הממשלה אישרה תוכנית אקלים-טק, אך התקציב ליישומה ימתין לממשלה הבאה

הממשלה אישרה תוכנית לחדשנות טכנולוגית-אקלימית, בהיקף של כ-3 מיליארד שקלים • לפי בדיקת גלובס, כ-300 מיליון שקל מהסכום הכולל כבר נצבעו לטובת הנושא בתקציב המדינה האחרון, ואילו מרבית התקציב נתון להחלטתה של הממשלה ולסדר העדיפויות של השרים העתידיים • לפי ההערכות, היקף השוק הגלובלי של טכנולוגיות אקלים וסביבה צפוי לצמוח ל-9.4 טריליון יורו ב-2030

יזמים בתחום האקלים נתקלים כבר כיום בבעיות רבות מול הממשלה / צילום: Shutterstock
יזמים בתחום האקלים נתקלים כבר כיום בבעיות רבות מול הממשלה / צילום: Shutterstock

הממשלה אישרה הבוקר (א') תוכנית חדשנות באקלים, בהתאם להמלצות הצוות הבין משרדי לקידום חדשנות טכנולוגית בתחומי האקלים. לפי התוכנית, הממשלה תקצה כ-3 מיליארד שקלים עד שנת 2026 לקידום פתרונות טכנולוגיים להתמודדות עם משבר האקלים, במטרה לעודד את האקו-סיסטם המקומי ולהקנות לישראל יתרון בזירה הבינלאומית בה ישנו גידול משמעותי בתחום.

בממשלה סבורים כי מדובר בתוכנית "היסטורית", שאילו תובא לכדי מימוש, תסייע לעמידה של ישראל ביעדי הפחתת הפליטות שהציבה לעצמה - ועד עתה לא הצליחה לממש, תוך התחרות בזירה בינלאומית, שכיום לישראל אין יתרון מובהק בה. אך יישום התוכנית נתון להחלטתה של הממשלה הבאה. הממשלה לא הקצתה היום סכומי כסף חדשים לקידומה, אלא הציגה סכומים שהוצגו בעבר, לצד הקצאות עתידיות, שעה שהממשלה התפרקה וישראל צועדת לבחירות.

מרבית התקציב טרם אושר

לפי בדיקת גלובס, במסגרת התקציב האחרון, הוקצו למטרה 100 מיליון שקלים על ידי משרד האנרגיה ו-200 מיליון על ידי רשות החדשנות, וכעת אוגמו והוצגו שוב לציבור במסגרת ההחלטה הנוכחית. למרות שלא מדובר בתקציב תוספתי אלא בסכומים המוקצים מבסיס התקציב של המשרדים, מרבית הסכום, כ-2.9 מיליארד שקלים, יאלצו להמתין לתקציב הבא, הנתון להחלטת הממשלה הבאה וסדרי העדיפויות שיציבו השרים הבאים למשרדם.

על עבודת המטה עליה מתבססת ההחלטה עמלו משרד האנרגיה, המשרד להגנת הסביבה, רשות החדשנות ומשרד המדע והטכנולוגיה. בין הצעדים שנכללו בהחלטת הממשלה: קידום ומימון מחקר יישומי בתחומי האקלים; מהלכים דיפלומטיים לקידום מחקר משותף בנושא חדשנות אקלים; מימון וקידום חברות הזנק בתחומי האקלים-טק; הקמת קהילת חוקרים בתחום; שימוש בלוויינים לניטור שינויי אקלים, מפגעים סביבתיים, ולצורכי קבלת החלטות ומחקר יישומי; הקמת חממה טכנולוגית לקידום מיזמי טכנולוגיית אקלים; קרן פיילוטים למימון ניסוי והטמעת טכנולוגיות אקלים בישראל; הקמת צוות למעקב ובקרה שיפרסם אחת לשנה דוח שנתי שידווח לציבור על ההתקדמות הממשלתית.

הממשלה הציבה גם יעדים כמותיים לעידוד החדשנות באקלים. בין היתר, הממשלה שואפת להכפיל באמצעות התוכנית את מספר המחקרים היישומיים והפטנטים הישראלים בתחום האקלים-טק ולהגדלת מספר פרוייקטי הפיילוט המבוצעים על גבי תשתיות מדינה בשנה מ-35 ל-70 בשנת 2026. מספר יעדים נוספים שהוצבו אינם תלויים רק בממשלה ועולות שאלות לגבי היכולת להשיגם, שכן כיום ישראל איננה נחשבת למובילה עולמית בתחום טכנולוגיות האקלים. כך, בין היתר, בישראל רק 3% מהפטנטים הנרשמים הם בתחומי הסביבה, והיא נחשבת לאחת משתי המדינות האחרונות בגזרה זו מבין מדינות ה-OECD.

כך למשל, הגדירה הממשלה יעד של הכפלת מספר חברות ההזנק החדשות הקמות בכל שנה מ-55 ל-110 ב-2026 והגדלת מספר הגיוסים המשמעותיים בשנה (מעל 10 מיליון דולר) מ-20 בשנת 2021 ל-50 בשנת 2026, לצד ביסוס 10 קרנות הון סיכון הישראליות המתמחות בטכנולוגיות אקלים עד שנת 2026 - לעומת אחת בלבד כיום). כך גם הוצב יעד של הכפלת מספר קרנות ההון סיכון הזרות הפעילות בישראל המתמחות בטכנולוגיות אקלים (יבצעו לפחות עסקה אחת בממוצע לשנה) מ-20 בשנת 2021 ל-40 בשנת 2026.

