לקחת סדין לחופשה? איך נדבקים באבעבועות הקוף מהזן החדש

ארגון הבריאות העולמי הכריז על מגפת אבעבועות הקוף כ"מצב חירום בינלאומי", אולם בישראל ממשיכים לטעון כי אין מקום לדאגה. משרד הבריאות החל להביא לישראל חיסונים, אולם הם מיועדים רק לקבוצות הסיכון, שכוללת אנשים שנמצאים בחשיפה גבוהה למגפה (בעיקר גברים המקיימים יחסי מין עם מספר גברים) ובמגעים קרובים של מאומתים, כולל בני משפחה. 

■ ארגון WHO הכריז על מצב חירום בשל אבעבועות הקוף. מה ידוע על המחלה? 

המחלה מסכנת בעיקר אנשים בדיכוי חיסוני, כולל קשישים, ילדים ונשים בהריון. כרגע יש חפיפה נמוכה בין מי שיש לו הסתברות גבוהה לחלות, לבין מי שעלול להיפגע קשה מן המחלה, וכל עוד המצב נשאר כך, אין סכנה ממשית. "המטרה שלנו היא להשאיר את זה ככה, ולכן חשוב להעלות כבר היום את המודעות", אומרת ד"ר טל פטלון, ראש מכון המחקר והחדשנות של קופת-חולים מכבי, KSM. 

החולים באבעבועות הקוף הם ברובם בגילאי ה-30בערך, וההערכה היא שאלה הם אנשים שלא חוסנו נגד אבעבועות שחורות בעבר. כלומר, רוב החולים אינם בקבוצות סיכון. בישראל לא ידוע עדיין על נשים שחלו, ולא על ילדים. בעולם אותרו 10-15 ילדים חולים, מתוך עשרות אלפי חולים שנספרו.

עד היום לא דווח על נפטרים בעולם המערבי או על חולים קשה. ישנם מאושפזים, אך זהו אשפוז שנועד בעיקר לניהול הכאב, שיכול להיות משמעותי, ולא מתוך חשש לחייהם של המטופלים. לא ידוע בינתיים על נזקים ארוכי-טווח, אם כי גם אי-אפשר עדיין לשלול זאת.

"המחלה השתנתה מאוד" 

מכון המחקר והחדשנות של מכבי, בראשות ד"ר טל פטלון, החל במחקר "ביג סמול דאטה" לגבי מחלת אבעבועות הקוף. המחקר כולל איסוף מידע לצד ראיונות עומק. בינתיים, בשל מיעוט החולים, הראיונות הם העיקר, אך בהדרגה נאסף יותר מידע. "אנחנו רוצים לשתף את הציבור במה שאנחנו יודעים, למרות שעדיין לא יודעים הרבה. זה התפקיד שלנו, כי עכשיו זה הזמן שבו אפשר למנוע מן המחלה להתפשט לאוכלוסיות הרגישות", אומרת ד"ר פטלון.

"מה שברור הוא שהמחלה השתנתה מאוד. בעבר היא הייתה עוברת בעיקר בין ממכרסמים לבני אדם, והיום היא מדבקת גם בין בני אדם. בעבר היא הייתה מחלה אנדמית במדינות מסוימות באפריקה. היום מדובר במחלה שהתפשטה בכל העולם, וקצב הגידול בתחלואה הוא אקספוננציאלי. בעבר ילדים ונשים נדבקו. היום אנחנו רואים הטיה גבוהה לכיוון של הדבקת גברים, ואנחנו לא יודעים אם זה רק מסיבות התנהגותיות או שיש כאן גם מנגנון ביולוגי. בעבר המחלה הייתה מאופיינת בהופעה של כל השלפוחיות בבת-אחת, וכעת הן יכולות להופיע במועדים שונים לאורך תקופת המחלה. אנחנו קוראים לזה הופעה א-סינכרונית", אומרת ד"ר פטלון.

אז מדוע בכלל ממשיכים לקרוא למחלה אבעבועות הקוף? משום שגנטית הווירוס הוא אותו וירוס, למעט מוטציות קלות. 

