מקורבי נתניהו בפנים, חברי כנסת ותיקים בחוץ: כך נראית רשימת הליכוד לכנסת

הפער בעיסוק התקשורתי בתוצאות הפריימריז במפלגת העבודה לתוצאות בליכוד הוא שילוב של גודל המפלגה (חמישה ח"כים לעומת 35 בכנסת הבאה), האפשרות הסבירה כי זו תהיה מפלגת השלטון החדשה-ישנה וכמובן העובדה שמדובר בנתניהו ואנשיו. מעקב בדריכות שיא של העיתונאים ביממה כזו מדמה במקצת את יום הבחירות עצמו והמעקב אחרי תוצאות האמת מבחינת הציבור הרחב וכמובן שלא מתקרב לסיקור הנקודתי של הפריימריז במפלגות הקטנות.

1. חילופים בצמרת: שניים מקורבים לנתניהו יריב לוין ואמיר אוחנה, שניים מאנשי כולנו אלי כהן ויואב גלנט ואחד דודי אמסלם כבשו את החמישייה הפותחת של הליכוד והותירו אבק (באמת) למי שהיו שם עד לפני רגע: יולי אדלשטיין, ישראל כ"ץ ומירי רגב שהידרדרו לעשירייה השנייה. לא מדובר רק בתוצאה של דילים טובים ורבבות מצביעים אלא בכך שמתפקדי הליכוד העדיפו לתגמל את נבחריהם על נאמנות למנהיג, והעובדה שאדלשטיין הכריז על התמודדות מול נתניהו דחקה אותו לאחור. לצד זאת, גלנט וכהן עבדו קשה מאוד בתוך הליכוד מאז שיבוצם ברשימה על ידי שיריון והצליחו לסחוף את השטח הליכודי.

 פריימריז במפלגת הליכוד, ראשון לציון / צילום: שלומי יוסף

2. העבודה הקשה השתלמה: חברי כנסת מירכתי הרשימה התברגו בצמרת כמו יואב קיש שהוביל את מאבקי הליכוד במליאה נגד הממשלה היוצאת ושלמה קרעי נציג מחוז הנגב שהתברג בעשירייה השנייה הודות לעבודה מאומצת בוועדות ובמליאה. בקטגוריה הזו אפשר לשים גם את אמסלם שהשקיע שעות של נאומים על במת המליאה. לעומת חברי הכנסת האלה, השרים שמצאו את עצמם לראשונה אחרי הרבה שנים בעמדת הח"כ הפשוט ונטשו את הכנסת - נענשו על כך בפריימריז.

3. כניסת החדשים: דני דנון שגריר ישראל באו"ם לשעבר והשר מהליכוד הצליח במאבק הכניסה מחדש לרשימה ולצדו רשם הישג עצום עורך ישראל היום לשעבר בועז ביסמוט שתוך קמפיין בן שבועיים בלבד הצליח גם כן לגייס אלפי תומכים ולהיכנס לעשירייה השנייה. לעומתם נותרו בחוץ בנו של אריאל שרון, גלעד שרון, שעבד בשנים האחרונות כדי להצליח ולהשתלב ברשימה וכן הפובליציסט ומקורבו של נתניהו ארז תדמור. השניים אמנם ב-30 המקומות הראשונים אך עם כניסת השריונים והמחוזות הם צפויים להידחק לאחור.

 פריימריז במפלגת הליכוד, ראשון לציון / צילום: שלומי יוסף

4. מיעוט הנשים ברשימת הליכוד מתאר במדויק את המאבקים המרים מאחורי הקלעים ורשימות החיסול. במקום לאחד כוחות, הנשים בליכוד נאבקו אחת נגד השנייה כדי להשתלב ברשימות הדילים הגבריות. אם אחת מהן זכתה לתמיכה ברשימה אחת, היא בוודאות לא הצליחה לקבל תמיכה מכמה אלפים מאורגנים אחרים. בעוד חברי כנסת מהמין הגברי בזכות דילים משולבים נשלחו לצמרת הרשימה. למרות ההספדים המוקדמים - מירי רגב שמרה על מעמדה כאישה הראשונה ברשימה, וגלית דיסטל נכנסה לעשירייה השנייה והדיחה את גילה גמליאל שנותרה הרחק מאחור.

5. מבחן אתי עטיה: חברת הכנסת האלמונית הנתמכת על ידי חיים כץ לא הצליחה להתברג ברשימה מה שמלמד כי עידן הדילים בליכוד לא חזק כשהיה בעבר. חרף העובדה כי ישנם כ-60 אלף מצביעים חופשיים, הדילים שנרקמו בין 30 אלף מצביעים מאורגנים הצליחו להבריג ברשימה את חיים כץ ודוד ביטן אבל בשביל אתי עטיה זה הספיק רק לעשירייה הרביעית.

מתפקדי התעשייה האווירית, הסתדרות העובדים, הקבליסטים ואנשיו של ביטן בראשון לציון הצליחו באופן מובהק לקבוע את אופי הרשימה בנקודות מפתח. לפי דפי ההצבעה שהסתובבו אתמול הם גם אלו ששלחו את יואב קיש, מיקי זוהר ויריב לוין למקומות המבוקשים בצמרת והם אלו שדרדרו באופן מובהק את מעמדו של ישראל כ"ץ לאחור משום שלא תמכו בו כפי שהיה בסבבים קודמים.