הביורוקרטיה והרגולציה מקשות על היזמים הישראלים

לפי ההערכות, היקף השוק הגלובלי של טכנולוגיות אקלים וסביבה עמד בשנת 2020 על 4.6 טריליון אירו, והוא צפוי לצמוח ל-9.4 טריליון יורו בשנת 2030. זאת, כאשר מדינות רבות הציבו יעדים לאיפוס נטו של פליטות גזי החממה המחוללים את משבר האקלים עד שנת 2050, ומתקשות כיום להציג תוכניות ריאליות לאותה הפחתה, בין היתר בשל היעדר טכנולוגיות מסחריות נדרשות בהיקף גדול.

אך כבר היום, טכנולוגיות רבות לא מצליחות לעבור את משוכת הפיילוטים או להגיע לשלבים של הטמעה ומסחור, בין היתר בשל חסמים רגולטוריים, בישראל ובעולם. כך למשל, בסקר שביצעה רשות החברות בקרב החברות הפועלות בזירה, התברר ש-28% מהחברות חוות קושי בשלב הסקייל-אפ (השלב שבו פעילות החברה מתרחבת לקנה מידה מסחרי), ו-37% מהחברות מתקשות למצוא אתר הרצה (בטא סייט) מתאים למוצר שלהן. למרות שלמדינה יש יכולת רבה לסייע בנושא, 30% מהחברות שהשתתפו בסקר של הרשות, ציינו שאחד החסמים העיקריים לפעילותן הינו חסם הרגולציה. בתחום האקלים מדובר בחסם משמעותי במיוחד, שכן לחברות צעירות נדרשת גישה למתקני תשתיות, אנרגיה ומים, וללא סיוע המדינה בכך, הן יתקשו לממש את חזונן או לבדוק את מוצריהן.

בתחום האקלים, יזמים נתקלים כבר כיום בבעיות רבות שלא באו על פתרונן מול הממשלה וצינורות הביורוקרטיה והרגולציה. יתר על כן, גם תוכניות ממשלה שאושרו בעבר בתחום, בוטלו או לא הגיעו לשלבי ביצוע. כך למשל, בשנת 2013 ביטל שר החוץ וראש הממשלה החליפי כיום, יאיר לפיד, את התוכנית של ישראל להפחתת גזי חממה בשבתו כשר האוצר. זאת, למרות החלטת הממשלה בנושא ולמרות משמעותה של התוכנית לא רק להפחתת גזי חממה וההתחייבויות הבינלאומיות שנטלה דאז ישראל על עצמה, אלא גם להפחתת זיהום האוויר ההורג כ-2400 ישראלים בשנה.

"הממשלה עוצרת את התחום היפה ביותר של טכנולוגיות האקלים"

"גם בעבר אושרו תוכניות עם תג מחיר של מיליארדים", אומר איתן פרנס, מנכ"ל איגוד חברות האנרגיה הירוקה לישראל. "ב-2013 לפיד ביטל את התוכנית בלי למצמץ, ולא עזרו אז לא שמעון פרס ולא משרד החוץ שהתערבו כדי לנסות למנוע את זה. משרד האוצר הסביר אז שההשקעות יחזירו את עצמן רק לאחרארבע שנים ולפיד דגל בקו לפיו מה שלא מחזיר עצמו בתוך שנתיים ייעצר. ישראל הייתה יכולה להיות היום במקום אחר לגמרי אם התוכנית הקודמת לא הייתה מבוטלת".

בעוד שמדובר בתוכנית ממשלתית ארוכת טווח שתמתין לתקציבי הממשלות הבאות, פרנס מזכיר כי הממשלה יכולה כבר כיום לקדם צעדים שיפחיתו את פליטות גזי החממה של ישראל בפועל. "התוכנית החדשה מאושרת בשעה שבה אותה ממשלה עצמה עוצרת את התחום היפה ביותר של טכנולוגיות האקלים: האגרי-סולארי, השילוב בין ייצור אנרגיה סולארית לחקלאות, ממתין לאישור תוכנית מתאר ארצית", הוא אומר. "התוצאות של הקול הקורא בנושא פורסמו באוקטובר, אבל החברות בתחום לא יכולות לתקוע יתד בשטח ולהתחיל, כי בכדי לעשות כן יש צורך באישור תוכנית מתאר מפורטת. הממשלה מקדמת תמ"א לפיילוטים אבל בתהליך ארוך שבמקרה הטוב יסתיים בסוף שנה ובמקרה הרגיל יארך שנה נוספת. כך ישראל פוגעת בחדשנות הטכנולוגית שלה בתחום האקלים. באם יש רצון אמיתי לקדם טכנולוגיות אקלים תתכבד הממשלה ותייצר דרך קיצור לפיילוטים של האגרי-סולארי, בתקנות, ולא במסלול המסורבל והממושך של התכנון הארצי. למה שמישהו ייכנס למדע מחקר של פתרונות אקלים אם בסוף כשיש לך פטנט למסחר הממשלה אומרת לך תמתין שנתיים במשרד, כמו שעושים לאגרי-סולארי?".