שופטת מחוזי קראה כתבה בגלובס, ופיתחה בזמן דיון קונספירציה על המקורות

שופטת בית המשפט המחוזי בירושלים תמר בר־אשר תוקפת באופן חסר תקדים את הפרקליטות, וטוענת כי היא מנהלת נגדה "קמפיין שיימינג מרושע" במטרה להלך עליה אימים. מקור הזעם הוא בכתבה שהתפרסמה בגלובס, תוך שלטענת בר־אשר הפרקליטות מטעה את כותב שורות אלה. לטענת השופטת, כפי שכתבה בהחלטה, "רושם עצוב זה הוא כי במקום לנהל הליך משפטי בהגינות בבית המשפט, מנהלת מי מהפרקליטות הפלילית מסע מרושע נגד השופטת, תוך פגיעה מכוונת וקשה בה, בזירה שבה אין לה אפשרות להתגונן, להציג את העובדות הנכונות ולהגן על שמה הטוב, שעליו עמלה שנים רבות".

מדובר בתיק עבירות נשק שבו נאשם תושב עיסאוויה. כתב האישום הוגש בדצמבר 2020, אולם טרם נשמעו בו עדי התביעה. בכתבה בגלובס פורסמה החלטת השופטת בר־אשר שאיימה על הפרקליטות כי היא תזכה את הנאשם, אם הפרקליטות לא תביע עמדה לגופה של בקשת סנגור לשחרורו מייצוג.

בהחלטתה כתבה בר־אשר, "ביום 2.5.2022 הגיש בא־כוח המאשימה 'הודעה ובקשה' שבה הסביר באריכות יתרה מדוע יש לאפשר שמיעת ראיות בהליך הנוכחי. כשהתבקש להגיב לבקשה לשחרור מייצוג, חמק מכל אחריות, תוך ניסיון לגלגל זאת לפתחו של בית המשפט".

בר־אשר הוסיפה בהחלטתה כי "אם עד יום 30.5.2022 לא תגיש המאשימה תגובה עניינית, מנומקת ומפורטת, הנוקטת עמדה לגופה של הבקשה (ולא התנערות מכל אחריות לניהולו של הליך זה), ייחשב הדבר לכך שהמאשימה הגישה בקשה למחיקת הליך זה ולזיכוי הנאשם".

השופטת בר־אשר: מחדל של הפרקליטות

כאמור, החלטה תמוהה זו פורסמה בגלובס במסגרת ביקורת על בר־אשר. אלא שלטענת השופטת, האשמה באי־קידום ההליך רובצת במידה ניכרת על הפרקליטות. ביום ראשון היה אמור להתקיים דיון ההוכחות, אך שני עדי התביעה לא התייצבו לדיון חרף זימונם וחרף חתימתם על אישור מסירת הזימון. לטענת בר־אשר, מדובר במחדל של הפרקליטות. בדיון, השתמשה השופטת במילים חריפות נגד הפרקליט המטפל שלא דיבר עם העדים טלפונית על מנת לוודא את הגעתם.

בפרוטוקול, שהכתיבה השופטת, נכתב כי בר־אשר אמרה לפרקליט: "לא דיברת עם העדים כי הייתם עסוקים בלדבר עם התקשורת על התיק הזה", תוך שהיא מתכוונת לכתבה שפורסמה בגלובס בסוף השבוע. הפרקליט עו"ד אילן אקוקה הגיב: "אני הייתי עסוק בלהכין את התיק". יצויין כי כותב שורות אלה מעולם לא דיבר או שמע על עו"ד אקוקה.

אלא שהשופטת לא הסתפקה בעקיצה בודדת, ובסיום הדיון היא הכתיבה לפרוטוקול כך: "בסוף השבוע התפרסמה כתבה מכוערת שהייתה מנוסחת בצורת שיימינג מכוון, שאנחנו יודעים בוודאות שיצאה מהפרקליטות. הכתבה עסקה בעובדה שבתיק הזה בוטלו כבר 4 ימי דיונים, ולפרקליטות הובהר בהחלטות מוקדמות יותר שניתנו לפני יותר מחודש שכתב האישום עשוי להימחק בשל ביטול הדיונים, שרובם היו בעטיה של הפרקליטות".

"לא הייתה כל סיבה לעיתוי ותוכן הכתבה"

בר־אשר העלתה חשש אודות נסיבות מועד פרסום הכתבה. "לא הייתה כל סיבה לעיתוי ולתוכן, אך העובדה שהעדים לא התייצבו מעלה חשש שנעשה ניסיון להלך אימים על בית המשפט שלא יעז למחוק את ההליך הנדון. העובדה שהפרקליט לא ניסה אפילו לוודא את התייצבות העדים תמוהה מאוד".

התובע עו"ד אקוקה התנער מן הדברים. מבלי לחשוף מקורות, יצוין שהקונספירציה מופרכת, בין היתר לאור העובדה כי הכתבה התעכבה טכנית במשך כחודש במערכת גלובס עד מועד פרסומה שהיה מקרי לחלוטין, ולכותב שורות אלה לא היה מושג על כך שהעדים, שכלל אינו יודע את זהותם, לא יתייצבו לדיון.

