עונת הפריימריז הגיעה לסיומה השבוע, לאחר שביום שלישי מרצ ומפלגת הציונות הדתית בחרו את הרכב רשימותיהן לכנסת. קדמו להן העבודה והליכוד שמתפקדיהן קבעו בבחירות הפנימיות בתחילת החודש, בתום שבועות של קמפיינים, את נציגיהן. כמה עניין ציבורי עוררו הפריימריז השנה? חבר הכנסת גלעד קריב ממפלגת העבודה נתן לנו הזדמנות לבדוק. למחרת פרסום תוצאות הפריימריז במפלגתו, לפיהן התברג למקום השלישי ברשימה, הוא התראיין לגלי צה"ל וסבר שהבחירות הפנימיות עוררו עניין רב. "הגענו לאחוז הצבעה של 60% שהוא גבוה בבחירות מקדימות", אמר. "22 אלף ישראלים הלכו לבחור אתמול את המועמדים שלהם".
בנתונים הנקודתיים לפריימריז האלו, קריב היה קרוב למספרי האמת - כמעט 23 אלף הגיעו לקלפי, ואלו מהווים כ־57% מהגוף הבוחר של מפלגת העבודה. אבל השאלה היא איפה המספרים האלו עומדים ביחס לנורמה של הצבעה לרשימה בפריימריז. כבר באותו היום בו התראיין קריב התברר שהוא כנראה מעט מפריז - הפריימריז בליכוד שנערכו אז הוציאו מהבית 58% מבעלי זכות ההצבעה, או כ־80 אלף מצביעים. גם לפריימריז הקודמים בליכוד, ב־2019, הגיע שיעור משתתפים דומה, ויותר גבוה מזה של העבודה השנה. באותה שנה מפלגת מרצ ערכה לראשונה פריימריז פתוחים לרשימה, ואחוז ההצבעה אז הגיע ל־83% מתוך כ־20 אלף מתפקדים, הרבה יותר ממה שקריב התגאה בו. אגב, בפריימריז שנערכו השבוע השתתפו 81% ממתפקדי מרצ, ובציונות הדתית שיעור ההצבעה היה זהה.
ואולי קריב התכוון בכלל להשוות את ביצועי מפלגתו השנה רק לפריימריז בעבודה משנים עברו? מתברר שגם כאן, אין יותר מדי במה להתגאות. בבחירות הקודמות בעבודה, בפברואר 2021, אכן הגיעו רק כ־40% מהמתפקדים לקלפי. אבל נראה שדווקא הנתון הזה הוא יוצא הדופן. ב־2019, אחרי פירוק המחנה הציוני ע"י היו"ר דאז אבי גבאי, שיעור ההצבעה היה זהה לזה של השנה, ולקראת הבחירות הכלליות של 2015 ו־2013 הוא אף היה מעט גבוה יותר. מספר המצביעים אז היה גדול אף יותר, והגיע ל־34 אלף משתתפים.
חשוב להדגיש גם כי הפעם נערכו הפריימריז בעבודה באופן ממוחשב ומרוחק, בניגוד לעבר ובניגוד לבחירות במפלגות אחרות גם השנה. זה נועד להקל על ההשתתפות ולהגדיל את שיעור ההצבעה, אך כאמור, נראה שזה לא שינה הרבה.
ח"כ גלעד קריב מסר בתגובה: "אני עומד מאחורי הקביעה ששיעור הצבעה של כ־60% בבחירות מקדימות הוא שיעור הצבעה גבוה".
בשורה התחתונה: דבריו של קריב לא נכונים ברובם. בפריימריז האחרונים הצביעו 57% ממתפקדי העבודה. מדובר בשיעור הצבעה דומה ואף נמוך יותר מזה שנרשם ברוב הבחירות הפנימיות שנערכו במפלגה בשנים עברו, ונמוך מאחוז ההצבעה במפלגות אחרות בחלק גדול מהמקרים בעשור האחרון.
תחקיר: אורי כהן
לבדיקה המלאה לחצו כאן
שם: גלעד קריב
מפלגה: העבודה
תאריך: 10.8
ציטוט: "הרוב כן הצביעו, הגענו לאחוז הצבעה של 60% שהוא גבוה בבחירות מקדימות, 22 אלף ישראלים הלכו לבחור אתמול את המועמדים שלהם"
ציון: לא נכון ברובו
חבר הכנסת גלעד קריב התראיין בגלי צה"ל למחרת יום הבחירות הפנימיות במפלגתו, מפלגת העבודה, ונשאל על הרכב הרשימה שנבחרה, וספציפית על דחיקתו של השר לביטחון פנים עומר בר לב למקום לא ריאלי. קריב דחה את הטענה שחברי העבודה "באו חשבון" עם בר לב וניסה להסביר את התוצאות. כהערת אגב הזכיר כי מספר רב של מתפקדים השתתפו בהצבעה, והגדיל לעשות והשווה את אחוז ההצבעה לפריימריז בעבר.
"אני רוצה לומר, אין פה שום דינמיקה של לבוא בחשבון עם מישהו. מטבע הדברים כשהולכים לגוף בוחרים של 40 אלף איש - ודרך אגב הרוב כן הצביעו, הגענו לאחוז הצבעה של 60% שהוא גבוה בבחירות מקדימות, 22 אלף ישראלים הלכו לבחור אתמול את המועמדים שלהם, ואין פה עניין של לבוא בחשבון - מטבע הדברים בתוך בחירות יש חשיבות לקמפיין ובאמת אני חושב שמעבר לעובדה שיש פה חגיגה דמוקרטית… אתם יודעים, ברוך השם, יש המון מפלגות שמדברות על הצורך להגן על הדמוקרטיה הישראלית, אבל כשזה מגיע להליכים בתוך הבית, הדמוקרטיה מהם והלאה - זאת לא מפלגות העבודה".
