לראשונה מאז 2011: בנק ישראל מעלה ריבית בשיעור של 0.5%

בנק ישראל מעלה ריבית לרמה הגבוהה ביותר מאז אוגוסט 2013 • הבנק מעריך גם כי הריבית צפויה לעמוד על 2.75% בממוצע הרבעון השני של 2023 • חטיבת המחקר הנמיכה את תחזית הצמיחה ב-0.5% לשנה ול-2023, והעלתה את תחזית האינפלציה בפעם השנייה ברציפות • בתוך כך, בנק ישראל העלה את תחזית האינפלציה בפעם השניה ברציפות

בנק ישראל / צילום: Shutterstock, Alon Adika
בנק ישראל / צילום: Shutterstock, Alon Adika

בפעם השלישית השנה בנק ישראל מעלה את הריבית במשק על מנת לרסן את קצב האינפלציה שמתקרב ל-5% בשנה. הוועדה המוניטרית החליטה על העלאת הריבית ב-0.5% לרמה של 1.25%, בהתאם להערכות בשוק.

בתוך כך, חטיבת המחקר בבנק ישראל הנמיכה את תחזית הצמיחה למשק ב-0.5%, וזאת בהמשך להתכווצות של 1.9% בתוצר ברבעון הראשון של השנה. בבנק ישראל מיישרים כעת קו עם קרן המטבע וה-OECD וצופים כעת צמיחה של 5% השנה, לעומת תחזית קודמת לצמיחה של 5.5%, ובשיעור של 3.5% ב-2023.

התייקרות המוצרים והתשומות המיובאים שפועלים למיתון הצריכה הפרטית וההשקעות הם אלו שהביאו את בנק ישראל להנמיך את תחזית הצמיחה וגם להפחתה של תחזית היבוא וליצוא ב-2023 שעודכנה מטה אף היא בעקבות הירידה בתחזית הצמיחה בעולם.

שיעור האינפלציה בארבעת הרבעונים הקרובים צפוי לעמוד על 3.3%, כך מעריכים בחטיבת המחקר. ב-2022 צפוי שיעור האינפלציה לעמוד על 4.5% - גבוה מהתחזית הקודמת בנקודת אחוז; וב-2023 הוא צפוי לעמוד על 2.4% - גבוה מהתחזית הקודמת בחצי נקודת אחוז. עדכון התחזית כלפי מעלה נובע בעיקר מעדכון התחזית לאינפלציה בעולם כלפי מעלה ומהפיחות שחל בשער החליפין מאז פרסום תחזית אפריל.

בבנק ישראל צופים כעת כי הריבית צפויה לעמוד על 2.75% בממוצע הרבעון השני של 2023, בין היתר על רקע ההעלאה הניכרת הצפויה בריביות בעולם.

החשש הגדול מפני האינפלציה לא שמור רק למי שחווה את ההיפר אינפלציה של שנות השמונים, אלא גם לדור שלא ידע אינפלציה אבל סובל מהשלכותיו של משק ריכוזי עם מעט יצרנים גדולים. עוד לפני משבר הקורונה ב-2020 החברות הגדולות במשק העלו מחירים איפה שרק אפשר. כעת החשש הוא שהעלאות המחירים יהיו מעל ומעבר למה שנדרש, במיוחד שהיו פירמות בתחום השירותים שהיו בהקפאה זמן מה וצריכות לכסות את ההפסדים שהיו בשנתיים של הקורונה.

תחזית האינפלציה הוקפצה מעלה ב-3% תוך פחות משנה

אלא שרובה של האינפלציה בישראל מיוחס לעליות המחירים שמעבר לים, והעלאת הריבית בשוק המקומי לא תרסן את האינפלציה המיובאת. העלאת הריבית בישראל לא תמתן את עליית מחירי הסחורות בעולם, ואין באפשרות בנק ישראל לתרום לריסון העלייה החדה הצפויה במחירי החשמל, הבנזין ועוד. למעשה, יש חשש כי העלאת הריבית תגרור יותר נזק מאשר תועלת. עם זאת, בנק ישראל רואה כי עליית המחירים בנטרול האנרגיה והמזון שמושפעים מהעולם בעלייה שמתקרבת לרמות ברות השוואה למדינות ה-OECD.

אלא שבנק ישראל מחלק את מקור עליות המחירים בין הארץ וחו"ל. בבנק ישראל מסבירים היום באשר לרכיב המקומי של המדד, כי קצב העלייה הגבוה יחסית הוא תוצאה של הערכה לפיה ישררו ביקושים חזקים על רקע שוק עבודה הדוק. באשר לרכיב המיובא, מסבירים בבנק ישראל כי קצב העלייה הגבוה שלו נובע מהתחזית לאינפלציה גבוהה בעולם וכן מהשפעות בפיגור של הפיחות שחל בחודשים האחרונים. אנו מעריכים, בהתבסס על תחזית בתי ההשקעות בעולם, כי האינפלציה בעולם תתמתן לקרבת 2% במהלך 2023, ועל כן מעריכים התמתנות משמעותית של קצב עליית הרכיב המיובא במשך 2023.

