מפלגת ימינה | פרשנות

בנט רצה להיות ראש ממשלה בכל מחיר, ושילם על כך. מה תעשה איילת שקד?

אחרי ארבעה ימים של התלבטויות בעקבות בקשת שקד, הכריז בנט שיכהן בממשלה אך לא עוד כיו"ר ימינה • למרות איתותי האזהרה מסביבתה, שקד בחרה להישאר בממשלה ולהמשיך לפעול בה כל עוד אפשר • בשלב הזה לא נותרו לה אפשרויות על השולחן: היא נדרשת להכריע בין ימינה או פרישה בדומה לבנט, כשבינה לבינו תהום פעורה

נפתלי בנט ואיילת שקד / צילום: רפי קוץ
נפתלי בנט ואיילת שקד / צילום: רפי קוץ

בזמן שפיזור הכנסת מתעכב וכלל לא ברור אם יסתיים במהלך הלילה, נראה שמי שממהר לעשות סיכומים הוא דווקא ראש הממשלה היוצא נפתלי בנט שהודיע הערב על סיום דרכו הפוליטית. אחרי ארבעה ימים של התלבטויות בעקבות בקשת שקד אליו ביום ראשון לשקול שנית את רצונו לפרוש מהתמודדות בבחירות, הכריז בנט שיכהן בממשלה אך לא עוד כיו"ר ימינה. ‏בכך, הצטרף בנט לשורה ארוכה של ראשי ממשלה שלאחר הכהונה הראשונה שלהם לקחו פסק זמן כמו רבין, נתניהו, ברק ואולמרט.

מי שתקבל את ראשות המפלגה היא איילת שקד, אלא שככל הנראה מתן כהנא לא מתכוון לרוץ תחתיה ויתר חברי הכנסת במפלגה כבר התפזרו. שקד מקבלת מפלגה שספק אם עוברת את אחוז החסימה וללא רבים מהשמות שרצו איתה בתחילת הדרך.

בימים הקרובים שקד תכנס את חברי הרשימה בניסיון לגבש את דרכי הפעולה לקמפיין הקרוב ולברר אילו מקומות נוספים צפויים להתפנות בה לקראת איוש ח"כים חדשים לעתיד. בעוד בנט מחזיק בחלק ממצביעי ימינה המקוריים ולצדם עוד אנשי מרכז, שקד מחזיקה רק בחלק הראשון ותידרש לבנות את בסיס התמיכה של המפלגה מאפס לאחר שהפרו את הבטחות הבחירות המרכזיות שלהם לטובת הקמת הממשלה המכהנת. מדובר בבשורה טובה לגוש המרכז, ולתחרות נוספת בגוש הימין.

"בנט רצה להיות רה"מ בכל מחיר והוא נהיה רה"מ בכל מחיר"

בנט סיים מהפך של שנה שלמה. אחרי שבבחירות הראשונות ב-2019 הוא לא עבר את אחוז החסימה, הוא חזר בבחירות מספר ארבע לכהן כראש ממשלה עם שבעה מנדטים בלבד (שהצטמצמו במהירות). במהלך הזה, בנט שבר כמה שיאים בפוליטיקה הישראלית: מעולם לא כיהן בישראל ראש ממשלה עם מספר דל כל כך של מנדטים, הוא כיהן כראש ממשלה לתקופה הקצרה ביותר והוא מתמודד עם אהוד ברק על תואר ראש הממשלה שסיים את כהונתו עם הכי מעט מנדטים.

בנט מסיים את כהונתו כשהוא מציב את הממשלה כבר לא כאילוץ פוליטי אלא כבחירה לכתחילה. מתברר שמערכת השכנוע עבדה נהדר אצלו ופחות אצל חבריו למפלגה, למטה והבוחרים שנטשו את הספינה החדשה. בלי לבצע את ההתאמות הערכיות הוא לא יכול היה לכהן יום אחד בתפקיד כאשר בממשלתו יושבים תמר זנדברג ויאיר גולן ושרידותו הפוליטית נקבעת באמצעות שש אצבעות של הרשימה המשותפת.

"בנט רצה להיות רה"מ בכל מחיר והוא נהיה רה"מ בכל מחיר", אומר אחד מאנשיו לשעבר. "הוא שילם מחיר אישי כבד מאוד ומצא את עצמו לבד בהרפתקה הזו, ובהמשך, מאילוץ הוא עשה אידיאליזציה למצב החדש והצליח אולי לשכנע את עצמו בזה". כשבסביבתו ביקשו ממנו לעשות חישוב מסלול מחדש אחרי פרישת סילמן - בנט דחה את העצות וכמוהו עשתה גם איילת שקד, שותפתו הפוליטית בעשור האחרון.

שקד נאלצת להכריע בין פרישה לבין ימינה

למרות איתותי האזהרה מסביבתה, שקד בחרה להישאר בממשלה ולהמשיך לפעול בה כל עוד אפשר. כך השבוע כשהיא במסגד בקזבלנקה ולצדה אנשי משרד הפנים היא קיבלה מבנט טלפון עם הודעה קצרה על המשך דרכו (ודרכה). במערכת הפוליטית, מקורבי השניים טוענים כי בנט הגיש לה את הנקמה קרה על שעיכבה אותו בצמתים אחרים במהלך הדרך המשותפת על ידי כך כשמנע ממנה את האפשרות לסגור דיל בליכוד ואז להפיל על ראשו את הממשלה.

הטענות כלפי שקד מתחילות עוד בימי הקמת הימין החדש וההססנות שלה באותם ימים, דרך עיכוב חקיקת החוקים נגד נתניהו שהיו אולי מוציאים אותו מהמגרש הפוליטי ומאריכים את ימיה של הממשלה. בשלב הזה לא נותרו לה אפשרויות על השולחן: הבית היהודי סגר את שעריו וכך גם הליכוד. והיא נדרשת להכריע בין ימינה או פרישה בדומה לבנט, כשבינה לבינו תהום פעורה.