הפנים לשריונים: לאחר המהפכה ברשימת הליכוד, במפלגה מצפים להחלטת נתניהו

בכניסה לקלפי הגדולה ביותר בפריימריז של הליכוד בבנייני האומה עמדו ביום רביעי ח"כ צחי הנגבי וחברי הכנסת לשעבר אסנת מארק ועמית הלוי, והזכירו למצביעים את מספרם ברשימה. רק אחד מהם התברג לבסוף במקום ריאלי לכנסת ה־25. בעמדות מרוחקות ישבו קבלני קולות עם דפי הצבעה מסומנים, והמצביעים המאורגנים עברו דרכם כדי לקבל את הדפים - בהתאם לדילים שנקבעו מבעוד מועד. האיש המאושר ביותר שחלף בקלפי היה, כנראה, ח"כ יובל שטייניץ שלא התמודד בפריימריז.

בכניסה לקלפי בנתניה חולקו דפי הצבעה מסומנים לעובדי סלקום, שהגיעו בהמוניהם בחולצות ממותגות. עובדי התעשייה האווירית קיבלו הנחיות הצבעה כבר בלילה לפני, ואת הדפים המוכנים בכניסה לקלפיות הסמוכות לנתב"ג ובאשדוד (אלתא). אנשיו של חיים כץ, שהפסיקו להפעיל מערך הסעות לטובת הצבעה בפריימריז כבר לפני עשור בעקבות ביקורת מבקר המדינה, הביטו בהסעות עובדי סלקום ובכרוז שהודיע: "ההסעה של עובדי סלקום יוצאת עכשיו".

ותיקי הליכוד כינו את מאבק הדילים במצביעים החופשיים: "מבחן אתי עטיה". עטיה, חברת כנסת אנונימית מטעמו של כץ, שובצה במקום ה־35 וכבר אי אפשר להתכחש לכוחם של המצביעים המאורגנים. עבור כץ מדובר בהישג פוליטי: חברי כנסת שעבדו לילות כימים כדי להבטיח את מקומם, כמו קטי שטרית, סיימו במקום נמוך יותר מעטיה, שנכללה בדיל שלו.

צמרת רשימת הליכוד עוצבה מחדש לחלוטין

המתמודדים בפריימריז התרוצצו בין הקלפיות כדי לגייס את קולותיהם של 80 אלף המצביעים. איומי חברי הכנסת על מי שהפרו את הדיל איתם בעיצומו של יום הבוחר נשמעו בקלפיות, שכבר ניבאו כמה המרוץ הפעם יהיה דרמטי. ובסופו של יום הוכרז מהפך: שילוב של דילים ופוקדים עם אלפי מצביעים עם רבבות מצביעים חופשיים, עיצב מחדש את צמרת רשימת הליכוד.

יריב לוין, אלי כהן, יואב גלנט, דודי אמסלם ואמיר אוחנה הם החמישייה המובילה החדשה בליכוד, לאחר שבתום הפריימריז הקודמים אלו היו יולי אדלשטיין, ישראל כ"ץ, גלעד ארדן, גדעון סער ומירי רגב. היו"ר בנימין נתניהו, שהודיע כי אין בכוונתו להתערב בבחירות המקדימות - פעל ברגע האחרון לסכל את מועמדות דודו לניאדו שהורשע בפריצה לבתים. ביום הבחירות עצמו הוא שוחח עם ראשי ערים (פוקדים מרכזיים בליכוד) לטובת עורך ישראל היום לשעבר בועז ביסמוט, שהצליח להגיע למקום ריאלי תוך קמפיין בן שבועיים אשר נשען על אהדה ציבורית־ליכודית גבוהה.

למרות הביקורת על נבחרי הליכוד במיקומים הגבוהים בתור "ביביסטים", לא בטוח שנתניהו עצמו מרוצה מהתוצאה שהוא שאף כי תשרת קמפיין "ממלכתי" במטרה להחזיר שני מנדטים שנמצאים בזרועות גדעון סער ואיילת שקד.

עם אמסלם בצמרת זו תהיה רשימה שקל לתקוף. כל נאום שנשא בשנה החולפת ובו מילים קשות נגד הקואליציה ישמש נגד קמפיין הממלכתיות של נתניהו. בסביבת אמסלם כבר הזהירו את נתניהו שפניו לחמישיה לפני מספר שבועות. נתניהו לא האמין. אמסלם, שנאבק מול ברקת בזירה הביתית בליכוד, יאמר שלא משנה אם זה הוא או ברקת ולוין בצמרת - תמיד יהיה מי שיתקוף את הליכוד על מחסור בממלכתיות. רק שעכשיו יאמרו לו אנשי נתניהו - זה יהיה קל יותר. הרבה יותר.

