צ'ק אין | ראיון

המנכ"ל שמביא עשרות אלפי תיירים לישראל: "יש בעיה ברמת האירוח"

"החוויה הישראלית", שבראשה עומד עמוס חרמון, אחראית על קבוצות התיירות שמגיעות דרך תוכניות כמו תגלית, מסע, תנועות נוער ובתי ספר יהודיים מכ-50 מדינות • בראיון לגלובס מספר חרמון על האתגרים של מחסור כוח האדם לצד הזינוק במחירים: "אם לא יעשה צעד משמעותי לשיפור התשתיות, התיירים יברחו ולא יחזרו"

החוויה הישראלית / צילום: באדיבות החוויה הישראלית
החוויה הישראלית / צילום: באדיבות החוויה הישראלית

בחודש מאי האחרון נכנסו לישראל כ-250 אלף תיירים - מספר המשקף עלייה מתמדת מאז שנפתחו שערי המדינה מחדש לתיירים במרץ 2022. מדינת המוצא העיקרית ממנה הגיעו תיירים לישראל היא ארה"ב. מתוך אותם תיירים חלק לא מבוטל הם צעירים וצעירות, בעיקר יהודים, הבאים במסגרות מאורגנות (דוגמת תגלית, מסע וכדומה), שחזרו לעבודה אחרי עצירה של יותר משנתיים בפעילות.

"התיירות הישראלית והחינוכית היא האמצעי שלנו, המאמץ שלנו מרוכז בלאסוף את את התיירים שלא הצליחו להגיע ב-2021 לישראל. הצפי לקיץ הזה הוא להגיע לנתוני ימי הקיץ של לפני הקורונה", אומר עמוס חרמון מנכ"ל החוויה הישראלית, המשמשת כחברה לחינוך של הסוכנות היהודית (כחברה בת) ודרכה מאורגנות קבוצות של תיירים עבור תגלית, מסע ומסגרות נוספות לרבות בתי ספר יהודיים ותנועות נוער מכ-50 מדינות. הצפי בקיץ הוא לכ-17 אלף תיירים דרך החוויה הישראלית בנוסף ל-18 אלף שהגיעו עד כה מתחילת 2022.

המבקרים בישראל דרך החוויה הישראלית הם בעיקר צעירים בני כ-18 שסיימו את לימודי התיכון ונמצאים לפני לימודי הקולג'. התזמון שבין שתי המסגרות, מסביר חרמון, "אינו מקרי לפני שהם עוזבים לקמפוסים ויוצאים מהמסגרת הציונית-יהודית. אם נפספס, אנחנו עשויים לאבד את המומנטום לאחר שהם נכנסים לסביבה שיכולה להיות אנטישמית ואנטי ישראלית".

עמוס חרמון / צילום: החוויה הישראלית
 עמוס חרמון / צילום: החוויה הישראלית

עיקר המגיעים, צעירים וצעירות יהודיים, הם מצפון אמריקה אבל לא רק, גם ממדינות דרום אמריקה, רוסיה, אוסטרליה, צרפת ועוד. אחת ממדינות היעד שממנה הגיעו תיירים רבים במסגרת החוויה הישראלית היא אוקראינה. כיום, התיירות מאוקראינה נמחקה, אך התיירות מרוסיה לעומתה נמשכת. "החבר'ה האלה יאכלסו כמה מאות אלפי מיטות במלונות בישראל הקיץ", אומר חרמון ומשתף כי היקף ההכנסות של החברה עמד ב-2019 על כ-60 מיליון דולר (שמשלמים הורי המבקרים, או הארגונים דרכם הם מגיעים לישראל). על פי ההערכות תיירי החוויה הישראלית משאירים בישראל בעסקים המקומיים (ובעיקר בפריפריה) עוד כ-20 מיליון דולר.

ב-2019 הייתה החוויה הישראלית אמונה על כמיליון לינות בבתי המלון בישראל, מציין חרמון, המכהן כמנכ"ל החברה מזה 12 שנים כשהוא מגדיר את ביקור התיירים הצעירים כ"חינוכי".

