בעקבות הבטחת נתניהו: המספרים שמאחורי לימודי הליבה בחברה החרדית

מה המחיר של ויתור על לימודי ליבה? • יותר מ־85% מהתלמידים בחברה החרדית לא זכאים לתעודת בגרות, מה שמקשה על שילובם בשוק העבודה ומתבטא בשיעורי תעסוקה נמוכים • לנוכח המגמות הדמוגרפיות, הדבר יכביד בעתיד על כלל האוכלוסיה, שתצטרך לשאת בנטל

תלמידים צעירים, בני ברק / צילום: תמר מצפי
תלמידים צעירים, בני ברק / צילום: תמר מצפי

מוקדם יותר השבוע נחתם הסכם ביהדות התורה בין חסידות בעלז, המעוניינת לשלב לימודי ליבה לפחות עד כיתה ח' במוסדות החינוך שלה בתמורה לתקצוב ממשלתי, לבין "דגל התורה". כעת, דורשים ביהדות התורה להעלות את התקציבים לכלל המוסדות החרדיים. בעקבות כך, יו"ר האופוזיציה בנימין נתניהו הבטיח להשוות את תקציבי החינוך החרדי והחינוך הממלכתי גם ללא לימודי ליבה. הדבר מעלה שוב את שאלת השכלת החול החרדית, שנמצאת היום במצב בעייתי במיוחד וכמובן משפיעה על עתיד שוק התעסוקה בישראל.

אפשר להדביק את הפערים | פרשנות

דרור מרמור

מוכרחים לתהות בנוגע לאיכות ולחומר הלימוד בעולם הישיבות ותלמודי התורה החרדיים. עד כמה הם מתאימים למי שחי במאה ה־21 (המאה ה־58 לספירה היהודית), בעולם שבו לימודי מתמטיקה ואנגלית הם שער ראשון והבסיס לפרנסה ולקיום בכבוד.

אבל אחרי שאמרנו את זה, כשהמנטרה של כל שרי החינוך האחרונים הייתה ועודנה להקנות לילדינו בעיקר "מיומנויות למידה", מותר אפילו לקנא בציבור שמסוגל לשבת שעות רבות על ספר (או לפחות לחנך את ילדיו לעשות כן), ללא הפרעות של מסכים אלקטרוניים, וללא איומי שביתה לפני כל ראשון בספטמבר. כי עבורם, אין מקודש יותר מלימוד תינוקות של בית רבן.

ברור שיש בציבור החרדי לא מעט עשבים שוטים, כאלה שהלימוד מהם והלאה, אבל תפסיקו לשכנע את עצמכם שהם הרוב (החרדים שאתם רואים בטוויטר ובאינסטגרם הם ממש לא מדגם מייצג). קשה לי עם כל גילוי הערצה באשר הוא, אבל צריך בכל זאת להעריך ציבור שמעריץ בעיקר את מי ששוקד כל ימיו ולילותיו על דפי הגמרא - ללא שום קשר לעושר ולכבוד שינבע לו מהם.

כשמסביב עולם העוני מתואם תמיד עם בערות, אלימות ופשע קשים ומייאשים, המגזר הכי עני בישראל מתקיים על חיי קהילה צנועים ותומכים - אז כמה מאתגר כבר יכול להיות להוציא אותו משם לחירות ולעצמאות?

האם אלה הפוליטיקאים והרבנים שלהם, שכופים עליהם חיי תלות ודלות, על חשבון משלם המיסים? כולנו בוגרי בתי ספר. מי שיודע לשבת על כיסא 12 שעות ביום ברציפות, יוכל להדביק את הפער של מה שלמדנו ב־12 שנות לימוד ממלכתי. לא בקלות, ודאי כשנתוני שילוב החרדים בשוק העבודה רחוקים בינתיים מלהיות מעודדים, אבל זה בהחלט אפשרי.

איזה מקצועות ישרדו את העתיד?

לא בכדי, אותם פוליטיקאים ורבנים חרדים נלחמים בשנים האחרונות - גם אם בעיקר בשקט ומתחת לרדאר - כדי לאפשר למוסדות לימוד אקדמאיים לפעול בהפרדה מגדרית, לשלב חרדים ובעיקר חרדיות במקצועות ההייטק, ולהסיר את הסטיגמה השלילית של גבר חרדי שסוגר את הגמרא ויוצא לעבוד. בהפוך על הפוך, דווקא הסכמות שמסיגות אותנו ביכול מהיעד, יכולות לסייע למנהיגי הציבור החרדי לאמץ רפורמות גדולות בהרבה. מי שמקבל, מוכן גם לתת.

ומעבר לכל זה, חשוב גם להודות שאין לנו מושג איזה מקצועות ישרדו את העשורים הקרובים. מהפכת הטכנולוגיה רחוקה מקו הסיום, אבל כבר לגמרי ברור שהיא תייתר אינספור עבודות, ותעביר למשל למחשב ולבינה המלאכותית רבות מהמטלות שלנו היום (אפילו במקצועות כמו רפואה, תכנות ועוד). גם מי שאינו מאמין בדברי חז"ל במשנה שכל החוכמה נמצאת בתורה שקיבלנו בסיני - "הפוך בה והפוך בה, דכולא בה" - מוכרח לקחת בהרבה יותר פרופורציה את האמונה שרק מי שלמד מתמטיקה ואנגלית יוכל לצלוח את אתגרי המחר. 

