להחזיר את היוזמה שתפטור מוסד ציבורי ממס על דיבידנד מחברת בת

הכותבת היא שותפה מנהלת בפירמת "שטרק את שטרק", נשיאת לשכת רואי חשבון לשעבר

הארגונים הפועלים במגזר השלישי, ובכלל זה עמותות, מוסדות ללא כוונת רווח (מלכ"רים) וחברות לתועלת הציבור (חל"צ), אינם יכולים כיום להתבסס על התרומות המסורתיות באופן בלעדי, ובמקביל גם תקציבי תמיכה ממשלתיים נחתכים חדשות לבקרים.

יש לעודד גיוס תרומות, הן על ידי תרומות הנובעות מפעילות עסקית כמו תרומת מניות, וכן להרחיב את האפשרויות להקמת פעילות עסקית עצמאית בארגונים, שרווחיה משמשים לתמיכה בנזקקים ולמטרות ציבוריות.

לפי החוק, מוסד ציבורי פטור ממס על רווחי הון ודיבידנדים, אך חייב במס על דיבידנד שמשולם מחברה בשליטתו, שיש לה פעילות עסקית. תרומת המניות למוסדות ציבור אכן פטורה ממס, אבל מה דין הרווחים הצומחים מהפעילות העסקית, ומדוע על הגופים לשלם מס על הדיבידנד?

כבר לא רלוונטי

בעבר דיבידנד היה משמש הוצאה מוכרת וסייע להקטנת תשלום מס החברות. כיום זה כבר לא רלוונטי. דיבדנד הוא לא הוצאה מוכרת, ולכן אין אפליה בין חברות עסקיות לארגונים פילנתרופים כפי שטענו בעבר, אולם החקיקה לא שונתה בהתאם. על כך ניתן ללמוד משני פסקי דין של קרנות שנהנו מתרומת מניות, האחת מחברה ציבורית והנוספת מחברה פרטית.

במקרה של עמותת קרן עזריאלי, בית המשפט המחוזי פסק כי הקרן המחזיקה כ־5.69% ממניותיה של קבוצת עזריאלי, תהיה פטורה מתשלום עשרות מיליוני שקלים של מסים על הדיבידנדים, המתקבלים כתוצאה מהחזקתה במניות החברה הציבורית, זאת בניגוד לעמדת רשות המסים. קרן עזריאלי טענה כי הינה מוסד ציבורי פטור ממס על הדיבידנדים.

בפסק הדין נקבע שלא קיימת שליטה מצד הקרן בקבוצת עזריאלי. לקרן אין זכויות הצבעה במניות, היותם של חלק מהמנהלים בעלי תפקידים בקבוצת עזריאלי וכן בקרן, אינה מצביעה על שליטה של הקרן בחברה הציבורית, וטיעונים נוספים שביססו החלטה זו.

מאידך, בפסה"ד של קרן בוקסנבאום נטע בע"מ (חל"צ- מוסד ציבורי) הוכרע שהדיבידנדים חייבים במס. השאלה שעלתה בפס"ד היא האם החל"צ היא בעלת שליטה בחברה העסקית?

חברת מכשירי תנועה בע"מ, היא חברת נכסים פרטית, המרכזת החזקות נדל"ן של קבוצת מכשירי תנועה. מקור המימון לפעילות הקרן נובע מהקניית מניות בחברות שמרכיבות את קבוצת מכשירי תנועה, כאשר הקרן נהנית מדיבידנדים, והן המקור לחלוקת התרומות לאורך השנים.

הקרן מחזיקה ב-49% מהון המניות של חברת מכשירי תנועה בע"מ ובהתאמה יש לה זכות לרווחים ונכסים בפירוק. כאשר מניות היסוד של החברה מוחזקות ע"י בעלי המניות האחרים. הקרן טענה לחוסר שליטה בחברה העסקית, עקב חוסר יכולת לכוון את פעילות החברה, בכלל זה אין לה זכות למנות מנכ"ל וללא זכויות הצבעה. כאשר כל הנאתה מההחזקה הינה הדיבידנדים המחולקים.

מס הכנסה ראה בזכות לקבלת הרווחים כמי שיוצרת שליטה לפי ההגדרה "אמצעי שליטה", והמבחנים של הזכות לרווחים, והזכות לקבלת (החל מ) 25% מיתרת נכסים בעת פירוק של החברה לאחר סילוק חובותיה. ולפיכך, יש דרישה לחייב מס במקור על הדיבידנד המועבר לחל"צ בשיעור של 25%, וזאת לאחר תשלום מס חברות של 23% .

מס הכנסה טוען שהחל"צ שולטת בחברה העסקית ומכוונת את פעילותה. דיבידנד שהתקבל מחברה למוסד הציבורי ששולט בה, לא חל הפטור שקיים בין חברה לחברה, כי המחוקק חשש מתכנוני מס לכאורה, וכאמור טיעונים אלו כבר מזמן לא רלוונטים.

ראוי להדגיש כי חל"צ או עמותה שהן מוסד ציבורי שיפעילו עסק בעצמן, ישלמו רק מס הכנסה על הרווח מעסק, ולא ישולם מס נוסף על הדיבידנד. ואילו גוף שיבחר למסד פעילות עסקית בחברת בת עסקית, או שקיבל במתנה בעלות בחברה, ויוגדר כבעל אמצעי שליטה לכאורה, צריך לספוג את תשלומי מס הכנסה בגובה של 25% נוספים, בגין הדיבידנד המועבר.

יש לחדש בדחיפות את יוזמת החקיקה של חברי כנסת עוד מינואר 2010, שקראה לפטור מוסד ציבורי ממס על דיבידנד מחברת בת, ולהסיר את אפליית המס שחלה על מוסדות ציבור לעומת חברות עסקיות, שאינן משלמות מס על הכנסותיהן מדיבידנד בחברות בהחזקתן.

להשוות את המצב

יש להשוות את המצב של דיבידנד מחברת בת, כמו קבלת דיבידנד מפעילות עסקית שמתקיימת בגופים עצמם (המוגבלת בהיקפה) כשזו פטורה ממס.

"הפסד המס" שיווצר לכאורה ממתן פטור בחוק של 25% ממס הכנסה בגין הדיבידנדים המועברים למוסדות ציבור הוא "נזק" קטן הרבה יותר מהרווח החברתי שיחליף עלויות ממשלתיות, ויחסוך למדינה צורך במתן סיוע.

*** גילוי מלא: שטרק משמשת גם כמבקרת הפנים של קרן בוקסנבאום־נטע