למה האוצר מסרב אפילו לשקול קרן חוץ־תקציבית להשקעה בתשתיות

מנכ"ל האוצר פוסל על הסף את המלצת בנק ישראל להפרדת ההשקעה בתשתיות מהתקציב: "דבר מגונה" • גורם בענף התשתיות: "האוצר לא רוצה זרוע מחוץ לשליטתו"

רם בלינקוב, מנכ''ל משרד האוצר / צילום: איל יצהר
רם בלינקוב, מנכ''ל משרד האוצר / צילום: איל יצהר

המחלוקת בין בנק ישראל לבין משרד האוצר לגבי מימון ההשקעה בתשתיות שוב צף מעל לפני השטח וחושף את הנתק המתמשך בין הגופים האמונים על הכלכלה הישראלית. אחרי שקרן המטבע העולמית הזהירה בתחילת השנה מפני מצב התשתיות הירוד בישראל בהשוואה לשאר המדינות המפותחות, בנק ישראל התיישר עם המלצת קרן המטבע ולהמליץ גם כן על הקמת קרן השקעה יעודית לתשתיות. אלא שבאוצר פוסלים זאת על הסף.

ההוצאה הציבורית בישראל נמוכה יחסית למדינות אחרות, ולפי הערכות בנק ישראל, פוטנציאל הצמיחה דורש השקעה מאסיבית בתשתיות. כדי להגיע לעלייה מתמשכת בפריון, בנק ישראל מעריך כי צריך לעלות את ההשקעה בתשתיות בכ-45 מיליארד שקל בשנה (כ-3% מהתוצר). הבנק המרכזי מציע לעבור לתקצב בנפרד מתקצב המדינה השקעה בתשתיות סיבים אופטיים, אנרגיות מתחדשות ופרויקטים של תחבורה ציבורית.

התזמון לצידו של בנק ישראל

התזמון להקמת הקרן נראה כעת רלוונטי יותר מתמיד מכמה סיבות: אחת - בקופת הממשלה הצטברו חמישה חודשים של עודף תקציבי שלא נראה בעשורים האחרונים של 32 מיליארד שקל. שתיים - ההודעה על פיזור הכנסת משמעותה יציאה לתקציב המשכי, מה שמתכתב עם ההמלצה להפריד את ההשקעה בתשתיות מתקציב המדינה - שכן חוסר היציבות הפוליטי בישראל לא ייפגע בהמשכיות ההשקעה.

לדברי בנק ישראל מצב תשתיות מספיק גרוע כדי להצדיק התגמשות בתקרת ההוצאה וצריך לבחון מחדש האם יעדי הגירעון שאפתניים מדי. למשנתם צריך להאט את מתווה צמצום הגירעון כדי להפנות משאבים להשקעות בהון פיזי ואנושי. דרך אפשרית להתמודד עם הסיכון שבהגדלת מסגרת התקציב היא להחריג השקעות ציבוריות מהכללים הפיסקאליים (כמו למשל את פרויקט המטרו שלו דרוש מימון עתק), ובמקביל לצמצם את יעד הגרעון ואת תקרת ההוצאה. כלומר בבנק ישראל קוראים להחריג את ההשקעות מתקרת ההוצאה ובמקביל לבצע התאמה ביעד ללא הוצאות.

 
  

בלינקוב: "פוליטיקאים ישימו יד על הכסף"

בבנק ישראל לא עולים על בריקדות לגבי קרן ההשקעות ומדגישים שאם יוחלט לקדם את הפרדת המסגרת התקציבית המיועדת להשקעות משאר התקציב, חשוב לבחון במקביל הקמה של מוסד עצמאי, כגון מועצה פיסקאלית, שיקבע אילו מבין ההשקעות שהממשלה מציעה מתאימות להחרגה מהכללים הפיסקאליים. בכך למעשה בנק ישראל נוטל סמכויות מהפוליטיקאים. גורם בענף התשתיות טוען כי באוצר לא מעוניינים בזרוע השקעות מחוץ לשליטתם.

רם בלניקוב, מנכ"ל משרד האוצר, ביקר בחריפות את הצעת בנק ישראל. "אני מציע למי שמתלהב מהגדלת ההכנסות או צמצום הגרעון להירגע, אנו רוצים בעיקר להקטין את החוב כדי להתכונן למשבר נוסף שיגיע מתישהו", הוא אמר בכנס אלי הורוביץ של המכון הישראלי לדמוקרטיה. "מה בנק ישראל מציע? עוד קופסה, אבל מכבס זאת במילה שקוראים לה קרן תשתיות. זה דבר מגונה בעיני ומי שמציע זאת לא מבין בקבלת החלטות. פוליטיקאים ישימו על זה יד".

מישל סטרביצ'נסקי, מבנק ישראל, השיב לטענת בלינקוב. הביקורת לפיה מדובר ב'קופסא לא אמינה' היא לא נכונה. בנסיבות של היום אם הממשלה תעשה תוכנית השקעות חד־פעמית בממדים גדולים זאת יוזמה שהיא לא רק לא בעייתית, אלא מבורכת. הן דרך הגדלה חד־פעמית של תקרת ההוצאה והן דרך יצירת הקרן, בשתי האופציות, האמינות של המהלך נובעת מזה שהכסף לא יכנס לבסיס התקציב כהוצאה מתמשכת אלא רק כהוצאה חד־פעמית וחיונית לתמיכה בצמיחת המשק".

הטון הצורם בין האוצר לבנק ישראל לא חדש. עוד בתחילת הדרך של הממשלה נראה כי באוצר דאגו לאורך כל הדרך להשאיר לבנק ישראל את המדיניות המוניטרית, ולא מחפשים עצות בנושאים פיסקליים מצד בנק ישראל. בכנס הורוביץ השבוע התברר שהצדדים לא ממש דנים ביניהם בנושא כה מהותי כמו התשתיות, וייתכן שזו אחת הסיבות שהחלומות על מטרו או רשת מטרופלין בגוש דן רחוקים מלהתממש.

צרו איתנו קשר *5988