מדגניה א' ועד קטורה: הקיבוצים שחוגגים את מיזוג ה-SPAC המפתיע בבורסה האוסטרלית

מניית סקיוריטי מאטרס, שפיתחה טכנולוגיה ש"מסמנת" מוצרים במטרה לעקוב אחריהם בשרשרת האספקה, זינקה על רקע הסכם מיזוג ל-SPAC, שמעניק לה שווי של 200 מיליון דולר - גבוה ביותר מפי 15 משוויה הנוכחי • החברה החלה לפעול רק השנה באופן מסחרי ועדיין אינה רושמת הכנסות מהותיות

הבורסה בסידני, אוסטרליה / צילום: Shutterstock
הבורסה בסידני, אוסטרליה / צילום: Shutterstock

מניית Security Matters (סקיוריטי מאטרס) הישראלית זינקה ביום שלישי בבורסה האוסטרלית ב-150% (לאחר שכבר רשמה עלייה חדה יותר במהלך יום המסחר) בעקבות דיווח על אודות מיזוג לחברת SPAC בנאסד"ק בשווי גבוה משמעותית משוויה הנוכחי.

סקיוריטי מאטרס פיתחה טכנולוגיה ש"מסמנת" מוצרים שונים, במטרה לעקוב אחריהם בשרשרת האספקה ולהבטיח את המקוריות שלהם. החברה הונפקה באוסטרליה בשנת 2018, ולאחרונה מנייתה דשדשה מתחת למחיר ההנפקה (20 סנט אוסטרלי).

ביום שלישי החברה דיווחה על מיזוג לחברת ה-SPAC האמריקאית Lionheart III, מיזוג שמשקף לסקיוריטי מאטרס שווי לפני הכסף של 200 מיליון דולר. הזינוק במניה, כאמור בשיעור של 150%, הוביל את החברה לשווי שעדיין נמוך משמעותית מכך: כ-18 מיליון דולר אוסטרלי, שהם כ-12 מיליון דולר אמריקאי בלבד.

המיזוג ל-SPAC ייצור חברה ממוזגת בשווי פרופורמה של 360 מיליון דולר, ובעלי המניות של סקיוריטי מאטרס יחזיקו ב-55.5% מהחברה הממוזגת, בהנחה שלא יהיו פדיונות של בעלי מניות ה-SPAC.

נכון להיום, בין בעלי המניות של סקיוריטי מאטרס נמצאים מספר קיבוצים: קטורה, עם החזקה של 10.8%; דגניה א', עם 6.3%; וכן כפר גליקסון, מגן ויזרעאל (בעל השליטה ביצרנית הרובוטים לניקוי בריכות מיטרוניקס) עם החזקות קטנות יותר.

במסגרת העסקה, בהנחה של אפס פדיונות, יוזרמו לחברה 116 מיליון דולר, שישמשו אותה לתפעול ולמימון הזדמנויות אסטרטגיות. העסקה כוללת מעבר לאירלנד של החברה, שרשומה כיום כחברה אוסטרלית.

רק השנה ההחלה סקיוריטי מאטרס לפעול באופן מסחרי, ואילו קודם לכן היא ביצעה רק פיילוטים שונים. ברבעון הראשון של 2022 היא רשמה הזמנות זעומות מלקוחות בסך 156 אלף דולר אמריקאי, ותזרים שלילי מפעילות בגובה 947 אלף דולר. שנת 2021 הסתיימה ללא הכנסות, ועם הפסד נקי המיוחס לבעלי המניות בסך 4.9 מיליון דולר. בסוף הרבעון השני יתרות המזומנים שלה עמדו על כ-2 מיליון דולר.

"עסקה לא סטנדרטית בשוק הספאקים של היום"

חברות SPAC הן חברות ללא פעילות, שמגייסות כסף בבורסה במטרה למזג לתוכן חברה קיימת תוך פרק זמן מוקצב מראש, או שייאלצו להחזיר את הכסף למשקיעים. עבור חברה פרטית (או במקרה הזה חברה שנסחרת בבורסה זרה), מיזוג ל-SPAC שנסחר בארה"ב מאפשר גישה לשוק האמריקאי, בלי צורך בהנפקה. שוק ה-SPAC הגיע לשיאים בשנים 2020-2021 עם מאות הנפקות ומיזוגים, אך הוא התקרר משמעותית מאז.

עו"ד דורון אפיק, היועץ המשפטי של סקיוריטי מאטרס, שמלווה אותה עוד מלפני ההנפקה באוסטרליה, מספר היום כי התהליך נמשך כבר מעל שנה. "זו עסקה לא סטנדרטית, בוודאי לא בשוק הספאקים הבעייתי של היום", הוא אומר.

"Lionheart היא SPAC שלישי בסדרה של גוף פיננסי אמריקאי רציני, שגייס 125 מיליון דולר לאחרונה (בנובמבר 2021, ש'ח'ו). אני בכוונה מדגיש שלאחרונה, כי אחת הבעיות של שוק הספאקים הוא חברות שהגיעו לפרקן וחייבות להתמזג, ואז הן מתמזגות עם חברות לא מתאימות, והתוצאה היא קריסה. זה משפיע לרעה על כל השוק".

אפיק מגדיר את המיזוג של סקיוריטי מאטרס "עסקת מיזוג אמיתית, ומציין כי יזם ה-SPAC, ישראלי לשעבר בשם אופיר שטרנברג, ימונה ליו"ר סקיוריטי מאטרס, תפקיד שבו מחזיק כיום אד הופלנד, ממייסדי חברת ערבה פאואר.

