שלושה מנכ"לים התחלפו בתוך פחות משנה ולמכון הגדול במדינה לחקר חקלאות אין מנהל

בשירות הציבורי לא חסרים סיפורים על גופים שמנוהלים על ידי ממלאי מקום, ביניהם: חברת החשמל, רשות החשמל, רשות התחבורה הציבורית, נמל אשדוד והדוגמאות עוד רבות. אבל ההתנהלות בימים אלה במכון וולקני זוכה למקום הראשון במינהל קלוקל.

כבר תקופה ארוכה שמכון וולקני, הכפוף למשרד החקלאות, סובל מוואקום ניהולי חריג. למעלה מחודשיים לא עומד בראשו אף מנהל, לא זמני ולא קבוע. זאת, לאחר שבתוך פחות משנה התחלפו שלושה מנהלים למכון. בינתיים, חיכוכים בין החוקרים העובדים במכון לבין צמרת משרד החקלאות מעכבים את הפתרון למשבר הניהולי, שלא נראה כדוגמתו במאה שנות פעילות המכון.

הזדמנויות ורווחים כספיים שיורדים לטמיון

מכון וולקני הוא המוסד הגדול ביותר בישראל שעוסק במחקר חקלאי. תפקידיו העיקריים הם לסייע לחקלאי ישראל בפתרון בעיות שונות ולבצע מחקר ופיתוח בחקלאות ובמדעי המזון. המכון פועל בראשון לציון, לא רחוק ממטה משרד החקלאות. בשנת 2016 החליט המשרד להעביר את המכון לגליל, אך בתגובה פתחו הנהלת המכון והעובדים במאבק נגד המהלך, ומאז המעבר לא התקדם.

המנהל הקבוע האחרון של מכון וולקני, פרופסור אלי פיינרמן, פרש בדצמבר 2021. תחילה החליף אותו פרופסור עבדאללה גרה כממלא מקום, אך בתום שלושה חודשים, כהונתו לא הוארכה על ידי משרד החקלאות. גרה הוחלף על ידי סגן ראש המינהל למחקר, פרופסור אורי ירמיהו. שלושה חודשים נוספים חלפו, המינוי הזמני שוב פקע וגם הוא לא הוארך. מיוני האחרון, המכון החולש על תקציב של 450 מיליון שקל בשנה ומעסיק כאלף עובדים - נותר ללא מנהל.

אי־מינוי מנכ"ל למכון מביא לקיפאון בתהליכים שבסמכותו. למשל, עצירת הליך גיוס וקליטת של חוקרים חדשים במכון. בשל העיכוב המשמעותי בבחינת מועמדותם, חלקם צפויים לפנות למוסדות מובילים אחרים בעולם ולהיקלט בהם.

בנוסף, נרשם שיבוש בפעילות המחקר במכון, בפרט בנוגע למחקרים חדשים, ובהם שיתופי פעולה ייחודיים הנרקמים עם ארגונים חשובים ברחבי העולם ועם חברות מסחריות. זאת, לצד קיפאון בפעילות הוועדות השונות, אי קביעת קריטריונים ויעדים, עצירת קידומים של כוח עזר, ואף עצירת פעילות ועדת ההמצאות הדנה באישור רישום קניין רוחני לקבוצות המחקר. המשמעות היא סיכון ממשי לאובדן בעלות על פטנטים שאמורים להירשם על שם המדינה ולהפיק עבורה ועבור המינהל רווחים משמעותיים.

במכון וולקני מאשימים את משרד החקלאות בהחלשה מכוונת של הארגון. "עדיף למנכ"לית (משרד החקלאות, נעמה קאופמן־פס, א"ד) להתנהל אל מול הנהלה מוחלשת וזמנית מאשר אל מול הנהלה קבועה", כתב ועד סגל המחקר במכון במכתב ששלח לעובדים. לדבריו: "זוהי הסיבה לאי קידום מינוי ראש מינהל קבוע".

בנוסף, ועד החוקרים, בראשות פרופסור אבי צדקה, כתב לעובדי המכון כי "הגיעו אלינו ידיעות ממספר מקורות שהמנכ"לית ניסתה לבצע שינוי מהותי בניהול המוסד. זאת, על ידי מינוי משנה למנכ"ל או סגן מנכ"ל, שיהיה אחראי על כל נושא האדמיניסטרציה, ויהיה כפוף להנהלת המשרד - ולא לראש המינהל (מנהל המכון - א"ד) אשר יהיה אחראי רק על נושאים אקדמיים ומחקריים". לטענת הוועד, המשמעות ברורה: "סירוס של הנהלת המוסד, ובפועל ביטול מעמדנו כיחידת סמך".

בוועד הצביעו גם על חשש מפני פוליטיזציה של המכון: "לוותיקים שבינינו אין צורך להזכיר את הימים החשוכים בהם נושא המכרזים נוהל על ידי המשרד".

לפני כחודש פנה פרופ' צדקה לשר החקלאות עודד פורר בבקשה להתערב במשבר: "העיכוב הקיצוני בהליך מינוי מנהל קבוע, אי־מינוי של ממלא מקום במשך שבועות, תוך ניסיון להעביר סמכויות ראש המנהל לידיך ולידי המנכ"לית, וניסיון למנות סמנכ"ל למנהל על ידי המנכ"לית, מעלים חשש כבד ביותר לקיומם של שיקולים זרים ולאי־עמידה בכללי מינהל תקין".

פנינו להנהלת מכון וולקני בשאלות בנושא, אך שם בחרו להשאיר את זכות התגובה למנכ"לית משרד החקלאות.

משרד החקלאות: "נדרש הליך תחרותי"

ממשרד החקלאות נמסר בתגובה: "רק לפני ימים אחדים אישרה נציבות שירות המדינה להתקדם בתהליך ולכנס את ועדת האיתור. במהלך התקופה, מונה ממלא מקום מתוך הארגון שתפקודו לא סיפק. עד למינוי הקבוע, הודיע השר כי יחתום על מינוי ממלא מקום בפועל רק לאחר שיתבצע הליך תחרותי ופתוח למילוי מקום למנהל שעומד בתנאים גם אם אינו בא משורות המכון. עד אז, תמשיך המנהלת הכללית של המשרד לאחוז בסמכויות המנהל כקבוע בחוק ובתקנות שירות המדינה".

באשר לכוונת משרד החקלאות למנות משנה למנהל המכון, שיהיה כפוף להנהלת המשרד, מסרו בנציבות כי "הנושא לא נמצא בשיח בין הנציבות למשרד בעת הזו".