מטבע חזק ממתן את האינפלציה המיובאת אלא שמתחילת השנה המגמה השתנתה. השינויים בשוקי ההון הביאו לכך שאנו לא נמצאים בסיטואציה שבה הגופים המוסדיים מזרימים מט"ח אלא להיפך, וזה מעכב את מדיניות בנק ישראל שהיה מודאג עד לאחרונה מייסוף השקל שיפגע ביצואנים חלשים. הדאגה הזו התרככה מאד בתחילת השנה עם הירידות בשווקים הפיננסים שהביאו לביקוש גבוה לדולרים בשוק המקומי ובעקבות כך להיחלשות השקל. מתחילת השנה הדולר התחזק מול השקל בכ-12% וככל שנרשם פיחות בשקל כוחו בבלימת עליות המחירים מעבר לים הולך ופוחת.

סדרי העדיפויות השתנו

אם בעשור הקודם שוק הדיור היווה שיקול מרכזי בעת קבלת החלטה לפני הריבית, כעת זה לא שבבנק ישראל אדישים לעליות המחירים של כ-16% בשנה בשוק הדיור, אלא סדרי העדיפויות השתנו. האינפלציה חורגת מעיד בנק ישראל ב-1.1% והיא כעת העומדת בלב השיקולים של בנק ישראל, אחרי עשור של אינפלציה אפסית ואף שלילית בחלק מהמדדים. נזכיר כי על פי חוק בנק ישראל מחוייב להחזיק את האינפלציה ליעדה תוך שנתיים. יחד עם זאת, בזמנים אלו נבחנת האפשרות לשנות את יעד האינפלציה.

מהצד השני, בזמן שבבנק ישראל הרחיבו את מסלול הפריים לשני שליש מהמשכנתא, כיום ההחלטה נראית לא הכי מדוייקת שכן העלאות הריבית מייקרות את רכיב הפריים. ההחזר החודשי של המשכנתא יעלה עם העלאת הריבית. וכך אלו שלקחו משכנתא ממוצעת של מיליון שקל שבתוכה יש שני שליש ברכיז פריים, אז בחישוב סנדלרים ההחזר החודשי יעלה בעוד 300 שקל בחודש.

שוק עבודה הדוק תומך בהעלאת ריבית

שוק העבודה שהיה שיקול מרכזי נדחק גם הוא לשוליים ויש לכך סיבות טובות. שעות בודדות לפני החלטת בנק ישראל להעלות את הריבית, פורסמו עוד נתונים משוק העבודה שתומכים בהחלטה לצנן את המשק. האחד, שיעור האבטלה במשק ירד לרמת שפל של חמישה עשורים - 3% במחצית הראשונה של יוני. השני, השכר הממוצע במשק מטפס - עלייה של 3.8% באפריל בחישוב שנתי. העלאת הריבית עשויה להביא לעלייה באבטלה כך שנוח יותר להעלות ריבית שאשר האבטלה נמצאת בשפל.

באשר להתפתחויות בשוק העבודה, בנק ישראל מעריך כי שיעור האבטלה בשנים 2022 ו-2023 יעמוד על 3.3% ועל 3.5%, בהתאמה, וכי שיעור התעסוקה (גילאי 25-64) יעמוד על 78.3% ב-2022 ועל 77.7% ב-2023, כך שב-2023 שיעור התעסוקה יהיה דומה לרמתו הממוצעת ב-2019.

דבר נוסף שממנו חוששים בבנק ישראל קשור לנושא השכר. הנגיד אמיר ירון הביע הזהיר החודש מפני מנגנוני הצמדה לשכר שעלולים להביא לספירלת שכר, וזה רע מאד לאינפלציה, אך החשש כי הסכמי השכר החדשים שהיו אמורים להיחתם יכבידו על האינפלציה התפזר יחד עם הכנסת, לפחות לעת עתה.

"כולנו מבינים שהאינפלציה פוגעת בכלכלה ולכן יש העדפה שהליך העלאת הריבית יהיה מקדמי ופונקציית התגובה שלנו תהיה בהתאם להתפתחויות בעולם", אמר הנגיד אמיר ירון. בנושא השכר אמר ירון כי "נושא עליית השכר יש לנו ניסיון לא טוב איתו בשנות השמונים. חלק מהסכמי השכר יגיעו בשלב כזה או אחר. ככל שההסכמים מתקדמים חשוב שהם לא יקבעו מנגנוני הצמדה אוטומטיים".

צרו איתנו קשר *5988