הגדלת תפוקת הנפט הסעודית לא תהפוך את ביקור ביידן במפרץ להצלחה

הביקור של ג'ו ביידן בערב הסעודית הסתיים בטעם חמוץ מתוק. הנשיא האמריקאי הגיע לחצי האי ערב במטרה מוצהרת להגדיל את תפוקת הנפט של סעודיה בעיקר ושל המפרץ כולו, כדי להוריד את מחירי הנפט. לשם כך נפגש אישית עם יורש העצר הסעודי מוחמד בין סלמן - פגישה שהביאה להיענות חלקית של בין סלמן להעלאת התפוקה מ-10.5 ל-13 מיליון חביות ביום.

ערב הסעודית יכולה להפיק הרבה יותר אבל גם כך מדובר בעלייה נאה. אלא שהמבחן האמיתי יהיה במפגש יצואניות הנפט של אופ"ק בשבועות הקרובים, שם אמורה ערב הסעודית לנסות לשכנע את החברות האחרות להגדיל גם הן את התפוקה. גם אם תשכנע, זו פחות או יותר ההצלחה היחידה של ביידן בביקור הזה. ההצלחה הזאת מתאזנת בכמה וכמה צעדים שעשו מדינות המפרץ ממש תוך כדי המפגש עם ביידן.

ראשית, בגזרת הברית האזורית המדוברת נגד איראן. כמה מהדוברים הבכירים במדינות המפרץ דחו פומבית את הרעיון. אנואר גרגש, יועץ בכיר לנשיא איחוד האמירויות מוחמד בן זאיד, אמר בין השאר כי "הרעיון של גישה לעומתית כלפי איראן הוא לא דבר שאנו בעדו".

בסוגיית איראן, ביידן לא ניפק לערב הסעודית, למפרציות וגם לישראל הצהרה משמעותית על איום צבאי ממשי נגד איראן למניעת הגעה לפצצה. אפשר לדעת את זה לפי הצהרות ההתרברבות של איראן בימים האחרונים באשר להתקדמות בנושא והקירבה הממשית לבניית פצצה. המפרציות מצידן דווקא מחממות יחסים עם טהרן בדיוק בגלל המדיניות האמריקנית כלפיה, והנסיונות להחזירה להסכם הגרעין. האמירויות - מדינת הסכמי אברהם הראשונה - בתהליך קרוב להחזרת שגריר לטהרן וקבלת שגריר איראני, בעוד שערב הסעודית ממשיכה בשיחות לחיזוק הפסקת האש בתימן ועוד.

ויש גם את הסוגיה הרוסית: מדינות המפרץ לא ממש מצטרפות לעיצומים הכלכליים על מוסקבה בעקבות הפלישה לאוקראינה. למעשה, הן מסייעות לה לעקוף אותו במישרין ובעקיפין. כך למשל, אבו דאבי נמנעה בהצבעות באו"ם נגד רוסיה, ובחודשים האחרונים הורחבו הסכמי סחר של רוסיה עם ערב הסעודית, האמירויות וקטאר.

בנוסף, השבוע פורסם ברויטרס כי לפי הסכם שנחתם לאחרונה, הודו תשלם לרוסיה על נפט וגז במטבע האמירותי הדירהאם. רוסיה יכולה להשתמש במטבע זה במסחר עם המפרציות, עם סין, ועם מדינות רבות אחרות באסיה. כך נעקף האיסור האמריקאי למסחר עם רוסיה בדולר שהיה עד כה המטבע הבינלאומי הכמעט יחיד. שוק ההון הרוסי שמוחרם בעולם המערבי זקוק למערכות בנקאיות ידידותיות כדי להמשיך ולפעול ומכיל מיליארדים רבים של דולרים שמחפשים בית. לאיחוד האמירויות יתרון מובהק בשל הימצאות מערכת בנקאית משוכללת, רגולציה מקלה במיוחד ומיסוי נמוך.

אנשי עסקים שבלטו בנוכחותם באבו דאבי ובעיקר בדובאי, בולטים כעת הרבה יותר. לרבות מטוסים פרטיים, יאכטות פאר שהגיעו למפרץ מחשש להחרמתן במערב.
בשורה התחתונה: המפרציות משחקות על כל הקלפים, שכן ממשל ביידן בפרט ואמריקה ככלל לא מספקים את הביטחונות המצופים.

פעילות ישראלית כלכלית במפרץ

ומה כל זה אומר לגבי ישראל? ראשית, שארה"ב היא אולי לא המתווכת הטובה ביותר לחימום היחסים ביננו לערב הסעודית. ההתחממות הזו נמשכת (למרות הכעס האותנטי והרב על הכתבה של גיל תמרי בביקור במכה), מספרם של אנשי העסקים המגיעים לריאד בדרכונים ישראלים עולה בקצב מהיר, והשלטונות וגם הרחוב מקבלים אותם בברכה ויש לא מעט עסקאות בדרך.

