חושבים שהכי כדאי לעבוד בהייטק? אתם טועים

כסף הוא מתכון מאוד לא מוצלח לבחירת מקצוע ומגזר תעסוקתי, שלעיתים מסתברים כמקח טעות

חושבים שהכי כדאי לעבוד בהייטק? אתם טועים / צילום: Shutterstock
חושבים שהכי כדאי לעבוד בהייטק? אתם טועים / צילום: Shutterstock

הכותבת היא מומחית לשוק העבודה

לפני כשבוע התנדבתי להרצות באירוע סיום של תוכנית מלגות לסטודנטים משלל מוסדות וחוגים אקדמיים. המטרה הייתה לחשוף אותם לעקרונות התנהלות שוק העבודה, לסייע בבנייה נכונה של הקריירה כבר מתחילתה, ולנסות למזער טעויות אסטרטגיות בלתי הפיכות.

הקומבינציה בין מקצוע למגזר תעסוקתי

התמקדתי בפירמידות המיצוב על פיהן מתנהל שוק העבודה, שהן הבסיס לקבלת החלטות גיוס, ובעצם להזדמנויות שאדם יקבל או לא יקבל במהלך חייו המקצועיים. בשום שלב בהרצאה לא המלצתי על מגזר, תעשייה או מקצוע, רק הסברתי את המשמעות של הבחירה בכל אחד מהם. למרות זאת, כמו רוב הנחשפים למבנה הפירמידלי של שוק העבודה, גם הנוכחים בהרצאה הזו הגיעו רובם למסקנה שהכי טוב לעבוד במגזר ההייטק הממוצב בראש הפירמידה, ולא במגזר הציבורי הממוצב בתחתיתה.

זו כמובן טעות. אין מגזר שיותר טוב לעבוד בו, כמו שאין תעשייה או מקצוע שהם יותר מומלצים. יוצא הדופן היחיד הם ארגונים לא מקצועיים, שהבחירה בהם עלולה לתקוע עובדים בפלח תעסוקתי לא מספיק איכותי יחסית לכישוריהם, ולהוביל להחמצת פוטנציאל קריירה, מקצועי או ניהולי.

מעבר לכך, לכל אדם מתאימה קומבינציה אחרת של מקצוע או מגזר תעסוקתי, שהרי מקצועות רבים רלוונטיים לכל מגזרי התעסוקה, או לפחות לרובם. להרבה מאוד אנשים מומלץ בחום לבחור דווקא במגזר הציבורי, בעוד ההחלטה איזה מקצוע יעסקו היא משנית למגזר. מדוע? כי את מכלול היתרונות שמעניק השירות הציבורי לעובדיו קשה למצוא במגזר העסקי, ועבור רבים היתרונות הללו מהותיים יותר לסגנון חייהם מאשר העיסוק עצמו. לכן, אם צריך, "שווה" להם להתפשר על המקצוע ולא על המגזר, על אף העובדה שכנראה לא יצליחו לצאת ממנו, אם וכאשר יחפצו.

השכר לשעת עבודה מהגבוהים במשק

אבל האמת היא שרוב עובדי המגזר הציבורי לא רוצים לעזוב, ולא במקרה. אין תחליף ליציבות ולביטחון התעסוקתי שהוא מעניק, ליכולת לתכנן פיננסית לטווח הארוך, לנוחות, לאפשרות לאזן בית-עבודה, ללחץ המתון עד לא קיים לתוצאות/הצטיינות ועוד. ומה עם השכר? בניגוד למה שעובדי המגזר הציבורי רוצים שנחשוב, שכרם נמוך רק בתחילת הדרך (ראה הבדלי שכר בין מורים צעירים לוותיקים). בהמשך, השכר לשעת עבודה הוא גבוה מאוד, כנראה גבוה יותר משכר השעה של מרבית עובדי המגזר העסקי (ההייטק מהווה בקושי 10% מהשוק, ובכללם עובדי ייצור ומנהלה ששכרם צנוע).

יתרה מכך, אם מחשבים כמה כסף ייכנס לחשבון הבנק עד גיל הפנסיה, כנראה שרוב עובדי השירות הציבורי יכניסו יותר כסף מרוב בעלי המקצוע המקבילים להם במגזר העסקי, תודות לרצף התעסוקתי ולשכר שצומח במקביל לוותק. זאת בניגוד למגזר העסקי שרבים מעובדיו חווים תקופות אבטלה ארוכות, ומתמודדים עם ירידה מתמשכת בשכר בשלב דעיכת הקריירה, שיכול להימשך שני עשורים ויותר. לזה תוסיפו את התנאים/תוספות/פריבילגיות שעובדים מחוץ להייטק רק יכולים לחלום עליהם, ותבינו מדוע כה רבים מתדפקים על דלתות המגזר הציבורי.

ההייטק לא מתאים לרבים

למרות זאת, רבים מדי חושקים לעבוד בהייטק, שמתגלה כלא מתאים לחלק לא מבוטל מהם. אופי העבודה, העומסים, חוסר היציבות התעסוקתית, התרבות הארגונית ושלל פרמטרים שלא נלקחים בחשבון כשנמצאים מחוצה לו, מקשים עליהם מאוד את ההישרדות בו לאורך זמן והם נפלטים החוצה.

אבל ההילה, ובעיקר והשכר הגבוה הם גורמי משיכה חזקים מאוד, ואכן גם בהרצאה הזאת נשאלה השאלה הקבועה "איזה תואר הכי כדאי ללמוד?", שהיא התאומה לשאלה "באיזה מגזר הכי טוב לעבוד".

שתי השאלות הללו הן ניסוח "פולני" למה שבאמת מעניין את השואלים - "עם איזה תואר מרוויחים הכי הרבה כסף?". אז גם בהנחה שכל אחד יכול ללמוד בהצלחה מה שהוא רוצה, לא בטוח שזאת הדרך לבחור כיוון תעסוקתי. כבר פגשתי לא מעט מהנדסים שלא מוכנים בשום אופן להתקרב למקצוע שלכבודו חרשו 3-4 שנים בפקולטות המובילות בישראל, משקיעים לילות כימים כדי לסיימן בהצטיינות.

ואכן, על פי סקרים של רשות החדשנות "רק" כ-50% מבוגרי אוניברסיטאות במקצועות מדעי המחשב, הנדסת מחשבים/חשמל ואלקטרוניקה וכד' משמשים כאנשי פיתוח, הגם שזהו הסקטור המתוגמל ביותר במשק (רק 22% מבוגרי מכללות במקצועות הללו עוסקים בפיתוח).

לסיכום, קחו בחשבון ש"זמן קריירה" ריאלי הוא מוגבל ולא ניתן להארכה, לכן בזבוזו על מרדף אחרי הילה וכסף מסתבר לעיתים קרובות כמקח טעות. זכרו, קריירה זה הפוך ממה שחשבתם. בהצלחה.

צרו איתנו קשר *5988