טיול נינוח לאורך שביל סובב כנרת: בכל רגע אפשר לקפוץ למים ולהתרענן

גם בקיץ הזה הכנרת מלאה כמעט עד שפתה, מימיה נושקים לחופים ומלחכים את החול והשרקייה מרימה ראש בדיוק בשעה היעודה. את אהבת הכנרת אפשר לממש גם בטיול רגלי, דרך השביל שעוטף אותה כמעט בשלמותה. ארבעה קילומטרים מפרידים בין חוף צמח המחודש לחוף האון, מרחב עשיר המשובץ בנקודות תצפית, בחופים, בכפרי נופש, בפרויקטים קהילתיים ובטבע פראי. כמעט בכל רגע נתון, אם חם לכם, אפשר לזנק בכיף אל המים, להתרענן ולהמשיך במסלול.

נקודת ההתחלה היא בחוף צמח, שעבר מטמורפוזה ונפתח מחדש לציבור בקיץ שעבר. זהו חוף מוכרז, מכוסה מדשאות מוריקות על מדרון שמסתיים בלגונה נהדרת. כדאי לדעת שיש גם חלקה לקמפינג תחת חופת פיקוסים, שירותים ומקלחות, מומלץ לנסות רילוקיישן ללילה או שניים. ויש בונוס - אין דמי כניסה. ואם אנחנו כבר בענייני קמפינג ולינה: לפני חודשים אחדים צמח לצד כפר הנופש דריה, שאליו נגיע בסוף המסלול, מתחם גלמפינג חדש בשם מיא, עם אוהלי פעמון לבנים וממוזגים לנופש משפחתי. העבודות עדיין לא הסתיימו, אך יש כבר מתחם שירותים ומקלחות ממוזג, מטבח משותף ופינות ישיבה לכל אוהל.

ובחזרה לשביל: סובב כנרת, שסימנו לבן סגול כחול, גולש אל החוף ופונה מזרחה ונצמד לשפת האגם. אחרי שמדלגים על סלעי בזלת חולפים על פני מתחם המופעים המיתולוגי (והנטוש, יש לומר), קורץ מעבר לגדר קטנה מימין בית גבריאל. זהו מרכז לתרבות ואמנות שמתגאה בלוקיישן הורס. צמודה אליו האקדמית כנרת ומותר לקנא בסטודנטים.

 נקודת תצפית / צילום: אורלי גנוסר

בהמשך תראו עלייה קטנה המבשרת את גבעת הפסיפסים. נקודת התצפית המקסימה צופה אל האגם הלאומי וזרועה פסיפסים שיצרו תלמידי האזור ומתנדבים כחלק מפרויקט קהילתי. הגבעה מתוחזקת אבל לא מטופחת דיה כפי שהיה בעבר. השביל יורד מהגבעה מקיף מתקן שאיבה וחוצה את כפר הנופש מעגן - הזדמנות שנייה לטבול במים וליהנות מחוף ברמה גבוהה. באזור הקיבוץ שוב עולים בגובה והדרך חוזרת למטה אל החוף, חוצה את שער הקיבוץ וכמו מגיעה ליקום מקביל.

זהו המקטע החביב עליי. סבך הצומח המוצל שמלווה את השביל במקטע הרפתקני משהו. הקטע הבא נמתח לאורך כשני קילומטרים, אחרי עוד מתקן שאיבה נוסף שצריך לעקוף. בצמחייה הפראית נוצרו מעין מנהרות קנים. ריח תאנים ליווה את הצעידה חליפות וגם עצי אשל נראו בין לבין. חובבי בוטניקה ידעו לזהות צמחי חנק מחודד ובלוטנית אפריקאית. כל זאת בשביל עם כמה עליות וירידות במקטע נטול גישה למים.

אם המקטע בשטח נראה לכם קשוח מדי, דעו שמימין לו חולפת דרך ג'יפים מקבילה. יש יציאות לפרקים שמאפשרות לדלג על המכשול המאתגר ולצעוד בדרך רחבה ונוחה. בקיץ בשיא החום זה קשוח, אבל מדובר במקטע קצר. כשתרצו לשוב מטה לשביל, שימו לב שהסימון עדיין מלווה אתכם, אלה בדיוק המקומות שיכולים לבלבל.

תחנת ביניים מיוחדת עשינו בזולת רוח, מבנה נטוש ששוקם ומאפשר הפוגה ומנוחה. אחד המנהגים היפים שהתפתחו במקום הוא שמטיילים שחולפים בו עושים משהו למענו. יש לכם רעיון? תזרמו. זה גם הזמן להוציא פק"ל קפה או נשנוש אל מול הכנרת.

כעת מגיעים למקטע הסבוך האחרון שאורכו כמה מאות מטרים. מתנדבי השביל עמלים על הטיפול בשיחי הפטל הקוצני, אבל זו העונה שהפרי מבשיל, ואין כמו להושיט יד וללקט גרגרים שחורים ומתוקים. אפשר גם לוותר על הדרך הסבוכה, לצאת ולשוב בחזרה. כשיוצאים מהסבך אל האוויר הפתוח, נפרש הנוף מחדש, ובמהרה מגיעים לנקודת תצפית תחת אקליפטוס ובה ספסל בטון אמנותי. ממשיכים צפונה בשביל העפר, עוברים מחסום לכלי רכב חולפים, חניון קרוואנים ופוסעים אל לגונה נהדרת השייכת לכפר הנופש דריה. חוף מוכרז מושלם לשחייה והתרעננות.

משך הטיול כשעתיים נינוחות כולל עצירות לטבילה ומנוחה, והוא דורש הקפצת מכוניות או מונית לצמח. מ-8.8 עד סוף החודש יפעיל איגוד ערים כנרת שאטל חינם באמצע השבוע מצומת צמח לטבריה. בסופי שבוע יקיף את כל האגם  www.kineret.org.il.