איך נראית המחלה במפגש עם הרופא? 
לדברי ד"ר שירלי שפירא בן דוד, מנהלת תחום מחלות זיהומיות במכבי, "החולים מגיעים עם שלפוחיות, הרבה פעמים באזור הגניטליה, אולי פי הטבעת. היה לנו מטופל עם נגע רק בלוע. המחלה מתחילה כמו מחלת נשימה, קורונה או שפעת, עם כאבי שרירים והרגשה לא טובה. הרופאים מיד חושדים בקורונה ולא באבעבועות הקוף, אבל החולים דווקא מודעים, כי הם יודעים שהם בקבוצת סיכון או שהיו במגע עם חולה, והם מאבחנים את עצמם".

בבדיקה של מכון המחקר והחדשנות של מכבי נמצא כי הווירוס קיים בהפרשות בחלל האף והפה וקיים ברקטום, אבל נמצא ברמה הגבוהה ביותר שלו באבעבועות עצמן, וגם בגלדים. זו עדיין לא הוכחה שההדבקה בהכרח מתרחשת דרך האבעבועות ולא ברסס טיפתי או הפרשות אחרות. יידרש מחקר נוסף על כך. 

הדבקה במגע של עור לעור

לדברי ד"ר שפירא בן דוד, "נראה שהמחלה עוברת בעיקר במגע של עור לעור. היא כנראה עוברת כך גם ביחסי מין. אנחנו לא יודעים אם נוזל הזרע עצמו מדבק. ההמלצה היא לקיים יחסי מין עם קונדום, אבל ההגנה של הצעד הזה לא תהיה חזקה כמו במקרה של איידס, שם הזרע הוא המדיום העיקרי בו עוברת המחלה. הנגעים לא תמיד נראים לעין".

ודרך סדינים?
"תאורטית כן, אם כי לא ראינו בינתיים מקרה ספציפי שבו ידוע שזה קרה".

אז לקחת סדין לנופש הבא?
ד"ר שפירא בן דוד: "אולי. תאורטית, כן. אנחנו בעצם עוד לא יודעים".

מדינת ישראל הזמינה כ-5,000 חיסונים, שמוצעים רק לגברים בני 18 ומעלה חיוביים ל-HIV שהם עם מחלת איידס פעילה או שחלו במחלת מין נוספת בזמן האחרון. תישקל האפשרות לתת טיפול למגעים קרובים של חולים, שהם בסיכון.

לדברי ד"ר שפירא בן דוד, כמות כזו של חיסונים לא תספיק לכל מי שבסיכון, אלא אם המודעות תוביל להאטת קצב ההתפשטות של המחלה. "כבר יש לנו בקשות מאנשים בקבוצת סיכון שנמצאים במגע עם חולים, למשל רופאים או מטפלים". 

ההמלצה: בידוד של 21 יום

כדי למנוע את ההתפשטות, כרגע לחולים מומלץ היום על בידוד של 21 יום.

קשה לדמיין את הרגע שבו אדם צריך להסביר למנהלים שלו שהוא לא יגיע לעבודה במשך 21 יום בגלל אבעבועות הקוף. 
פטלון: "קודם כל, השם הזה נורא. לא רק אבעבועות, גם קוף. שנית, זו בדיוק אחת הסיבות שבגללן אנחנו עורכים את המחקר. כדי להתאים את ההנחיות טוב יותר למצב האמיתי. אולי לא צריך לבודד אותם? אולי לא 21 יום? אולי מסכה ובגד ארוך יספיקו? אנשים שיודעים שייגזר עליהם בידוד כזה, אולי לא ירצו להיבדק בכלל, בעיקר כאשר הטיפול הוא רק טיפול תומך. אנחנו חושבים שחוץ מ-114 המקרים שדווחו, ישנם עוד מחקרים לא מדווחים". למשל, בקרב אנשים בזנות.

"מאוד חשוב להוריד את הסטיגמה, להעלות את המודעות. פצע מוגלתי נרפא רק אם מנקים אותו", אומרת ד"ר פטלון.

"מאידך, כשהבריאות של ילדים על הפרק, אנשים כן הולכים להיבדק", אומרת ד"ר פטלון. עד כה לא נמצאה במחקר מכון המחקר והחדשנות של מכבי הדבקה בתוך המשפחה למעט במקרים של בני זוג, "אבל זה לא אומר שזה לא יכול לקרות".