אלא שהשופטת לא נרגעה בכך, וכתבה יום לאחר מכן החלטה ארוכה שבה היא תוקפת קשות את הפרקליטות בעניין הפרסום בגלובס. "במהלך הדיון אתמול הזכרתי את העובדה שמשום מה בחר מי שבחר או בחרה מי שבחרה מטעם הפרקליטות להשתמש בהליך זה כמכשיר לנגח אותי, לפגוע בי, להשחיר את פניי ולהלבינם ברבים באמצעות התקשורת וכי הדבר נעשה לפני מספר ימים, סמוך לדיון, גם אם לא נמצא בהליך זה כל דבר חריג או אחר שהצדיק זאת", כתבה השופטת.

בר־אשר ציינה שקמפיין הפרקליטות נגדה, לכאורה, "נמשך גם מיד לאחר הדיון אתמול, בהעברת קטע סלקטיבי מתוך פרוטוקול הדיון אל אותו גורם בתקשורת (מאחר שהפרוטוקול טרם נחתם, בשל הכוונה לתת את ההחלטה בסופו, כנהוג, אין דרך לצפות בו במערכת ‘נט המשפט’ ואף לא הייתה כל דרך אחרת שהפרוטוקול יגיע אליו - א.נ)". למען הסר ספק, קביעת השופטת שגויה. כותב שורות אלה ראה את הפרוטוקול המלא והוא לא "הועבר לו באופן סלקטיבי".

בר־אשר הוסיפה כי "קשה להשתחרר מהרושם שהתקבל מהפרסום שנעשה ביוזמת מי מהפרקליטות, מתוכנו המסלף את העובדות והמנותק מהן, תוך הטעייה חמורה של אותו גורם תקשורת ותוך הכשלת עבודתו העיתונאית, מכריכת הדברים עם אירוע אחר שאף אותו הציג אותו גורם מהפרקליטות בצורה מסולפת החוטאת לאמת, אך ורק מתוך רצון לפגוע בי".

לבסוף, כתבה בר־אשר דברים קשים על התנהלות הגורם בפרקליטות. "כ־17 שנה עבדתי בפרקליטות, מעולם לא עלה בדעתי להפר את האיסור לדבר עם עיתונאים, שלא באמצעות מערך הדוברות. אין צריך לומר שכך גם בתפקידי השיפוטי. בוודאי שמעולם לא עלה בדעתי לפגוע בשופטים, להשפיל אותם, לסלף עובדות לגביהם ולפעול כדי להרע להם, גם אם חלקתי עליהם. מעולם גם לא פעלתי במכוון להלבין פני אדם, בוודאי שלא כלפי מי שממלא את תפקידו בנאמנות כדין. גם הפעם לא אפגע במי שבחרה מטעמיה (שבאמת אינם ידועים לי) לפעול במכוון כדי לפגוע בי ובשמי ולהרע לי. אהיה עם 'הנעלבים ואינם עולבים'. משחר ילדותי חונכתי כי 'כל המלבין פני חברו ברבים כאילו שופך דמים'. ערך זה נעלה יותר מכל תיק שהפרקליטות מנהלת בשם מדינת ישראל - ולא בשם פרקליט או פרקליטה זה או אחר - בבית המשפט".

האירוע, כמובן, חסר תקדים לאור העובדה כי מדובר בביקורת עיתונאית שגרתית על תיק שפתוח לציבור ועל החלטה פומבית של השופטת בר־אשר. החלטתה לשבור את הכלים, לקבוע נחרצות מה המקור לידיעה ולהתלונן במסגרת ניהול התיק על השיימינג שנעשה לה מחוץ להליך - מעלה סימני שאלה על מסוגלותה להתמודד עם ביקורת ואף על יכולתה להעריך ראיות.

"התמונה שהוצגה רחוקה מהמציאות"

מטעמה של בר־אשר, באמצעות הדוברות, נמסר: "הטור שפורסם ב־29 ביוני באתר גלובס, פורסם בלי שהתבקשה תגובה והוא מבוסס על עובדות לא נכונות ומציג תמונה הרחוקה מאוד מהמציאות. הדברים במסגרתו מוצגים באופן מגמתי ולא מייצגים נאמנה את התנהלות ההליכים בתיק ואת החלטות בית המשפט. את דברי בית המשפט בדיון מיום 3.7.2022 יש לקרוא על רקע כל האמור בפרוטוקול ולא לקרוא רק קטע ממנו. בכל מקרה, דברי ביהמ"ש כעולה מן הפרוטוקול כוונו אל הפרקליטות. העיתונאי או עיתון גלובס לא הוזכרו. התיק המדובר הועבר לשופטת בר־אשר ממותב אחר ועל אף היותו הליך פשוט, ניסיונות לייעל את ההליך ולקצר את הטיפול בו, בוטלו מספר דיונים בשל אילוצי הפרקליטות. לדיון שהתקיים, לא הגיעו העדים מטעם הפרקליטות מאחר שהפרקליט המטפל לא וידא את התייצבותם".

בפרקליטות בחרו שלא להגיב.