפו את כמות המזון שנמכר בסופרמרקטים. ההיצע לא היה אלסטי: כשעלה הביקוש למכוניות ובתים זה העלה את המחירים של מוצרים אלה, לא את כמות המוצרים בשוק.

לפי סטריין זה לא אומר שהמודלים של פער התפוקה אינם טובים; זה אומר שהם צריכים יסודות אמפיריים טובים יותר. סאמרס אמר שזה גם לא מהווה תירוץ לפד או לממשל: בעיות בהיצע ומחסור בעובדים היו צריכים לגרום לבית הלבן להיות דווקא יותר זהיר בהזרמת כל כך הרבה סיוע נוסף לכלכלה.

עם זאת, העדויות רומזות שהביקוש הגבוה וההיצע המוגבל פועלים בדרכים שכלכלנים מתקשים להבין. זו בעיה, בגלל שזה רומז שהאינפלציה עלולה להיוותר בלתי צפויה בזמן שהפד מושך סיוע במהירות, ומצד שני הפרעות ההיצע הקשורות לקורונה ולמלחמה נמשכות.

בקרוב, אפשר לקוות, יתחילו האקדמיות לספק תשובות. "העלייה של האינפלציה בארה"ב בקיץ ובסתיו של 2021 הייתה מהירה בהרבה ותלולה בהרבה מאשר בשני השיקומים הקודמים של הכלכלה בארה"ב, כתבו הכלכלנים אמי נקמורה וג'ון סטינסון מאוניברסיטת קליפורניה, ברקלי בדצמבר. ניתוח ההסברים השונים "יהיה מוקד חשוב של מחקר" ב־NBER.