ההפקרות בתחום האשראי החוץ בנקאי: 25 מיליארד שקל שמחולקים ללא פיקוח

אי הסדרים שנתגלו בחברת יונט קרדיט מציפים את שאלת הפיקוח על חברות המימון, שנהנות בשנים האחרונות מצמיחה אדירה בעסקיהן • המצב שבו רשות ני"ע ורשות שוק ההון נטלו על עצמן רק חלק מהאחריות להתנהלותן, ואין רגולטור האחראי על שמירת יציבותן, צריך להדאיג את המשקיעים בהן

חברות האשראי החוץ בנקאי מגלגלות כ-25 מיליארד שקל ללא פיקוח על יציבותן / אילוסטרציה: Shutterstock
חברות האשראי החוץ בנקאי מגלגלות כ-25 מיליארד שקל ללא פיקוח על יציבותן / אילוסטרציה: Shutterstock

ועדת הכלכלה של הכנסת התכנסה ביום ראשון לדון בצמיחה בהיקף ההלוואות המשלימות למשכנתאות. אלו אותן הלוואות שרבים מנוטלי המשכנתה, בעיקר זוגות צעירים בישראל, נאלצים לבקש מהבנקים או מחברות אשראי חוץ בנקאיות כדי להשלים את ההון העצמי לרכישת דירה, או במקרה הכואב יותר, כדי להשלים את החוב לקבלנים לאחר שהדירה החדשה התייקרה בעשרות אלפי שקלים.

הבעיה העיקרית שעלתה במהלך הדיון הייתה היעדר נתונים על היקף התופעה. לא בגין הלוואות הנלקחות מהבנקים או מהגופים המוסדיים, כיוון שאלו מפוקחים באדיקות, אלא מחברות המימון החוץ בנקאיות, שרבות מהן כלל לא מפוקחות.

מדובר בגופים החולשים כיום על אשראי בהיקף מוערך של כ-25 מיליארד שקל (פחות מ-2% מעוגת האשראי בישראל) הניתן בדרך כלל בריביות גבוהות משמעותית מאלו של הבנקים. קהל הלקוחות של אותן חברות מורכב לרוב מגופים (בעיקר חברות אך גם פרטים) שאינם יכולים ללוות כספים בבנקים מאחר שהגיעו לתקרת האשראי שם או שסורבו על ידם מסיבות כאלה ואחרות.

 
  

הדיון בוועדת הכלכלה, שהסתיים בקריאה של יו"ר הוועדה, מיכאל ביטון, לבחון הגדלה של שיעור המשכנתאות מערך הנכס לרף של בין 80% ל-90% (לעומת 75% המותרים היום), מהווה דוגמה אחת לבעיית הפיקוח על אותם גופי מימון, שחוו צמיחה משמעותית בהיקף עסקיהם בשנים האחרונות.

את הדוגמה הכואבת יותר לפערים בין הפיקוח על בנקים (בבנק ישראל) ועל חברות הביטוח ובתי ההשקעות (ברשות שוק ההון) לבין חברות האשראי החוץ בנקאיות, קיבלו בעלי המניות של יונט קרדיט , החברה הקטנה שבראשות הדירקטוריון שלה עמד עד ליום חמישי האחרון שר האוצר לשעבר, משה כחלון.

סניף חברת האשראי החוץ-בנקאי יונט קרדיט בחולון / צילום: יוסי כהן
 סניף חברת האשראי החוץ-בנקאי יונט קרדיט בחולון / צילום: יוסי כהן

יונט, שמניותיה מוחזקות בשיעור של כ-30% על-ידי הציבור, איבדה בתוך שנה כ-75% משווייה כשברקע שורה של אירועים בעיתיים שהגיעו לשיאם בחודש האחרון, בו נתגלו אי סדרים חמורים בעסקיה, שהובילו לאי פרסום הדוחות הכספיים לרבעון הראשון ובהמשך השעיית המסחר במניות החברה.

בדיקת אי הסדרים הללו העלתה תחילה חוסר התאמה בין צ'קים שניטלו בסניף בנצרת של יונט לבין הרישום שלהם בספריה. בנוסף, התגלה כי מנכ"ל החברה ואחד מבעלי המניות שלה, נטל מכספי החברה כ-70 אלף שקל ולא דיווח על כך. בהמשך התברר מהבדיקה שעורך בודק חיצוני (רו"ח עופר אלקלעי שנשכר על-ידי יונט), העלתה שהחברה חשופה להלוואות בסכום שעלול להגיע לעשרות מיליוני שקלים (מתוך אשראי של כ-200 מיליון שקל שהעמידה נכון לסוף 2021) שלא בטוח שתצליח לגבות.

כל רשות מתבצרת בתחומה בלבד

לצד רואי החשבון הבודקים באופן שוטף את דוחות החברה, ולא הצליחו לגלות את אי הסדרים, עולה כאמור השאלה מי מפקח על היציבות של חברות האשראי החוץ בנקאי, לטובת בעלי המניות שלהן.

