הכותב הוא איש עסקים, שותף־מנהל בקרן הון הסיכון אלף 

"וַיֹּאמְרוּ אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: הָאָרֶץ אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בָהּ לָתוּר אֹתָהּ טוֹבָה הָאָרֶץ מְאֹד מְאֹד. אִם חָפֵץ בָּנוּ ה' וְהֵבִיא אֹתָנוּ אֶל הָאָרֶץ הַזֹּאת וּנְתָנָהּ לָנוּ אֶרֶץ אֲשֶׁר הִוא זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ"

בפרשה שנקרא השבת אנו למדים כי ההכנות לקראת הכניסה לארץ ישראל בעיצומן, ומשה שולח שנים עשר מרגלים למשימה חשאית בלב הארץ. עשרה מהם שבים אליו עם תמונת מודיעין מאכזבת: "בָּאנוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר שְׁלַחְתָנוּ וְגַם זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ הִוא וְזֶה פִּרְיָהּ. אֶפֶס כִּי עַז הָעָם הַיֹּשֵׁב בָּאָרֶץ וְהֶעָרִים בְּצֻרוֹת גְּדֹלֹת מְאֹד, וְגַם יְלִדֵי הָעֲנָק רָאִינוּ שָׁם...לֹא נוּכַל לַעֲלוֹת אֶל הָעָם כִּי חָזָק הוּא מִמֶּנּוּ". (במדבר יג, כז-לג).

לעומתם, כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה ויְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן סברו שהמשימה אפשרית: "וַיֹּאמְרוּ אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר הָאָרֶץ אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בָהּ לָתוּר אֹתָהּ טוֹבָה הָאָרֶץ מְאֹד מְאֹד. אִם חָפֵץ בָּנוּ ה' וְהֵבִיא אֹתָנוּ אֶל הָאָרֶץ הַזָּאת, וּנְתָנָהּ לָנוּ אֶרֶץ אֲשֶׁר הִוא זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ. אַךְ בַּה' אַל תִּמְרֹדוּ וְאַתֶּם אַל תִּירְאוּ אֶת עַם הָאָרֶץ, כִּי לַחְמֵנוּ הֵם סָר צִלָּם מֵעֲלֵיהֶם וַה' אִתָּנוּ אַל תִּירָאֻם" (במדבר יד, ז-ט).

כיצד כלב בן יפונה ויהושע בן נון הגיעו למסקנות שונות כל כך מעמיתיהם לאותו מסע?

חשיבה ברובד השני

כלב ויהושע פעלו בשיטת "חשיבה ברובד שני", כהגדרת המשקיע האמריקאי הווארד מרקס. מרקס הניח שהידע נמצא בידי המשקיעים, כך שמחיר המניה מגלם כבר כעת את הפוטנציאל העתידי של אותו ידע.

לכן, משקיעים שמחפשים אפסייד במניה צריכים לשאול את עצמם - מה האפקט הנוסף, מסדר שני ושלישי, שהמידע הקיים יכול לחולל בהמשך, ובעיקר - כיצד לנצל את העובדה שכולם חושבים אותו דבר?

כלב ויהושע גייסו את ה"חשיבה ברובד שני" והבינו שאם כולם בטוחים שהארץ איננה ניתנת לכיבוש, הרי שהיא איננה חזקה כפי שנוטים לחשוב. זאת, משום שיושבי הארץ "בונים" על הדימוי החזק והמרתיע שלהם בעיני שכניהם, וכתוצאה מכך משקיעים פחות בתחום הביטחון.

המרגלים הזכירו בנימה של ייאוש את ריבוי העמים בארץ, והדגישו את הצורך במלחמות רבות. מנגד, כלב ויהושע הבינו שקיומם של עמים שונים בתוך שטח קטן מעיד על העדר סולידריות ביניהם.

הצל של סדום

מכאן אנו מגיעים למשפט "סָר צִלָּם מֵעֲלֵיהֶם וַה' אִתָּנוּ". המילה 'צל' מוזכרת רק עוד פעם אחת בתורה. כשאנשי סדום רצו לפגוע באורחי לוט, הוא השיב: "רַק לָאֲנָשִׁים הָאֵל אַל תַּעֲשׂוּ דָבָר, כִּי עַל כֵּן בָּאוּ בְּצֵל קֹרָתִי" (בראשית יט, ח). כידוע, הצל בסדום לא הגן על איש והעיר נחרבה עד היסוד. כלב ויהושע מבטיחים שגורל דומה יחול על ראשם של עמי הארץ, כי הם עשירים ומושחתים כאנשי סדום.

איך הם הגיעו למסקנה הזו? המרגלים אמרו שהעם עז, אבל לא ציינו שהם רבים במיוחד. כיוון שכולם הסכימו שהארץ זבת חלב ודבש, היינו מצפים שהאזור הפורה ימשוך מהגרים וייושב בצפיפות. המסקנה היא שבדיוק כמו אנשי סדום, שונאי הזרים והאורחים, גם יושבי הארץ שומרים את עושרה לעצמם בעריהם הבצורות. מנגד, לעם ישראל יש בשורה ערכית שונה מיושבי הארץ הקודמים - סולידיות, במקום אנוכיות.

גם בשווקים התנודתיים היום, חובה לחפש הזדמנויות ולא להבהל ולהסחף עם ההמון. כמו אז גם היום, רוב המשקיעים אינם מגייסים חשיבה ברובד שני. הרובד הראשון, המתבסס על מה שמוכר, נראה כמהלך הבטוח. מי שלא מחפש ודאות זוכה להזדמנות ליצור מציאות חדשה - בדיוק כמו יהושע וכלב שזכו בכיבוש הארץ, כי העזו לחשוב עליה בצורה שונה.