אדלשטיין, ששמע מנתניהו כי יעדיף לראות אותו בצמרת, הידרדר מהמקום הראשון בפריימריז ב־2019 למקום 18. הרבה עבר בנהר הפוליטי: אדלשטיין כבר לא יו"ר הכנסת האהוב, והמרוץ שהתקיים על הנייר מול נתניהו פגע נואשות במעמדו. הסנטימנט של מתפקדי הליכוד תומך ביו"ר, כל עוד הוא החליט להישאר. מי שיצא נגד נתניהו הידרדר.

למעשה, הקרב על ההנהגה ביום שאחרי נתניהו מתעדכן בפנים חדשות. כמות הדיו שנשפכה על המרוץ בין כ"ץ, רגב, ברקת ואדלשטיין ביום "שאחרי" זהה רק למי שחשבו גם במערכת הבחירות הזו כי הליכוד יזיז את העומד בראשו אם ירכיב ממשלה. ובכן, נראה שלוין, כהן ואוחנה יחלקו על כך - כאשר הם במצב טוב יותר לקראת מרוץ היום שאחרי.

הח"כים שעבדו קשה בוועדות זינקו קדימה

העובדה כי בניגוד לעשור האחרון, הפריימריז התקיימו בין חברי כנסת באותו מעמד וללא שכבת השררה במשרדי הממשלה - יישרה אף היא את השורות. חברי הכנסת שעבדו קשה בוועדות ובמליאה זינקו קדימה כמו יואב קיש, שלמה קרעי, קטי שטרית, דודי אמסלם ומעל כולם לוין. מנגד, מי שספגו מפלות הם השרים שלא התרגלו לירידה במעמדם, לא כיבדו את הכנסת בנוכחותם בוועדות - ואת ההשלכות הם הבינו רק כעת.

80 יום לפני פתיחת הקלפיות, למעט העובדה כי רשימת הליכוד שווה לבדה רבע מחברי הכנסת הבאה, אין באמת הצדקה לעיסוק המוגבר במיקום ה־32 וסביר שהוא יגווע עם הזמן. נקודת הרתיחה הבאה תגיע עם הודעת נתניהו על השריונים שהוא מתכוון לבצע ברשימה, חמישה בסך הכל שלא הזיעו השבוע בפריימריז ויזכו לנחיתה מכובדת בכנסת הבאה: עמיחי שיקלי ועידית סילמן על שהביאו לסיום דרכה של הממשלה היוצאת, ושלושה נוספים שנועדו לסייע לנתניהו בהחזרת התווית "הממלכתית" לתנועה.

גם במפלגת העבודה קבעו השבוע את חברי הרשימה לכנסת. לפחות על פי הסקרים, מדובר בחמישה: אחרי היו"ר מרב מיכאלי, נבחרו נעמה לזימי, גלעד קריב, אפרת רייטן ורם שפע. לעומת הליכוד, שם השרים הוותיקים נשלחו לשיפולי הרשימה, חילופי הדורות במפלגת העבודה היו מובהקים יותר עם שני שרים בתפקיד שנשלחו למיקומים לא ריאליים: עמר בר לב ונחמן שי. את הצמרת כבשו חברי הכנסת החדשים ונעדרי הוותק הפוליטי או האג'נדות המדיניות. וכך, העבודה הוכתרה סופית כמפלגת נישה חברתית־כלכלית.

בזמן שבמפלגות גוש המרכז־שמאל ממתינים לסיום ההליכים הדמוקרטיים, הנה תחזית שהשמיע נתניהו באוזני שגריר ארה"ב בישראל טום ניידס בפגישתם, ותשמח הן את מיכאלי והן את מרצ. מתברר שניידס לא רק רצה לשמוע מדוע הליכוד מעכב הצבעה על חוק שנדרש לקידום תוכנית הפטור מוויזות לארה"ב, אלא בעיקר התעניין בתוצאות הבחירות בישראל.

יו"ר הליכוד העריך באוזני ניידס כי גם מרצ וגם העבודה יעברו לבסוף את אחוז החסימה, אך מה שאמור לקרב את הליכוד לניצחון הוא העלאת אחוזי ההצבעה במעוזי הליכוד. בעוד נתניהו מתכוון לשילוב זרועות תוך־גושי ביום שאחרי הפריימריז, בגוש המרכז־שמאל מחדדים חרבות. יש עתיד וכחול לבן ינסו לדחוק לאיחוד של העבודה ומרצ כדי לגדול עוד קצת על חשבון קולות השמאל שיעזבו את העבודה. במפלגותיהם של יאיר לפיד ובני גנץ מקווים כי שקד והרוח הציונית לא יהיו ביום הבחירות על המפה, ויאפשרו לסער להגדיל במעט את הנדוניה שהביא איתו לכחול לבן.