על פי החוק, על החברות החוץ בנקאיות הללו מפקחים שני רגולטורים שונים - רשות ני"ע ורשות שוק ההון - אך אף אחד מהם לא בהיבט של יציבותן. הראשונה מוגדרת כמי שאמורה לבדוק את ההתנהלות החברות מול הבורסה והמשקיעים, ואילו השנייה אחראית על היחסים בין חברת האשראי לבין מי שלווה ממנה את הכסף.

אולם בשל מגוון סיבות, בעיקר לצורך הגדלת התחרות וכדי לאפשר ליותר גופים להיכנס לתחום, נקבע בחוק כי שאלת היציבות של החברות החוץ בנקאיות לא תפוקח על-ידי אף אחד מהרגולטורים. כל אחד מהם מתבצר בתחום עליו הוא מופקד, ורומז לאחריות גדולה יותר של משנהו. בהקשר זה, הוגדר בחוק הון עצמי מזערי בלבד כאחד התנאים המרכזיים לקבלת רישיון לעיסוק בתחום. 

 
  

לאור העובדה כי החל מהשבוע שעבר אותם נותני אשראי יכולים להצטרף לרפורמת הבנקאות הפתוחה ולקבל את המידע הפיננסי של לקוחות הבנקים וחברות כרטיסי האשראי (בינתיים רק פירוט הוצאות בכרטיסי אשראי), נראה כי הרגולטורים יידרשו בקרוב להדק את הפיקוח על הגופים החוץ בנקאיים ולוודא שהמידע לא יזלוג החוצה.

"רמת הפיקוח הגבוהה על המערכת הבנקאית ועל חברות כרטיסי האשראי מגיעה מזה שהן הכרחיות ליציבות המערכת הפיננסית בישראל", אומר איתי נברה, סמנכ״ל, ראש תחום מוסדות פיננסים במידרוג. "אם להשוות אליהן ולעולם הביטוח, במימון החוץ בנקאי הרגולטור פחות נוקשה והחברות צריכות לפעול באופן עצמאי. אבל אם נחזור 10 שנים לאחור, המימון החוץ בנקאי היה חצי מילת גנאי ("שוק אפור", ר"ו) ומאז הוא עבר הסדרה פיקוחית משמעותית ואסור לשכוח את זה".

לדבריו, כשמסתכלים שנה ושנתיים קדימה החברות החוץ בנקאיות יצמחו ויותר חברות יגיעו לשוק ההון ויתפסו חלק נכבד במערכת הפיננסית בישראל. "הרגולטורים צריכים להעלות את רמת הפיקוח שם כי החברות האלה כבר היום, ובטח בעתיד הלא רחוק, יהיו הכרחיות למערכת הפיננסית. אי אפשר לבנות רגולציה ביום אחד אבל ככל שהחברות האלה מתבגרות ונכנסות לעולמות רחבים יותר אנחנו מצפים שהביקורות וניהול הסיכונים יתבצעו בצורה הדוקה יותר. בבנק או בחברת ביטוח יהיה לך מנהל סיכונים עצמאי, בחברות האלה עוד לא רואים את זה".

ולא רק שרמת הפיקוח על חברות המימון החוץ בנקאי עדיין נמוכה יחסית, הן גם זוכות  להקלות בשם המטרה, ההגיונית בסך הכל, להגברת התחרות. כך לדוגמה, בחודש ינואר אישרה ועדת הכספים לקריאה שנייה ושלישית את התיקון בחוק הבנקאות להרחבת מקורות המימון לתאגידים חוץ בנקאיים העוסקים במתן אשראי.

התיקון קבע הקלות שונות לגופים בהן הגברת היכולת שלהם להיכנס לתחום המשכנתאות. זאת לאחר שבעבר זכו להקלות נוספות דוגמת האפשרות לפתוח סניף בודד ולא ליצור פיזור גאוגרפי למתן השירות.

איתי נברה / צילום: אורי תרב
 איתי נברה / צילום: אורי תרב

החברות צומחות ומצטרפות למסחר

הצמיחה בתיקי האשראי של חברות המימון החוץ בנקאי מגדילה את הצורך שלהן לגייס הון ורבות מהן הצטרפו בשנים האחרונות למסחר בבורסה. כיום נסחרות ב יותר מ-20 חברות אשראי חוץ בנקאיות (הפועלות בסיגמנטים שונים) שהגדולה שבהן היא מימון ישיר , מהוותיקות בתחום ונסחרת על פי שווי של 2.2 מיליארד שקל. חברות בולטות נוספות לצדה הן זו האחים נאוי  (שווי של כ-800 מיליון שקל), אס.אר אקורד  של עדי צים (שווי של 700 מיליון שקל) וגמא  שבשליטת הפניקס (550 מיליון שקל).

למרות הצמיחה האדירה, הרי שבמונחי כלל האשראי הניתן במשק, שיעור תיק האשראי שלהן עדיין קטן מאוד, בוודאי ביחס לבנקים השולטים על 79% מהשוק. "מבחינת גודל התיק, בשנת 2021 החברות האלה צמחו ב-40%-50% והמגמה הזו המשיכה גם ברבעון הראשון של השנה עם צמיחה של 10%", מסביר נברה.

