הדולר צונח לשפל של 4 חודשים מול השקל: אלו הסיבות העיקריות

אחרי שנחלש במחצית הראשונה של השנה עד כדי כך שכוחו בבלימת האינפלציה המיובאת נבלם, השקל ממשיך להתחזק מול הדולר האמריקאי בחסות העליות בשווקים מעבר לים

דולר. צונח לשפל של 5 חודשים / צילום: Shutterstock
דולר. צונח לשפל של 5 חודשים / צילום: Shutterstock

אחרי שנחלש בחדות במחצית הראשונה של השנה בצל הירידות בשווקים מעבר לים וחוסר הוודאות שהבריחה את המשקיעים אל הדולר, השקל הישראלי ממשיך במגמת ההתחזקות מול המטבע האמריקאי, וזאת של כמה סיבות שעיקרן העליות בשווקים בוול סטריט ונתוני האינפלציה בארה"ב שהיו נמוכים מהצפי.

הדולר  מאבד 1% לרמה של 3.258 - שפל של ארבעה חודשים.

כאשר שוקי המניות הגלובליים עולים, חשיפת המוסדיים בשוק המקומי למט"ח עולה מבחינה טכנית, והיות שהחשיפה של הגופים הללו כבר ברמות שיא, המוסדיים נוטים למכור דולרים בתקופות של עליות בשוקי המניות כדי לצמצם את חשיפתם למט"ח. מהלך זה נובע מהצורך לעמוד במדיניות החשיפה שהוגדרה מראש בכל אחד מהגופים. בעת ירידות בשווקים קורה המצב ההפוך. לשם המחשה, בחמשת החודשים הראשונים של השנה לאור הירידות החדות שנרשמו בשוקי המניות בעולם הגופים המוסדיים רכשו מעל ל-10 מיליארד דולר, וזאת לאחר מכירות של כ-24 מיליארד דולר בשנת 2021. וכך המוסדיים מציפים את השוק המקומי בדולרים כעת עם העליות החדות שנרשמו בוול סטריט אחרי נתוני האינפלציה בארה"ב שהצביעו על עלייה נמוכה מהתחזיות.

נתוני האינפלציה בארה"ב הם הטריגר לגורם נוסף שמשפיע על שער החליפין, או יותר נכון הריבית הריאלית (הריבית הנומינלית בניכוי ציפיות האינפלציה) של ארה"ב וישראל. בשל הצטמצמות פערי הריביות הריאליות בין ארה"ב לישראל, השקל מתחזק.

נתוני האינפלציה שפורסמו אתמול בארה"ב הצביעו על עלייה נמוכה מהצפי של סל המחירים לצרכן האמריקאי, מה שסיפק אופטימיות לשווקים מתוך ציפייה כי העלאות הריבית של הפד שמטרתן לרסן את האינפלציה יהיה בקצב מתון מזה שנלקח בחשבון לפני פרסום הנתונים. תאורטית אם הריבית בארה"ב גבוהה יותר, המשקיע ירצה להמיר את השקלים שבידיו לדולרים על מנת להשיא תשואה גבוהה יותר, וכך גובר הביקוש לדולר. וכך, עם הצפי להאטה בקצב העלאות הריבית בארה"ב המומנטום מתהפך.

ומה ההשפעה על האינפלציה בשוק המקומי? אם בשנה שעברה התחזקות השקל עמדה לטובת המשק המקומי, והשקל החזק בלם את עליות המחירים שמקורם מעבר לים, אז היחלשות השקל במחצית הראשונה של השנה הביאה להתהפכות היוצרות, וכך ברבעון השני של השנה לא רק שהשקל כבר לא בלם את האינפלציה המיובאת, אלא שאף תרם לה. קצב האינפלציה בישראל הגיע ביוני ל-4.4% ועל פי הערכות מדד יולי צפוי לסמן את המשך הלחצים האינפלציוניים. יחד עם זאת, ייתכן והשינוי כיוון בשוק המט"ח המקומי עשוי להפוך את היוצרות מחדש כך שהשקל יחזור לבלום את עליות המחירים המיובאים בשל התחזקותו.