היתר בנייה | בלעדי

במקום "נוהל מוכתר": המהפך בתנאים להוכחת בעלות על קרקע במזרח ירושלים

משרד המשפטים מבטל את הנוהל שקבע כי תצהיר של שני מוכתרים מספיק כדי להוכיח בעלות על קרקע באזור • השינוי מגיע ברקע ויכוח פוליטי על הנוהל הישן: בימין טענו כי הוא פותח פתח לשחיתות ובשמאל גרסו שזו הדרך היחידה של פלסטינים להוכיח בעלות על קרקע

מזרח ירושלים / צילום: Shutterstock
מזרח ירושלים / צילום: Shutterstock

המשנה ליועמ"שית (משפט אזרחי) עו"ד כרמית יוליס הודיעה לבכירי משרד הפנים, ליועמ"ש איו"ש ולעיריית ירושלים כי "נוהל מוכתר", שהגדיר את הבעלות על הקרקעות במזרח ירושלים, יבוטל. ובמקומו ייכנס לתוקף מתווה חדש עם תנאים קשיחים יותר להוכחת בעלות על הקרקע. למעשה, יוליס מכריעה בסוגיה פוליטית נפיצה ולהחלטה צפויה משמעות דרמטית בנוגע לרישום זכויות בעלות על קרקעות במזרח ירושלים, ואף על חלק משטחי הנגב ורמת הגולן.

לפי נוהל מוכתר, על מנת להוכיח בעלות על קרקע שאינה רשומה במרשמים בעלי תוקף קנייני (בטאבו), נדרש הטוען לבעלות להגיש תצהיר מטעם שני מוכתרים (נכבדי הכפר או השכונה). השניים צריכים להעיד על זיקת האדם לקרקע. ההתבססות על הנוהל הזה, שנקבע בשנות ה-90', התבססה על התיזה לפיה המוכתרים, אשר מונו בעבר מכוח פקודה מימי המנדט הבריטי, הם "זקני הכפר" ומכירים את התושבים לאורך שנים. לכן, הם יכולים להעיד על מצב הזכויות במקרקעין. במרוצת השנים בוטלו נהלים הדורשים צירוף של חתימות השכנים או בחינת זהות המחזיק הרשום בנכס ברישומי מס רכוש. כך, נותרו המוכתרים הסמכות הבלעדית להוכחת בעלות על קרקעות במזרח הבירה.

הנוהל התגלה כפרצה להונאות ושוחד

בשנת 2018, ביוזמת שרת המשפטים לשעבר איילת שקד, אושרה בממשלה החלטה להסדיר את כל רישום המקרקעין במזרח ירושלים עד שנת 2025. במהלך עבודות הרישום גילה הצוות המקצועי במשרד המשפטים היקף נרחב של זיופים, הונאות ושוחד שנעשים באמצעות השימוש בנוהל מוכתר. הגילוי הזה הוביל את ועדת התכנון והבנייה של ירושלים למזער בעצמה את התוקף של נוהל מוכתב בשלב קבלת היתר בנייה. כעת, משרד המשפטים נותן לכך את החותמת המשפטית שלו ומצמם את תוקף נוהל מוכתר עוד בשלב הרישום.

כאשר נכנס גדעון סער לתפקידו כשר המשפטים, פעלו סער ומנכ"ל המשרד ערן דוידי למצוא תחליף להסתמכות הכמעט מוחלטת על נוהל מוכתר. כעת, החליטה המשנה ליועמ"שית יוליס לבטל את הנוהל וליצור מנגנון אשר לטענת במשרד הוא "רלוונטי ומאוזן".

המתווה העדכני קובע כי לשם הגשת תוכנית בקרקע לא מוסדרת ולא רשומה שאינה בהליכי הסדר יידרש מגיש התוכנית לצרף מסמכים המעידים על זיקתו לקרקע, תוך הישענות על צירוף של פסק דין הצהרתי המעיד על זיקת מגיש התוכנית למקרקעין. אם אין בידו פסק דין שכזה, יידרש להציג נסח מס רכוש מנדטורי או ירדני מאומת או תיעוד מס רכוש ישראלי רלוונטי מלפני שנת 2000. עוד יידרש המבקש להציג שרשרת העברת הזכויות בנכס. לצורך הוכחת הזיקה, לנסח המס יצורפו מסמכים המעידים על שרשרת העסקאות או צווי הירושה המבססים את זיקת מגיש התוכנית לשטח. מגיש הבקשה עדיין יוכל להגיש תצהיר מטעם שני מוכתרים, אולם משקלם הראייתי יהיה נמוך.

הוויכוח הפוליטי: האם המתווה החדש ריאלי?

כאמור, מדובר בנושא נפיץ פוליטית. בשנים האחרונות מנהלים ארגוני ימין ומפלגות הימין קמפיין לביטול נוהל מוכתר, בטענה כי הוא גורם לחלוקת קרקעות במזרח ירושלים כמעט לכל דורש וכן לתעשיית זיופים ומרמה הכרוכה בסכומי עתק. הקמפיין נוהל על ידי שרת המשפטים דאז, איילת שקד, בכירים בעיריית ירושלים, יו"ר ועדת הפנים דאז יואב קיש וכן שורת ארגונים כדוגמת רגבים. מנגד, ארגוני שמאל טענו כי ביטול הנוהל מאפשר למדינה להשתלט על קרקעות במזרח ירושלים שנמצאות בבעלות פרטית של פלסטינים שנושלו מנכסיהם, ושבלי הנוהל לא תהיה להם אפשרות להוכיח את בעלותם על הקרקע.
לטענת משרד המשפטים, המהלך יקצר את הדרך לביסוס זכויות קניין על קרקע שכן ההליך החדש יהיה תקף גם בכל ועדות התכנון והטוען לבעלות לא יידרש לבירוקרטיה נוספת לצורך קבלת היתר בנייה למשל.