"זה אומר שמבחינה מספרית הקצבים יותר גדולים מאשר בעבר כי הן לא יוצאות מתיק של 200 או 300 מיליון שקל אלא יש חברות עם תיק של מעל 1.5 מיליארד שקל וגם החברות הקטנות כבר מגרדות את המיליארד שקל".

מה הביא לצמיחה שלהן?
"הגורם הראשון הוא שהמערכת הבנקאית הגיעה, בעיקר בכל הקשור לנדל"ן, בנייה ותשתיות, לחשיפה המקסימלית המותרת על פי בנק ישראל (26% מתיק האשראי כולל אשראי לתשתיות), וזה אומר שהם נאלצו לעצור את האשראי לסקטור. וכך, כשהמערכת הבנקאית חסומה, הגופים צרכני האשראי פונים למערכת החוץ בנקאית והשוק הזה הוא אוקיינוס כחול של כסף כי שוק הנדל"ן בישראל בצמיחה משמעותית".

 
  

ואכן, מבט על תיק האשראי של חברת האחים נאוי, חברת האשראי החוץ בנקאי השנייה בגודלה מבחינת שווי השוק, מגלה כי 49% מהמושכים, כלומר החברות שחתמו על הצ'קים, מגיעים מתחום הנדל"ן, ולכך אפשר להוסיף עוד 7% מתחום התשתיות, כלומר מחצית מהתיק.

גורם שני שהביא לצמיחה לדברי נברה, הוא ההתפתחות לכיוונים חדשים. "שוק האשראי לעסקים וניכיון צ'קים הוא עדיין קו עסקים מרכזי והוא התפתח מאוד בשנים האחרונות. במקביל, ראינו בשנתיים האחרונות שיש ביקוש לעוד מוצרים והחברות צריכות להרחיב את המודלים העסקיים שלהן. אז ראינו גיוון של מקורות ההכנסה גם להלוואות מגובות נדל"ן, לכלי רכב, ערבויות, שיתופי פעולה עם גופים ואף משכנתאות שיש חברות שמתחילות להיכנס לעולם הזה. החברות הבינו שבמקום להיות גוף שמממן גוף ספציפי, הן רוצות להגיע לבתי עסק ולהציע סל רחב של מוצרים, החל כאמור מניכיון צ'קים דרך הלוואות, מימון הון חוזר שלא דרך צ'קים וכן פתרונות בעולם התשלומים המתפתח גם אם כרגע הוא נעשה בעיקר במערכת הבנקאית וחברות כרטיסי האשראי".

ולבסוף, לדברי נברה, מעבר לבגרות והצמיחה של החברות האלה רואים יותר גופים מוסדיים ובנקים שנכנסים כבעלי מניות בחברות החוץ בנקאיות. "המערכת הבנקאית מבינה שזה ענף צומח שימשיך לצמוח. עבור הבנקים זו דרך לממן פרויקטים שהמימון הישיר שלהם נחסם בשל הגעה למגבלה הרלגולטורית".

עוד זווית | "גם אם האשראי במשק יתכווץ החברות האלה יכולות לצמוח"

מניותיהן של חברות האשראי החוץ בנקאי נפגעו קשה מהירידות האחרונות בשוקי ההון (פנינסולה צנחה 29% מתחילת השנה ואחים נאוי איבדה 16.5%) אולי על רקע החשש כי ההאטה הצפויה במשק תפגע בעסקיהן. עם זאת מעריכה גת מגידו, שותפה-מייסדת ומנכ"לית של בית ההשקעות finessa capital, כי התחום ימשיך לצמוח. 

"כשמסתכלים על עוגת האשראי הסגמנט הזה הוא מאוד קטן נכון להיום ואלו חברות שמקבלות רוח גבית מאוד חזקה מהרגולטור", אמרה מגידו ביום שני במפגש "עושים שוק" של גלובס. "לכן, מי מהן שידעו לצלוח את משבר הקורונה ויש להן מספיק שנים של 'טרק רקורד' ויכולות ניתוח של חוב, יודעות להתאים את התיק ולגלגל אותו גם בתקופות משבר. כך שגם אם האשראי יתכווץ במשק הן יכולות לשמור על חלקן ולצמוח".

גם בתקופה של סטגפלציה (שילוב של אינפלציה ומיתון)?
"הרוח הגבית הספציפית וזה שחלקן נכנסו למשכנתאות לדוגמה, ולא רק בעולמות של הלוואות צרכניות, יאפשרו להן לצמוח".

נברה ממידרוג מתייחס אף הוא לחששות מסטגפלציה ואמר כי אינפלציה וריבית מעלות את רמת הסיכון בקרב גופים הנותנים אשראי. "המצב הזה יצריך את החברות לבצע חיתום הדוק יותר בתקופה הקרובה, אולי להגדיל את היקף הבטוחות שהן דורשות, ולבחור בקפידה את הענפים שהם רוצים למממן", הוא מסביר.

צרו איתנו קשר *5988