תוכנית המתאר תגרום לכאוס במרכז ולהחלשת הפריפריה

אף שתמ"א 70 היא תוכנית שאמורה להסדיר את התכנון העירוני בעקבות בניית המטרו, כרונולוגית נראה שהמטרו עצמו יתממש שנים אחריה - כך שבשנים הקרובות היא בעיקר צפויה להעצים את הכאוס התחבורתי במרכז • וזה עוד לפני שדיברנו מי ישלם את החשבון ועל חשבון מה יגיעו התקציבים

כרמיאל. משאבי העתק שיושקעו במטרו יגיעו על חשבון תקציבים שלפחות חלקם היו אמורים להגיע לפיתוח הפריפריה ולא יושקעו בה / צילום: איל יצהר
כרמיאל. משאבי העתק שיושקעו במטרו יגיעו על חשבון תקציבים שלפחות חלקם היו אמורים להגיע לפיתוח הפריפריה ולא יושקעו בה / צילום: איל יצהר

שתי טעויות יסוד מתקיימות בהתייחסות לתמ"א 70: הראשונה גורסת שמדובר בתוכנית בנייה שמלווה את המטרו; השנייה אומרת, שמדובר בתוכנית עם השפעה מקומית בלבד. לא נכון.

מדובר בתוכנית מתאר שתלטנית במיוחד, שתשנה את התכנון העירוני כמעט בכל מקום שבו היא חלה. אין מדובר בסתם תוכנית שתלווה צירי תחבורה, אלא כזו שתשנה לחלוטין את פני ערי גוש דן והסביבה, ותוסיף להן מיליוני מ"ר של מגורים ותעסוקה.

האם הממשלה חוששת מאובדן הכנסות

התוכנית גם לא תלווה את המטרו. להיפך: כרונולוגית נראה שהמטרו הוא שילווה, ובאיחור ניכר, את התוכנית. כי מתי תמומש התוכנית? סביר להניח ששנים ספורות לאחר אישורה כבר נראה את הניצנים הראשונים. למעשה, כוחות השוק מתארגנים כבר עכשיו לאישור התוכנית וליום שאחריו. ומתי ימומש פרויקט המטרו? שאלה טובה. סביר מאוד להניח שחלק ניכר מתמ"א 70 ימומש שנים רבות לפני שהמטרו יתחיל לפעול, אלא אם מוסדות התכנון יתנו את מימושה במימוש המטרו, מה שלא נראה.

המשמעות היא שהתוכנית תהפוך את הסיוט התחבורתי שאותו חווים תושבי גוש דן כיום לכאוס מוחלט, גם אם כל קווי הרכבת הקלה יפעלו.

בעניין זה אפשר להפליג לתרחיש גרוע אף יותר: שתמ"א 70 תמומש, אך המטרו לא. שבהמשך הדרך תקום ממשלה שתחליט, למשל, שמדובר בפתרון ישן מהמאה הקודמת, ושיש פתרונות טובים יותר. הכל יכול להיות במצב שבו בניגוד לתיאור, תמ"א 70 היא יישות שנוצרה בגלל המטרו, אך לאחר שתאושר תהפוך ליישות תכנונית עצמאית ובלתי תלויה בו.

זאת ועוד: גוש דן ומרכז הארץ עתידים להגדיל את יחידות הדיור בשטחם איך שלא יהיה. התוכנית תורמת להגדלה נוספת שלהם. לאור זאת, מותר לנו לחשוד שהמטרו הוא לא רק כלי לסיפוק ביקושים לתחבורה במרכז, כפי שמציגים בפנינו, אלא יצרן ביקושים בפני עצמו, וזו כבר אירוניה מוחלטת שתהפוך את המטרו מפתרון לבעיה.

המאבק סביב תמ"א 38 משקף בחלקו את המאבק סביב הרדיוסים. כנראה שלא ימצאו חולקים על כך, שבסמוך לתחנות אכן יש מקום לבנייה מעובה. ואולם הרדיוסים המשורטטים על מפות תמ"א 70 מגיעים ל־800 מטר מהתחנות, וכאן הסיפור שונה לגמרי. אין שום סיבה שחצי ק"מ מהתחנה לא יבנו פרויקטים של תמ"א 38, אלא אם בממשלה חוששים מאובדן הכנסות ממס המטרו.

התוצאה: הפריפריה תסבסד את המרכז

הטעות השנייה לגבי המטרו, היא שמדובר בתוכנית שמיוחדת רק למרכז הארץ, ועל כן אין לה רלוונטיות לפריפריה. זו טעות מכל בחינה שהיא: כלכלית ותכנונית. מההיבט הכלכלי, משאבי העתק שיושקעו במטרו יגיעו על חשבון תקציבים שלפחות חלקם היו אמורים להגיע לפיתוח הפריפריה ולא יושקעו בה.

לא לשכוח: בשנים האחרונות אנו עדים להשקעות של עשרות מיליארדי שקלים בגוש דן כגון פינוי המחנות הצבאיים ומחיקתו של שדה דב לצורך הקמת פרויקטים יוקרתיים. המטרו יהיה ההמשך לכך. מדינת ישראל משועבדת למטרופולין תל אביב, ומשקיעה בו עוד ועוד. ככל שמשקיעים בו הוא גדל יותר ובעיות התחבורה בו גדלות, ושוב צריך להשקיע וכן הלאה.

ולבסוף כמה מילים בנושא המיסוי. כשמקלפים את האצטלה התכנונית מהתוכנית הזו מגלים את "מס המטרו", שבו יחויבו כל בעלי הנכסים שנמצאים במרחבי התחנות. וכשהמצב הוא כזה, יש מקום לחשד, כי מאחורי שרטוטי הרדיוסים שמסביב לתחנות והקצאת זכויות הבנייה למתחמים, עומדים בעצם שיקולי המס של המדינה.