המשטרה הוסיפה 12 "מחלקי משפחה" במשטרות בערים ערביות?

השר לביטחון הפנים עמר בר־לב התהדר במהלך שכבר יצא לפועל. במציאות הדברים שונים למדי • המשרוקית של גלובס

השר לביטחון הפנים עמר בר־לב, העבודה, שבע תשע, 103FM, 24.7.22 / צילום: דוברות הכנסת
השר לביטחון הפנים עמר בר־לב, העבודה, שבע תשע, 103FM, 24.7.22 / צילום: דוברות הכנסת

אחד מהיעדים הבולטים של הממשלה היוצאת נגע למלחמה בפשיעה בחברה הערבית. בחודשים מסוימים היה נדמה שהיא אף רושמת בכך הצלחה, אך לאחרונה המצב בתחום שוב החמיר. כשהשר לביטחון הפנים, עמר בר־לב, נשאל על כך, הוא התייחס באופן ספציפי לסוגיה של האלימות בתוך המשפחה, ומנה פעולות שונות שעשה מתוקף תפקידו כדי למגר את התופעה. בין היתר ציין בר־לב: "הגדלנו את מספר מחלקי המשפחה בתחנות המשטרה, ובפרט בערים הערביות במדינת ישראל… הוספנו 12 מפלגי (הכוונה למחלקי) משפחה בתחנות משטרה בערים ערביות השנה, רק בערים ערביות".

מהם מחלקי משפחה? מדובר בעניין חדש יחסית שנולד ב־2017 בעקבות מסקנות של ועדת שרים למאבק באלימות (החלטה 2820). בתוכנית נקבע בין היתר כי ב־16 תחנות ברחבי הארץ יוצבו חוקרי משטרה המתמחים בעבירות אלימות במשפחה, וכן שוטרים עובדים סוציאלים, שיחד ישפרו את הטיפול בנושאים הללו.

התוכנית הושלמה בחלקה בתקופת ממשלת נתניהו, ולפי מה שנמסר לנו מהמשטרה, כיום אכן פועלים 16 מחלקי משפחה כאלה. ומה באשר להגדלת הפריסה של התוכנית בה התגאה בר-לב?

ממשלת בנט־לפיד אכן קיבלה החלטה כזאת באוקטובר 2021 (החלטה 549). לפי ההחלטה, בתוך חודש יפרסם משרד ראש הממשלה "נספח פעולות מפורט", שבו ייכתב מה כוללות בפועל התחייבויות הממשלה שמופיעות בתוכנית.

אלא שלמרות הזמן שחלף מאז, בדף המעקב אחר החלטות הממשלה שבאתר משרד ראש הממשלה לא מצאנו כל זכר לנספח כזה. לאחר פנייתנו התברר כי החומרים אכן לא פורסמו כנדרש, ובמשרד ראש הממשלה הבטיחו לנו כי כעת העניין יתוקן. במקביל, נשלחו אלינו גם החומרים הרלוונטיים.

אז איפה עומדת כעת התוכנית? מהמשרד לביטחון הפנים נמסר לנו כי "במסגרת סיכום תקציבי עם משרד הרווחה מאפריל, סוכמו הוספת 31 תקנים למשטרה ב־2022. 23 מהתקנים הוקצו לטובת הקמת 11 מחלקי משפחה וחוקרים ייעודיים… ואוישו שישה תקנים. עד לסוף 2022 מתוכנן לאייש את כל התקנים".

כלומר, בעוד בר-לב דיבר על 12 מחלקים שכבר הוקמו, בפועל ההחלטה נוגעת ל־11 מחלקים, ואלה עדיין לא החלו לפעול. למעשה, למרות שלשם הפעלת המחלקים נדרשים 23 תקנים, רק שישה מהם אוישו. וגם זה לא הכול: כי בר-לב דיבר על כך שהמחלקים יוקמו ב-12 יישובים ערבים, ומהרשימה שהועברה לנו עולה כי זה אינו המצב.

פנינו גם לדוברות המשטרה בניסיון להבין באילו תחנות בדיוק מדובר, ושם מסרו לנו כי "המיקוד הוא בתחנות משטרה הפועלות בחברה הערבית וב'אוכלוסיות ייחודיות' (חרדים, אוכלוסייה אתיופית): שפט (מזרח ירושלים), עיירות (מצפון לבאר שבע), רהט, נצרת, כפר קאסם, עכו, חדרה, קריית מלאכי, קריית גת, לב הבירה (מרכז ירושלים) ומודיעין עילית". במילים אחרות, רק חמש מהתחנות הן בשכונות או ערים ערביות, ותחנה נוספת (עכו) היא בעיר מעורבת.