מגבלה חשובה אחת שהוסרה בחודשים האחרונים הייתה האיסור לעסקאות ישירות עם חברות ישראליות. אלה נזקקו בעבר לרשום חברות במדינות צד שלישי, וכעת הנושא הזה התייתר. עסקה אחת גדולה בתחום הסלולר קרובה לחתימה, ובינתיים חוות גידול חקלאית מתקדמת שמנוהלת על ידי חברות ישראליות זוכה לפיקוח ישיר של לשכת יורש העצר.
גם עם האמירוית הקשר הכלכלי מתרחב: לפי נתוני משרד הכלכלה היקף המסחר בין המדינות במחצית הראשונה של השנה הגיע ל-1.2 מיליארד דולר, יותר מכפול משנה קודם לכן.

תחום אחד שנתקל בקשיים הוא הסייבר. כאן, בשל פרשת NSO, האמריקאים מקשים מאוד על החברות הישראליות ככלל. הסוגיה של האמברגו האמריקאי על NSO וההגבלות על חברות אחרות עלתה בביקור ביידן, ויש התקדמות שעשויה להביא להקלות בקרוב. בכיר בתעשיית הסייבר הישראלית אומר לגלובס, כי "האמריקאים משתמשים בפרשת NSO לסייע לחברות אמריקאיות המתחרות בישראליות בתחום".

ישראל התקפלה, המימון לפלסטינים הועבר

משרד החוץ פרסם השבוע "הישג" של חידוש שיחות האסוציאציה עם האיחוד האירופי - שיחות שלא התקיימו כבר עשור, בעיקר בשל חילוקי דעות מדיניים עם ישראל. מדובר בכינוס של מה שמכונה "מועצת האסוציאציה" - הגוף המדיני הבכיר המופקד על קידום מכלול היחסים בין ישראל לבין האיחוד האירופי, כולל במישור המדיני, הכלכלי והטכנולוגי, המתקיים עם כמה מדינות שאינן חברות באיחוד.

ראש הממשלה יאיר לפיד בירך, אבל אין התקדמות ללא מחיר. בגלובס חשפנו כי בשיחות בין בכירי האיחוד האירופי לשר עיסאווי פריג' בבריסל הובהר לו כי שיחות האסוציאציה לא יחודשו אם ישראל תתמיד בהתנגדותה ותמנע העברת כספים למערכת החינוך הפלסטינית. בביקורה של שרת החוץ של האיחוד בחודש שעבר בישראל וברשות, היא בישרה כי התקציב הזה הופשר ויועבר לפלסטינים בהקדם. לפיד הודה כי מדובר בגלולה מרה שנאלצנו לבלוע, אבל הוסיף שישראל תתמיד בשיח מול האירופים בביקורת ומחאה על החינוך הפלסטיני לטרור.

פלונטר הגבול הימי עם לבנון

המו"מ בין ישראל ללבנון על הגבול הימי ממשיך להתנהל תחת מעטה של ערפל. הסכמה על הגבול הימי תביא לפיתוח שדות הגז במים הכלכליים של לבנון, ולהכנסה לא קטנה למדינה הסובלת ממשבר כלכלי עצום.

תמונת המצב, כך לפי מקורות בלבנון, ארה"ב וישראל, היא שהעמדה שהציג נשיא לבנון מישל עאון למתווך האמריקאי עמוס הוכשטיין זכתה לתגובה מכיוון הצד הישראלי. לפי העמדה הזו, שנחשפה בגלובס, לבנון תוותר על דרישתה לקביעת קו הגבול הכולל בחלקו את מאגר "כריש", תמורת הסכם שיביא לכך שלבנון תקבל את מרבית הרווחים מהפקת הגז בשדה המזרחי יותר החוצה את הגבול הימי ונמצא בשטח שתי המדינות.

חיזבאללה, שזועם על השארתו מחוץ לתמונה, דאג להביא את מורת רוחו באמצעות שליחת כטב"מים, שהופלו על ידי צה"ל, לכיווןן אסדת כריש. גורם בטחוני אומר לגלובס, כי "ככל שימשך המו"מ, חיזבאללה צפוי להגביר את ניסיונותיו להשפיע עליו באמצעות שליחת עוד כטב"מים ואולי אף של תקיפה".

כך או כך, צרפת כבר הודיעה כי חברת האנרגיה שלה "טוטאל" תשקיע בקידוחים בשטח לבנון. לדברי שגרירת צרפת בלבנון, אן גריו, הדבר יקרה רק לאחר שיקבע קו גבול מוסכם. לדבריה, החברה לא תיכנס לאזור מחלוקת או סכסוך והתנאי לכניסתה הוא יציבות ביטחונית ופוליטית.