האינפלציה שוחקת את שכר המינימום ועסקת החבילה רק מתרחקת

בזמן שהאינפלציה מזנקת ל-4.1% ומחירי המזון טיפסו ב-0.9% רק בחודש מאי, העלאת שכר המינימום בסכנה ונראה שמי שהכי זקוקים להעלאת שכר בימים של עליות מחירים ייאלצו לחכות עוד זמן רב לפתרון. חצי שנה אחרי שנחתמה, עסקת החבילה, במסגרתה אמור היה לעלות שכר המינימום בהדרגה ל-6,000 שקל בחודש עד שנת 2026, בסכנה. לנוכח המשבר הפוליטי וחולשת הקואליציה במליאה, הפעימה הראשונה של העלאת שכר המינימום, שאמורה הייתה להתבצע באפריל (מ-5,300 ל-5,400 שקל בחודש) מתעכבת והעלאות השכר במבוי סתום.

הקולות בקואליציה ובהסתדרות שקראו להעלות את שכר המינימום בקצב מהיר יותר, עיכבו את הליך החקיקה שעומד עדיין בוועדת העבודה והרווחה. במצב הנוכחי, כשכל חקיקה בכנסת היא חוויה מטלטלת עבור הממשלה, נראה שהמבקשים לשדרג את ההסכם לטובת העובדים, נותרו עם שתי ציפורים על העץ במקום להחזיק ציפור אחת ביד. כעת, הצדדים המעורבים מנסים לחשוב על פתרונות עוקפי כנסת כדי לקדם את העלאת שכר המינימום.

החלופה שתעבור דרך משרד הכלכלה

אחת החלופות שעלו לאחרונה מאפשרת את העלאת שכר המינימום ללא צורך בחקיקה. נשיאות המגזר העסקי יכולה, בתיאום עם ההסתדרות, להכריז על הסכם העלאת השכר. אם זה יקרה, בכוחה של שרת הכלכלה אורנה ברביבאי להטיל צו הרחבה על ההסכם שיחייב את כל המשק. ואולם, במצב כזה, לא בטוח שהעסקים יקבלו תמורה להגדלת השכר שהם משלמים. כל הצדדים - האוצר, נציגי המעסיקים ונציגי העובדים - מעדיפים להגיע להסכמות דרך עדכון עסקת החבילה שגיבשו לפני המשבר הקואליציוני. אבל האלטרנטיבה עוקפת הכנסת נראית ריאלית יותר לנוכח חולשת הקואליציה במליאה.

במשרד האוצר צפויים להתנגד לרעיון של הגדלת שכר המינימום באמצעות הסכמות פרטיות בין המעסיקים לעובדים ותיקוף שלהן בדיעבד על ידי הממשלה. באוצר טוענים שזו גישה "משוללת כל יסוד הגיוני ואף מידת החוקיות שלה מוטלת בספק". ואולם, במצב הנוכחי שבו אין לקואליציה רוב להעביר חקיקה בכנסת, ברור שאם לא יישלפו שפנים מהכובע בהקדם, עסקת החבילה והעלאת שכר המינימום בתוכה, יישארו תקועות.

המהמורות הבאות בדרך של עסקת החבילה

גם אם הקשיים הפוליטיים ייפתרו בדרך נס ותקציב המדינה יאושר, פתיחת מתווה שכר המינימום ידרוש הסכמות בין כל ארבעת הקודקודים שחתמו עליו לפני חצי שנה: שר האוצר ליברמן, יו"ר ההסתדרות בר-דוד, יו"ר נשיאות המגזר העסקי דובי אמיתי, ונשיא התאחדות התעשיינים רון תומר. בין שלושת הראשונים נרקמות הבנות שיאפשרו את העלאת שכר המינימום, כאשר גם אמיתי מביע נכונות לדון בנושא אך מציב דרישות.
אמיתי נפגש עם בכירי משרד האוצר והציב בקשות להפחתת מס החברות ל-18%, הכרה בפחת מואץ, הפחתת ארנונה כמענה לגל ההתייקרויות במשק, ועדכון חוק עידוד השקעות הון. לפחות חלק מדרישות אלה לא מצריכות חקיקה ראשית.

