קיץ 1995, ובוול סטריט סערה. אחת החברות הכי חמות של עידן האינטרנט הבתולי יוצאת להנפקה והשוק כמרקחה, כולם רוצים לשים יד על המניה המבטיחה של התקופה: נטסקייפ. החברה שהביאה לעולם את דפדפן האינטרנט הראשון - Netscape Navigator.
בחצי השנה שלפני ההנפקה בנאסד"ק הסתכמו המכירות שלה ב-16.6 מיליון דולר בלבד והיא אף רשמה הפסדים בדו"ח הכספי. נטסקייפ תכננה להנפיק 3.5 מיליון מניות לפי מחיר של 14 דולר למניה, מה שייצג שווי חברה של כחצי מיליארד דולר. אלא שבפועל, הביקוש למניה היה גדול עד כדי כך שכמות המניות המונפקות גדלה ל-5 מיליון ומחיר המניה הוכפל ל-28 דולר. ביום המסחר הראשון המניה כבר קפצה ל-58 דולר. "השוק שילם פי ארבעה יותר בהשוואה להערכת השווי שהחברה ויועציה הכלכליים נתנו רק יום קודם. ההייפ היה גדול", מספר המומחה לבועות פיננסיות ומשברים כלכליים מאוניברסיטת בן-גוריון, פרופ' חיים קידר-לוי, שתיאר את המשבר בהרחבה בספרו.
סיפור נטסקייפ ושורת ההנפקות של חברות טכנולוגיה שהגיעו אחריו בוול-סטריט יצרו את מה שכונה בדיעבד בועת הדוט.קום, שהתפוצצה בשנת 2000, ועולה לאחרונה שוב ושוב בהשוואה למשבר הנוכחי. במה המשברים דומים זה לזה ובמה הם שונים? מהי בכלל בועה, והאם אפשר להימנע מבועות? ולאן המשבר היום עשוי להתגלגל מכאן? כל התשובות בפרק השבוע של "הצוללת של גלובס".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