בשורה התחתונה: דבריו של בר-לב לא נכונים ברובם. 12 מחלקי המשפחה במשטרה שלדבריו כבר הוקמו ביישובי החברה הערבית, טרם קמו. על-פי המשרד לביטחון הפנים, עד לסוף 2022 יוקמו 11 מחלקים כאלה, ומתוכם רק חמישה יהיו ביישובים ערבים, ועוד אחד בעיר מעורבת.

תחקיר: אורי כהן

שם: עומר בר-לב
מפלגה: העבודה
תאריך: 24.7
ציטוט: "הוספנו 12 מפלגי [מחלקי] משפחה בתחנות משטרה בערים ערביות השנה, רק בערים ערביות"
ציון: לא נכון ברובו

השר לביטחון פנים עומר בר לב התראיין ב-24.7 לתכנית שבע תשע ברדיו ללא הפסקה 103FM, ונשאל כצפוי על האלימות בחברה הערבית המרימה ראש בשבועות האחרונים, במיוחד בתוך המשפחה, כלפי נשים. בר לב ניסה להציג את המאמצים שהשקיע בשנה האחרונה במיגור התופעה. "אנחנו כן מתמודדים עם אלימות במשפחה, לכן העברתי את החוק - הצלחתי בסופו של דבר בקריאה ראשונה - של איזוק אלקטרוני כנגד גברים אלימים. הגדלנו את מספר מחלקי המשפחה בתחנות המשטרה ובפרט בערים הערביות במדינת ישראל. הוספנו עובדות סוציאליות… הפסקנו את השחרור המנהלי המוקדם". בהמשך הראיון פירט על הרחבת מחלקי המשפחה בישראל, תוך שימוש מוטעה במונח מפלג במקום מחלק: "העלינו את מספר מפלגי משפחה - הוספנו 12 מפלגי משפחה בתחנות משטרה בערים ערביות השנה, רק בערים ערביות".

בדקנו האם אכן הוקמו השנה מחלקי משפחה חדשים ב-12 תחנות משטרה הממוקמות בערים ערביות.

מחלק משטרה הוא המצאה חדשה יחסית, שנולדה ב-2017 בעקבות מסקנות של ועדת שרים למאבק באלימות (החלטה 2820), שהוקמה שנה קודם לכן (בהחלטה 1249) בעקבות דוח של ועדה בין-משרדית לטיפול באלימות במשפחה. בתכנית נקבע בין היתר כי ב-16 תחנות ברחבי הארץ - אילת, אשדוד, אשקלון, באר שבע, חיפה, זבולון, רשל"צ, רחובות, כפר סבא, נתניה, פתח תקווה, קדמה (טייבה), רמלה או לוד, מוריה (ירושלים), איילון ודן - יוצבו חוקרי משטרה המתמחים בעבירות אלימות במשפחה, וכן שוטרים עובדים סוציאלים, שיחד יטייבו את הטיפול בנושאים הללו ויהיו אמונים על האכיפה ועל הנגשה של טיפול רווחה במקרה הצורך. לאחר מספר עיכובים ביישום, היעדר תקצוב מספק, והחלטות ממשלה נוספות שנבעו ממחאה ציבורית, התכנית הושלמה בחלקה בתקופת ממשלת נתניהו, לפחות בתחום מחלקי האלימות במשפחה. מהמשטרה נמסר לנו כי כיום פועלים מחלקי משפחה ב-16 תחנות (בניגוד להחלטה המקורית, במקום בכפר סבא, טייבה ודן, הוקמו תחנות בכפר קאסם ובני ברק, וכן גם ברמלה וגם בלוד במקום באחת מן השתיים).

ומה באשר להגדלת הפריסה של התכנית כפי שטען בר לב? תחת ממשלת בנט-לפיד אכן הוחלט להרחיב אותה לתחנות נוספות. בהחלטת ממשלה 549 שהתקבלה ב-24.10.2021 ונקראת "תכנית לטיפול בתופעות הפשיעה והאלימות בחברה הערבית 2022-2026", נקבע בסעיף 10 כי באחריות המשרד לביטחון פנים לחזק את "מערך האכיפה הייעודי לאלימות נגד נשים ואלימות במשפחה בתחנות המשטרה בחברה הערבית".

