היחסים ממשיכים להתחמם: ישראל תפתח נספחות כלכלית במרוקו

כשנתיים לאחר חתימת הסכם הנורמליזציה בין מרוקו לישראל, הודיעה שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי על צעד נוסף ומשמעותי בהתחממות היחסים בין שתי המדינות: פתיחת נספחות כלכלית במרוקו בשנת 2023. בנאום בוועידה העסקית מרוקו-ישראל אמרה ברביבאי כי "החיבור למרוקו נראה הכי טבעי בעולם, יש רצון והדדיות משני הצדדים לקדם תהליכים כלכליים משפיעים. הסכמי אברהם מעידים שפני ישראל לשלום למי שחפץ וההזדמנויות הכלכליות הן יוצאות דופן. מרוקו זו רק ההתחלה והפוטנציאל עצום. מדובר באינטרס מדיני משמעותי ולכן החלטנו לפתוח נספחות כלכלית במרוקו בשנת 2023 שתקדם את הסחר וההשקעות בין המדינות".

בנוסף ציינה השרה ברביבאי כי "בעקבות הסכמי סחר והשקעות בשנה האחרונה, היקף הייצוא והייבוא היה יוצא דופן. נתון בעל השפעה ישירה על החוסן הכלכלי של מדינת ישראל".

פתיחת הנספחות הכלכלית מראה שישראל רואה בקשר הדיפלומטי החדש עם מרוקו פוטנציאל מסחרי כלכלי משמעותי במיוחד. הנספחות אמורה לממש את הפוטנציאל הן לקשר עם מרוקו עצמה והן דרכה ודרך הסכמי הסחר שלה עם אירופה ועם אפריקה.

"גישה ל-2.5 מיליארד צרכנים"

שגריר מרוקו בישראל, עבד אל-רחים ביוד אמר בכנס: "המיקום האסטרטגי של מרוקו בין אירופה לאפריקה, כמערכת דמוקרטית וכלכלה חופשית, עם שוק דינמי מקומי, הופך אותה לאחת מהמדינות המובילות בכלכלה האפריקאית. בניית תשתיות, עלייה בתמ"ג ושליטה באינפלציה, הן חלק מהגורמים שהופכים את מרוקו למוקד עלייה לרגל לעשיית עסקים בתנאים אידיאליים".

לדברי השגריר, "מרוקו חתמה על הסכמי סחר חופשי עם מדינות רבות, כולל ארה"ב ומדינות אפריקאיות, ומציעה לחברות שמבוססות במרוקו גישה ל-2.5 מיליארד צרכנים. למרוקו יתרון תחרותי מובהק, שהופך אותה למקום מצוין עבור גדילה של חברות ישראליות. יש לנו מחויבות לחיזוק ושיפור יחסי העסקים עם ישראל, ובכוונתנו לאפשר לכם גישה נוחה למגזר הפרטי במרוקו".

יו"ר מכון היצוא איילת נחמיאס-ורבין הוסיפה: "העת הזאת מחייבת פיתוח של הזדמנויות לא רק ברמת האיזור אלא ברמת מדינות הים התיכון כולו. נוכח מה שקורה בעולם כולו ובאירופה בפרט, ככל שנצליח לחבר בין כלכלת מזרח הים התיכון - ישראל, יוון, מצרים וטורקיה לבין כלכלת מערב הים התיכון - מרוקו, נייצר תשתית כלכלית רלוונטית ומותאמת לאיזור, עבור מאות מיליוני אנשים. אני מקווה שבהמשך לוועידת הנגב, ישכילו הממשלות במהרה לייצר את ועידת הנגב הכלכלית שתכלול גם את מדינות הים התיכון. ההזדמנויות הן רבות והמיצוי שלהן יכול להגיע דרך יצירת גוש עולמי חדש, גוש הים התיכון".

"אפריקה הופכת למרכז הגלובלי החדש"

במושב נוסף שעסק במרוקו כשער לעסקים במדינות נוספות ביבשת אפריקה אמרה למיה מרזוקי, סמנכ"לית רשות הפיננסים של קזבלנקה (Casablanca Finance City Authority) כי "אפריקה הופכת למרכז הגלובלי החדש. מרוקו נהנית מיציבות פוליטית ויציבות מקרו-כלכלית, הודות למונרכיה ארוכת השנים שלה. לדוגמא, אחוזי האינפלציה במרוקו עומדים על פחות מ-2% בשני העשורים האחרונים. מבחינת תשתיות, מרוקו הקימה את הרכבת היבשתית המהירה ביותר בתולדות אפריקה, ודאגה לנושא נגישות תחבורתית בכל המדינה".

ראש דסק ישראל ב-Bank of Africa, יסמינה לאלו, התייחסה לתפקידה של המערכת הבנקאית במרוקו. לדבריה, "אנחנו יכולים לעזור לחברות ישראליות לפתוח חשבון בנק, לממן פרויקטים, ולחבר אותן ללקוחות שלנו עבור שותפויות. יש לנו תמיכה של הבנקים הגדולים בישראל - לאומי, פועלים, דיסקונט ואחרים ומאז הסכמי אברהם אנחנו מקיימים קשרים מאוד חזקים איתם. השוק האפריקאי הוא מבוזר, ולכן יש לנו 18 בנקים. בנוסף, התנאים בתוך אפריקה שונים ועבודה עסקית במערב אפריקה אינה זהה לעבודה במרכז אפריקה. לכל חברה שמגיעה לאפריקה ולא מכירה את השוק, חשוב שתהיה תמיכה מקומית".

את הכנס יזמה שותפות FIRON-UGGC של משרד מ. פירון ושות' הישראלי ומשרד עו"ד UGGC מפריז.