משרד המשפטים יוצא להגנת סטארט-אפים בתחום הבינה המלאכותית

המשרד מקדם חוות דעת שתגן על סטארט-אפים ישראליים בתחום הבינה המלאכותית מפני תביעות זכויות יוצרים

צילום: shutterstock/ maxuser
צילום: shutterstock/ maxuser

משרד המשפטים מקדם חוות דעת שתגן על סטארט-אפים ישראליים בתחום הבינה המלאכותית מפני תביעות זכויות יוצרים. מחלקת ייעוץ וחקיקה (אזרחי) במשרד המשפטים בראשות עו"ד כרמית יוליס קבעה ליום שני בבוקר דיון פומבי בגילוי דעת המתהווה בתחום.

גילוי הדעת נועד להציע את פרשנות משרד המשפטים בשאלה בנוגע להיקף הזכות של מיזמים מבוססי בינה מלאכותית להשתמש בתכנים מוגנים בזכויות יוצרים לצורך למידת מכונה.

מתיר שימוש בתכנים מוגני זכויות יוצרים ללימוד מכונה  

לדברי משרד המשפטים, האי בהירות באשר לאפשרות זו עלול להוות חסם משפטי ללמידת מכונה אפקטיבית ולצמיחתו של שוק הבינה המלאכותית. עמדת משרד המשפטים היא, כי מלבד מקרים חריגים שימוש בתכנים מוגנים בזכויות יוצרים לצורך אימון מכונה חוסה תחת הסדרי השימושים המותרים בדיני זכויות יוצרים ולכן אינו מהווה, במרבית המקרים, הפרה של זכויות יוצרים.

איכותה של מערכת בינה מלאכותית תלויה בהיקף הנתונים המוזנים לתוכה בשלב למידת המכונה, באיכותם ובגיוונם. נתונים שיכולים לכלול סוגים מגוונים של תוכן, כגון תמונות, קבצי טקסט, קבצי קול, קבצי וידאו וכדומה, בהתאם למשימה שהמערכת לומדת לבצע.

לעמדת משרד המשפטים, שימוש בתכנים מוגנים לשם אימון מכונה יהווה לרוב שימוש הוגן. כמו כן, בחלק ממיזמי למידת המכונה, יחול סעיף 22 לחוק זכויות יוצרים, העוסק ביצירה אגבית. עוד סבורים במשרד כי ככל שהנתונים המשמשים ללמידה נמחקים בתום התהליך, יחול גם סעיף 26 לחוק זכויות יוצרים בדבר יצירה ארעית.

"אסור שאי ודאות משפטית תהווה חסם לחדשנות"

ד"ר ליטל הלמן, שהובילה את כתיבת חוות הדעת במחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד מסרה, כי "מטבע הדברים, החדשנות בתחום של למידת מכונה מעוררת שאלות משפטיות שהדין הקיים לא נותן להן מענה ישיר. אבל אסור שאי ודאות משפטית תהווה חסם לחדשנות. למידת מכונה היא אחת המהפכות הדרמטיות של המאה ה-21, וצפויה לתרום לכלכלה הגלובלית כ-15.7 טריליון דולר עד שנת 2030. ישראל - כמובילה טכנולוגית בינלאומית - נמצאת בחוד החנית וצריכה להמשיך להוביל. חוות הדעת הזו נועדה לייצר ודאות בהקשר של זכויות יוצרים, ולהזניק את השוק קדימה" .

עו"ד יוליס העירה, כי "בניגוד לשיטות משפט אחרות, דיני זכויות יוצרים בישראל מאפשרים פיתוח משפטי דינאמי ללא שינויי חקיקה. יש לכך ערך עצום בהקשר הטכנולוגי - שמתפתח כל הזמן. חקיקה מטבעה מנציחה את מצב הדברים בעת החקיקה, והיא עלולה לקבע מבחנים שספק אם יעמדו במבחן הזמן".

הווארד פולינר, ראש אשכול קניין רוחני במחלקת ייעוץ וחקיקה, אמר לגלובס, כי "משרד המשפטים פועל על מנת לייצר פתרונות משפטיים בעולם של יזמות מתפתחת ויצירה. אנו סבורים שמציאת פתרונות בנושאים של קניין רוחני וזכויות יוצרים בהקשרים של פיתוחים טכנולוגיים יסייעו לקידום האינטרסים של מדינת ישראל".

צרו איתנו קשר *5988