המשפט הזה אמנם נראה מעט סתום, אך בהחלטה עצמה נקבע כי בתוך חודש ימים יפרסם משרד ראש הממשלה "נספח פעולות מפורט" שיבאר ויפרט את כלל ההתחייבויות של הממשלה שמופיעות בתכנית. חיפוש בדף המעקב אחר החלטות ממשלה, הנמצא באתר משרד ראש הממשלה, לא הניב תוצאות, אז פנינו לדוברות המשרד. שם נמסר לנו כי אכן נספח הפעולות לא פורסם מעולם, וכך גם המעקב אחר ביצוע תכנית הדגל של הממשלה למלחמה באלימות בחברה הערבית נפל בין הכיסאות. עם זאת, נספח הפעולות המפורט, יחד עם דו"ח מעקב אחר סטטוס הביצוע שלהן, נשלחו אל המשרוקית, והובטח לנו ממשרד רה"מ כי המסמך יעלה גם באתר (באיחור של כמעט שנה).

מהדו"ח עולה, תחת השקופית "סטטוס פעולות המשרד לביטחון פנים", שטרם הוקמו מחלקי המשפחה המדוברים. מתוך שישה שלבי ביצוע - "פנייה תקציבית", "קבלת הכסף", "תכנון", "גיוס כוח אדם", "קורה בשטח", ו"יש תוצאות מהשטח" - דווח כי הפעילות נמצאת לפני השלב השני, ומשרד הבט"פ כתבו בדו"ח כי הם "מחכים לתקציב ממשרד הרווחה". על אף שבדו"ח כתוב שהוא מעודכן לתאריך בו הוא נשלח אל המשרוקית (8.8.2022), בירור נוסף עם משרד רה"מ העלה שהפרטים בו נכונים לתחילת חודש יוני 2022.

אלא שגם זה התברר כלא מדויק. כשפנינו למשרד הבט"פ, עליו מופקד בר לב, אמרו לנו שם שהדיווח הזה לא מעודכן. "במסגרת סיכום תקציבי עם משרד הרווחה מחודש אפריל סוכמו הוספת 31 תקנים למשטרת ישראל בשנת 2022. 23 מהתקנים הוקצו לטובת הקמת 11 מחלקי משפחה וחוקרים ייעודיים בתחנות חדרה, קריית מלאכי, לב הבירה, מודיעין עילית, שפט, העיירות, רהט, נצרת, עכו, קריית גת וכפר קאסם. אוישו 6 תקנים. עד לסוף 2022 מתוכנן לאייש את כל התקנים".

במשרד הרווחה אישרו את הדברים ומסרו לנו כי כבר "הועבר סכום של 7.2 מיליון שקלים להקמת 11 מחלקי משפחה בתחנות".

אז 6 תקנים אוישו בסה"כ, מתוך ה-23 שהוקצו עד כה לתכנית. ומה קורה בשטח? במשטרה אישרו לנו תחילה כי ישנה "כוונה… להרחיב את מספר [המחלקים] ופריסתם ל-12 תחנות משטרה נוספות". כשביקשנו פירוט על הסטטוס כרגע, והאם כבר הוקמו 12 מחלקי המשפחה החדשים רק בערים ערביות כפי שציין בר לב, או למצער 11 כפי שעולה מתשובת משרדי הממשלה, ענו לנו שוב בלשון עתיד: "השנה תורחב התכנית ל-12 תחנות משטרה נוספות, כשהמיקוד הוא להקמתן בתחנות משטרה בחברה הערבית". התעקשנו ושאלנו באילו ערים ויישובים בדיוק יוקמו המחלקים, וכאן המשטרה כבר פירטה את המיקומים: "המיקוד הוא בתחנות משטרה הפועלות בחברה ערבית ואוכלוסיות ייחודיות (חרדים, אוכלוסייה אתיופית): שפט [מזרח ירושלים], עיירות [מצפון לבאר שבע], רהט, נצרת, כפר קאסם, עכו, חדרה, קריית מלאכי, קריית גת, לב הבירה [מרכז ירושלים], מודיעין עילית".

כפי שניתן לספור, מדובר על 11 יישובים ולא 12 כפי שטענו תחילה במשטרה בתשובתם הראשונה. מתוך אותם 11, רובם אינם יישובים ערביים: 5 מהתחנות בהן מיועדים לקום מחלקי משפחה נמצאות בשכונות או ערים ערביות. עוד אחת ממוקמת בעיר מעורבת (עכו). השאר נמצאות בערים ואזורים ללא ריכוזי אוכלוסיה ערבים גדולים.

לסיכום, בניגוד לדבריו של בר לב, טרם הוקמו 12 מחלקי משפחה נוספים בתחנות משטרה בערים ערביות בלבד. למעשה, רק לאחרונה אוישו 6 תקנים בלבד מתוך ה-23 שהוקצו בינתיים לנושא. מתוך ה-11 שמתוכננים לקום, 6 בלבד ימוקמו ביישובים או שכונות בהן ישנו ריכוז אוכלוסיה ערבי מובהק או אוכלוסיה מעורבת של יהודים וערבים. לכן דבריו של בר לב לא נכונים ברובם.