ובסופו של דבר אתה מייחל שהביקור יסתיים בעלייה לישראל?
"לא, אנחנו לא 'דופקים' להם בראש על עלייה, אלא רוצים לחזק את הקשר שלהם לישראל ולזהות היהודית. מבלי לדבר ישירות על עלייה אנחנו פותחים את האפשרויות של תעסוקה וחברה דרך מפגשים עם חבר'ה בני גילם בעלי תחומי עניין משותפים, ואף מעודדים אותם לשקול ללמוד פה. מפגשים נערכים בחברות הייטק ובסטארט-אפים מקומיים, ביקרנו למשל באינטל, נייס ואמדוקס. אנחנו לא אומרים להם 'תעזבו את הכול ועלו' אבל אנחנו דואגים לחבר אותם לפה משום שהדור של היום פחות ציוני מהדור בעבר. יש גם הבדלים בין מדינות, בצרפת החבר'ה יהיו יותר מסורתיים מאלה שבארה"ב, ובאוסטרליה יותר מרוסיה ולכן אנחנו בונים תוכנית מותאמת לכל קהל שמגיע, בין אם אלו חברי תנועות נוער ציוניות, חסידי גור או הקהילה הלהט"בית מלוס אנג'לס. יש לנו גם תוכניות מקצועיות דוגמת הבאת מתמחים בתחום הרפואה. השנה יגיעו יותר מ-100 רופאים מתמחים ממדינות מזרח אירופה במסגרת זו".

קבוצה שהגיעה לישראל מטעם החוויה הישראלית / צילום: רועי נתן
 קבוצה שהגיעה לישראל מטעם החוויה הישראלית / צילום: רועי נתן

"נתקלים בסיטואציות שלא מחליפים מצעים ומגבות"

לצד החזון והפעילות חרמון מספר על השלכות המחסור בכוח האדם בכול העוסקים בענף התיירות: "רואים את זה בניקיון ובתשתיות, יש מחסור בנהגים ומחסור עצום במורי דרך שעזבו את המקצוע היות שהם לא מוכנים להתנהל בחוסר ודאות. הזהרנו את הלקוחות הגדולים שלנו שמדובר בבעיה שתלך ותחמיר ואנחנו מבקשים מהם להסביר למבקרים שנדרשת סבלנות ואורך רוח והאיכות והשירות בבתי המלון עשויים להיות בעייתיים - בין אם זה בחדר האוכל או בתחזוקה של החדרים שלא מנוקים. זו גם הסיבה שאנחנו חושבים על יותר פעילויות בשטח מחוץ לתחום בתי המלון".

חרמון מספר כי תיירי החוויה הישראלית לנים במלונות בדרגת אירוח של 3-4: "אנחנו נתקלים בסיטואציות שלא מחליפים מצעים ומגבות ברמה שלא הכרנו בעבר".

אם אתם מספקים חוויה בעייתית שלא תלויה בכם, אולי עדיף שלא יבואו בתזמון הנוכחי?
"הבעיה היא שאנחנו לא יכולים לדחות שום ארגון שמבקש לשלוח לפה תיירים ולהגיד לו תבואו כשהמלונות יצליחו להסתדר. השיקול שגובר פה הוא לא לאבד עוד מחזור של כמה אלפים שלא יבואו לישראל. בכל הזמנה יש כוכבית גדולה שמסבירים להורים ולילדים שיש בעיה כרגע ברמת האירוח. למעשה זו בעיה שקיימת גם בעולם".

מצד אחד השירות ירד מצד שני המחיר עלה. איך מתמודדים עם זה?
"המחירים עלו ב-20% ואנחנו קוראים למשרדי התיירות והאוצר לפעול כדי לשפר את ההיערכות לתיירים. חוסר המוכנות תעלה לישראל במיליארדי שקלים של אובדן הכנסות פוטנציאלי. אם לא יעשה צעד משמעותי לשיפור התשתיות - ולא רק עבור התיירים שלנו - הם פשוט יברחו מפה. תייר שיתרגל למדינה אחרת, יוותר על ביקור בישראל".

עלות השהות לכל אחד מהתיירים במסגרת החוויה הישראלית נאמד בכ-120-150 דולר. "יוקר המחיה שלא פוסח על תיירים מוביל לקיצור בשהות כך למשל מ-14 ימים לעשרה, או בוויתור על חלק מהפעילויות, פשרה ברמת האירוח או ויתור על חלק מהתכנים. אם היצע המלונות בארץ ימשיך להיות ברמה נמוכה ונמוך גם מספרית, נאבד המון תיירים פוטנציאליים, והמדינה לא מפנימה את ההשלכות של זה. ויש מה לעשות, למשל להגדיל תווי תקן לקורסים להכשרות למורי דרך".

מהם המקומות שהתיירים שלכם הכי רוצים לראות פה?
"הכותל, הר הרצל ויד ושם. אני מלווה אותם כבר 30 שנה אבל נרגש בכל פעם מהחוויה של הפעם הראשונה שם עבור כל אחת ואחד".