כמה זכאים לבגרות?

על פי משרד החינוך, רק 26.2% מהתלמידים החרדים זכאים לתעודת בגרות, לעומת 76% בכלל הציבור. אך למעשה, המצב גרוע עוד יותר. על פי אריאל קרלינסקי, חוקר לשעבר בפורום קהלת לכלכלה, משרד החינוך מטעה בצורת החישוב שלו. "בחישוב של משרד החינוך, לוקחים את כמות התלמידים בי"ב ובודקים כמה זכאים לבגרות. אבל למעשה, בודקים אך ורק בתי ספר שמגישים למבחן בגרות אחד לפחות.

"במגזר הכללי מדובר על כמעט כל בתי הספר, אבל במגזר החרדי זה רחוק מאוד מהמציאות. בעוד ש־94% מבתי הספר לבנות חרדיות מגישים לבגרות, אצל בנים חרדים מדובר בכ־27% בלבד. בחישוב של משרד החינוך, מוציאים מהמכנה את כל מי שבית הספר שלו לא מגיש לבגרות. ולכן, מה לעשות - אין להם תעודת בגרות. משרד החינוך למעשה מחשב את האחוז שלו על סמך כ־14,000 תלמידים חרדים בכיתה י"ב, כשבפועל יש כ־26,000".

 
  

אז מה שיעור הזכאות האמיתי של תלמידים חרדים לבגרות? על פי החישוב של קרלינסקי, מדובר על 14% בלבד בשנת הלימודים התשפ"א (2020־2021). כלומר, למעלה מ־85% מהתלמידים מהחברה החרדית אינם זכאים לתעודת בגרות. אמנם יש עלייה בשנים האחרונות, אבל גם היא ממוקדת בעיקר בבנות .

"בנוסף, בשיעור הזכאות יש ממוצע לא הוגן בין הבנים לבנות", מסביר קרלינסקי. "בעוד שבנות חרדיות מגיעות ל־23% זכאות לבגרות, אצל בנים חרדים מדובר ב-2.8% בלבד".

ד"ר גלעד מלאך, ראש תוכנית חרדים במכון הישראלי לדמוקרטיה, מציין כי "השיעור הנמוך של זכאות לבגרות אצל בנים חרדים הינו תוצאה ישירה של העובדה שרוב מוחלט של המוסדות שלהם בגיל תיכון לא מלמדים כלל לימודי חול. תופעה זו הינה חלק ממציאות כללית יותר שבה היקף לימודי החול לבנים בבתי ספר יסודיים מצומצם והלימודים בישיבות ובכוללים נמשכים עד גיל מאוחר.

"ניתן לומר שמערכת החינוך החרדי לבנים כלל לא מכשירה את בוגריה להשתלב בשוק העבודה. לא פלא ששיעורי התעסוקה של הגברים החרדים כה נמוכים (51%) וקצב ההכנסה הממוצעת שלהם עומד על מעט יותר ממחצית בלבד מן ההכנסה של גברים יהודים לא חרדים עובדים".

מלאך אף מתייחס להסכמים האחרונים. "ההסכם בתוך יהדות התורה, שקיבל את הגיבוי של נתניהו עלול להרחיק את שילוב החרדים בתעסוקה בהגדילו את התקציבים למוסדות שלא מלמדים מקצועות יסוד. צעד זה יגרום לכך שהעוני בחברה החרדית רק יעמיק בשנים הבאות. מדובר בצעד הרסני".

47% נושרים מהאקדמיה

וכל זה לפני שמדברים על נשירה. תלמידים חרדים רבים נושרים במהלך הלימודים, חלקם ל"ישיבה גדולה" שנמצאת לחלוטין מחוץ למערכת החינוך. "בין כיתה ז' ל־י"ב נושרים כ־6,500 בנים חרדים", מסביר קרלינסקי. "מדובר למעשה על יותר נושרים מבמגזר הממלכתי והממלכתי־דתי ביחד. המדד האמיתי הוא להסתכל על ילד בכיתה א', ולשאול מה הסיכוי שלו להגיע לתעודת בגרות. קשה לדעת מה המספר המדויק, אבל זה מתחת ל־15%".

קרלינסקי מפגין מורת רוח כלפי אלו הטוענים שאין צורך בתעודת בגרות. "אוהבים להביא סיפורים על אנשים שמצליחים בלי השכלה פורמלית, אבל מה לעשות, הרוב לא כאלה. אוהבים גם להציג את נתוני הכניסה ללימודים אקדמיים של חרדים, אך לא פחות מ־47% מהגברים בחברה החרדית נושרים מהמסגרות האקדמיות".