  

ואולם, הקודקוד הרביעי שחתום על עסקת החבילה, רון תומר, מתנגד לפתיחת ההסכם. בר-דוד מביע ביקורת חריפה כלפיו: "דובי אמיתי ואני יודעים לעבוד ביחד בשותפות, בניגוד לחוסר היחסים עם רון תומר, איתו יש לנו נתק מוחלט. אם צריך הסכמות איתו, אז מצדי שליברמן יביא את רון תומר, אבל אותי הוא לא מעניין".

רון תומר מסר כי "לא עברו חודשיים מרגע שחתמנו על עסקת החבילה ובר־דוד החליט שהעסקה לא מדויקת, כי קודם הוא לא ידע שתהיה אינפלציה. זה חבל כי כל בר דעת וגם בר־דוד היה אמור להבין את התחזיות. אבל מה שבאמת לא ידענו אז שהמשק מתקרב למיתון, ולכן אם בר־דוד רוצה להעלות שכר בצורה מוגזמת, הוא הופך להיות סוכן של יוקר המחייה".

בהסתדרות מאיימים בעיצומים

לפני שבוע וחצי עברה הצעת חוק בקריאה טרומית של ח"כ אחמד טיבי, בתמיכת ח"כים מהקואליציה, להגדלת שכר המינימום לסכום גבוה בהרבה מהתוכנית של האוצר - 7,440 שקל (40 שקל לשעה). זה היה הקש ששבר את גב הגמל והביא את השר ליברמן להודיע כי הוא מקפיא את כל דיוני התקציב, שאמור היה לעלות לאישור הממשלה בעוד שבוע. במקביל הודיעו ליברמן ויו"ר ועדת העבודה והרווחה, ח"כ אפרת רייטן, כי "סיכמו על גיבוש מתווה משופר לעסקת החבילה ואופן הגדלת שכר המינימום זאת על רקע השינויים שהמשק חווה בחודשים האחרונים", אך ככל הנראה טרם הגיעו להסכמות על סכומים.

אפילו בהסתדרות, המייצגת את העובדים, טוענים שזו קפיצה גבוהה מדי בשכר המינימום. בר-דוד אומר בשיחה עם גלובס כי "מובן שזה לא רציני. אנחנו צריכים ללכת בדרך המלך ולהתחיל לנוע בתוך עסקת החבילה שנחתמה, שעושה סדר והיגיון בתוך המשק הישראלי".

בר-דוד מעיד על התקרבות במגעים בין ההסתדרות, האוצר והמעסיקים, כשהוא שואף להגדיל את הפעימה הראשונה ל-5,500 שקל במקום 5,400, ולהקדים את הפעימה הסופית ל-2025. הוא טוען שהאינפלציה לצד נתוני הצמיחה הגבוהים מחייבים את פתיחת ההסכם עליו חתם. אבל הוא מבין כי במצב הפוליטי הנוכחי, לא בטוח מה התוקף של הסכמות חדשות כאלה.

הקשיים בהעלאת שכר המינימום, המו"מ על "הסכם המסגרת" לתנאי השכר במגזר הציבורי שמתנהל בצל החשש שלא יעבור תקציב, והתרוקנות ה"קופה" בת 500 מיליון שקלים ששמר האוצר עבור פיתרון בעיות נקודתיות של ההסתדרות - כל אלה גרמו לארגון לפצוח באיומים מרומזים על עיצומים. "שכר המינימום זה הדבר שאנחנו נצא עליו למאבק ברחובות אם נצטרך", מזהיר בר־דוד. "אבל קודם כל, ננסה למצות המאבק בכנסת". לדבריו, "כרגע יש לנו כאוס בכנסת וצריך לראות איך אפשר להתקדם ככה, כי אם הכסף יתפזר נצא לרחובות".

בר-דוד כבר מתחיל לבנות חזית מאוחדת מול האוצר. הוא מנהל שיח עם יפה בן-דויד, מזכ"לית הסתדרות המורים, שבימים אלה מצויה במאבק מול האוצר על הסכם השכר למורים. "ברגע שאני אראה שאנחנו תקועים נצטרך לאחד כוחות ולפרוץ בכוח. כרגע יפה לא מתקדמת לשום מקום. גם היא וגם אני צריכים להזיז עניינים, אז נשלב כוחות ביחד". בר-דוד מדגיש כי לא יסכים להקפאה נוספת של השכר במגזר הציבורי כפי שחלה בשנתיים האחרונות בשל הקורונה".