בדקנו האם אכן מדובר במספר חריג או יוצא דופן ביחס לבחירות מקדימות מהעבר, במפלגת העבודה ובכלל בפוליטיקה הישראלית.
ראשית נציין כי קריב דווקא המעיט במספר המצביעים הכללי, שמספרם המדויק עמד על 22,679. לעומת זאת, הוא הפריז או אולי עיגל מעט כלפי מעלה כשדיבר על אחוז ההצבעה, שלא היה 60% כפי שטען, כי אם 57.4%. האם שיעור הצבעה כזה הוא אכן "גבוה בבחירות מקדימות?". אם משווים לפריימריז הקודמים שערכה העבודה בשנה שעברה בחודש פברואר, לקראת הבחירות לכנסת ה-24, התשובה היא חד משמעית: כן. אז עמד שיעור ההשתתפות על כ-40% - קצת מעל 18 אלף מתפקדים מתוך 45 אלף הצביעו.
אך מה אם בוחנים מעט יותר אחורה, או מפלגות אחרות?
ממש באותו יום בו התראיין קריב נערכו פריימריז גם בליכוד, שבסופם התברר כי טענתו הייתה מעט מופרכת. אחוז ההצבעה בבחירות אלו עמד על 58%, כאשר 79,735 מתפקדים השתתפו. אלא שלא מדובר במספר חריג: גם בפריימריז הקודמים שנערכו בליכוד, לפני בחירות "סבב א'" בתחילת פברואר 2019, אחוז ההצבעה היה זהה, 58% (ומספר מצביעים נמוך יותר - 69,719). כשבוע לאחר מכן נערכו גם פריימריז לרשימת העבודה, כחודש לאחר שהיו"ר אבי גבאי פירק את המחנה הציוני והשותפות עם ציפי לבני. בבחירות המקדימות הללו, בהן הגיע איציק שמולי למקום השני אחרי גבאי, עמד שיעור ההשתתפות בזמן סגירת הקלפיות על 56.4%, אך זמן ההצבעה הוארך על מנת לאפשר לכולם להספיק להצביע, כך שהמספר האמיתי כנראה היה גבוה יותר.
אגב, שלושה ימים אחר כך ב-14.2.2019, התקיימו פריימריז נוספים, במפלגה שלישית: מרצ. הייתה זו הפעם הראשונה שמתפקדי המפלגה (אז הם מנו כ-20 אלף) ולא ועידת המפלגה (כאלף איש) בחרו את רשימת המועמדים לכנסת. אחוז ההצבעה עמד על 83%, הרבה מעבר ל-57% בו התגאה קריב ואותו כינה "גבוה".
הדוגמאות ממשיכות: לקראת בחירות 2015, ב-13 בינואר של אותה שנה, מפלגת העבודה קיימה פריימריז. שיעור ההצבעה עמד על 59%, עם כמעט 29 אלף משתתפים. גם הפריימריז שקדמו להם, לפני בחירות 2013, משכו אחוז מצביעים דומה, וגבוה יותר מזה של 2022 הן באחוזים והן במספרים מוחלטים - 58%, או כ-34 אלף מצביעים. בשנים אלו אחוז ההצבעה בפריימריז בליכוד עמד על 55% ו-60%, בהתאמה, ואילו הבית היהודי המתחדשת של היו"ר הצעיר נפתלי בנט משכה על פי הדיווחים אז אחוזי הצבעה של כ-60% ב-2013 ו-57% כעבור שנתיים ב-2015.
פרט נוסף שכדאי לציין: הבחירות האחרונות בעבודה עליהן דיבר קריב נערכו באופן דיגיטלי ומרוחק, בהן כל מתפקד יכול היה להצביע מהטלפון הנייד שלו, מה שמקל על ההשתתפות ואמור להוביל לעלייה בשיעור ההשתתפות. לעומתן, הבחירות במפלגות השונות בשנים עברו נערכו בצורה המסורתית, באמצעות עמדות הצבעה הפזורות ברחבי הארץ שאליהן המתפקדים נאלצו להגיע פיזית. בהתחשב בכך, אחוז ההצבעה הגבוה יותר שנרשם בעבר בולט עוד יותר.
לסיכום, 57.4% ההצבעה שנרשמו בפריימריז האחרונים במפלגת העבודה אינם נופלים בהרבה משיעור ההשתתפות שבדרך כלל נצפה בבחירות מקדימות בעבודה, בליכוד ובמפלגות אחרות. זהו גם מספר שגבוה בכ-40% ממה שהושג בפריימריז הקודמים שערכה העבודה, כך שלקריב יש במה להתגאות במבט היסטורי קצר טווח. עם זאת, בניגוד לרושם שיוצרים דבריו, לא מדובר באחוז "שהוא גבוה בבחירות מקדימות", אלא רגיל ואף נמוך יותר משיאים שנרשמו בשנים האחרונות, בעבודה, בליכוד ובמרצ. לכן דבריו של קריב לא נכונים ברובם.
ח"כ גלעד קריב מסר בתגובה: "דומה שעורכי המדור התאמצו לחפש באמירתי דברים והשוואות שאין בה, וזאת מטעמים ששמורים עמם. אני עומד מאחורי הקביעה ששיעור הצבעה של כ-60% בבחירות מקדימות הוא שיעור הצבעה גבוה, ואני מאחל למדור החשוב עניינים מהותיים יותר לעסוק בהם".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