בוועדה המייעצת של סקיוריטי מאטרס ניתן למצוא שמות מוכרים כמו יאיר סרוסי, לשעבר יו"ר בנק הפועלים, אלוף במיל' עמי שפרן ויגאל אונא, שהיה ראש מערך הסייבר.

לדברי אפיק, "לסקיוריטי מאטרס יש מוצר מהפכני שלא רק משנה את האופן שבו אנחנו מסמנים מוצרים וחומרים, אלא מביא בשורה ענקית לשוק המיחזור ולכל הכלכלה המחזורית. הוא מאפשר ליצרנים לזהות את החומרים שלהם ולייצר תמריץ לשלם כסף למי שיאסוף את הפסולת שלו, או ענישה למי שלא. המון גופים רואים את זה כעתיד הגדול של החברה".

עם השלמת התהליך צפויה מניית סקיוריטי מאטרס להימחק ממסחר באוסטרליה. לשאלה האם המסחר בבורסה האוסטרלית היווה משקולת על החברה, שמקבלת כעת שווי גבוה יותר מפי 15 גם לאחר הזינוק הבמניה, משיב אפיק כי "גם היום אני חושב שהשוק האוסטרלי הוא מצוין, אבל בזמן הקורונה, כשאוסטרליה ננעלה לגמרי, למרות שהחברה תפקדה וגדלה, היה קושי לפעול מול השוק.

"יותר מזה, נוצרה אנומליה, ובה אני לא מאשים את השוק - המשקיעים הגדולים בחברה שהחזיקו מעל 90% פשוט אספו מניות ולא מכרו, בגלל האמון בחברה, ולכן לא היה בה כמעט מסחר".

שטרנברג, מנכ"ל ומייסד Lionheart Capital, מסר: "ליונהארט שמחה לאמץ את סקיוריטי מאטרס לפורטפוליו החברות המגוון והמרגש שלנו. אנו מזהים את הפוטנציאל העסקי העצום, התרומה והערך שסקיוריטי מאטרס יכולה להביא לעסקים בתעשיות שונות ולקהילה הגלובלית. כחברה שקמה מתוך תעשיית הביטחון הישראלית, אנחנו מאמינים שהיא תהיה מובילה בתעשייה, והטכנולוגיה שלה תאפשר למותגים להיכנס או להרחיב את פעילותם בכלכלה המעגלית, ובכך לקדם מטרות גלובליות של קיימות, ולאפשר לחברות ולמותגים שלהם להיות מובילים בתחומם".

הופלנד, יו"ר סקיוריטי מאטרס, הוסיף כי החברה "מחוללת מהפכה באופן שמותגים גלובליים מפעילים את קווי הייצור שלהם, מחומרי גלם לחומרים בשימוש חוזר/ממוחזרים, עם יכולת מעקב מקצה לקצה וטכנולוגיית סימון... באמצעות יצירת 'זיכרון' לחומרים וחיבור מוחשי של חלקים בשרשרת הערך, סקיוריטי מאטרס תאפשר שימוש רב-פעמי וחוזר של חומרים, כאשר שום דבר לא מבוזבז. אנו מאמינים שזה יהפוך אותנו לסטנדרט בתעשייה, הלכה למעשה".

משקיעי האב "לא קנו" את המיזוג

מקרה דומה שבו חברה ציבורית מגיעה לשוק האמריקאי באמצעות מיזוג ל-SPAC הוא המקרה של חברת האב אבטחת מידע, שנסחרת בבורסה בת"א. החברה דיווחה כבר לפני כמה חודשים על מיזוג ל-SPAC לפי שווי של 1.3 מיליארד דולר, אך היא נסחרת עדיין בשווי צנוע בהרבה, של 557 מיליון שקל. גם האב מתכננת להימחק מהבורסה בת"א, שבה היא נסחרת לאחר השלמת המיזוג.

האב מספקת פתרונות אבטחת סייבר. היא הפכה לחברה ציבורית כשמוזגה לחברת ALD ובהמשך רכשה את חברת קומסק מידי עילדב תמורת 70 מיליון שקל במזומן ומניות. מחיר המניה שלה במיזוג ל-SPAC בנאסד"ק מגיע לכ-34 שקל, בעוד שהיום מחיר המניה שלה בת"א נמוך מ-4.6 שקלים. מאז הדיווח על המיזוג הצפוי ל-SPAC, המניה לא רק שלא עלתה והתקרבה למחיר המיזוג, אלא אף איבדה כ-34% מערכה - מה שמעיד על ספקנות רבה מצד המשקיעים במניה.

Security Matters

עיסוק: פיתחה טכנולוגיה שמאפשרת לזהות חומרים ומוצרים ולסמן אותם
היסטוריה: הוקמה בשנת 2017 , נסחרת באוסטרליה מ-2018 . בין המשקיעים בחברה הקיבוצים קטורה, דגניה א', מגן, כפר גליקסון ויזרעאל
נתונים: פועלת בשווקים שונים בהם פלסטיק, אלקטרוניקה, מתכות יקרות, מזון ומשקאות ועוד. התחילה לרשום הכנסות מחוזים מסחריים ב-2022, וברבעון הראשון ההזמנות מלקוחות הן 156 אלף דולר. את 2021 היא סיימה ללא הכנסות ועם הפסד נקי של 4.9 מיליון דולר