גיוון תעסוקתי הוא תנאי הכרחי לצמיחה וחדשנות

הכתבה בשיתוף סיסקו

לפעמים מעז יוצא מתוק. מה שנראה לנו קשה בהתחלה - יכול בסופו של דבר להתברר כמפתח לדלת החשובה ביותר. במקרה של מגפה עולמית זה קצת יותר מורכב. בתחילתה של הקורונה קשה היה לדמיין משהו חיובי שנולד מן העבר השני של התקופה המשונה הזו. אבל אורן שגיא, מנכ"ל סיסקו ישראל, הביט בעיניהם של העובדים ושל המנהלים שהסתכלו אליו בחזרה מתוך המסכים הרחוקים של שיחות הווידאו שהתקיימו במערכת ה־ WebEx שפיתחה החברה - ובאותו הרגע הוא הצליח לחדד את החזון שלו בכל מה שנוגע לאנשים שמרכיבים את הארגון שהוא עומד בראשו.

זו לא עוד התחלה של סיפור רוחני ושמיימי. סיסקו היא חברה בינלאומית שמדברת במונחים של אינטגרציית רכישות, מעסיקה 76,000 עובדים ונהנית ממחזור מכירות שנתי של 51 מיליארד דולר. מרכז הפיתוח הישראלי, בניהולו של שגיא, הוא הגדול ביותר שמעמידה החברה מחוץ לארצות הברית: הוא מכניס מיליארד ש"ח בשנה, אחראי ל-17 רכישות של חברות, כולל שלושה סטארטאפים - פורטשיפס, סדונה ואפסגון - בשווי של מאות מיליוני דולרים אשר נרכשו רק בשנתיים האחרונות. זו חברה שנמצאת בלב הדיגיטציה של מרבית החברות בעולם ויודעת מפעם לפעם לעבור בהצלחה בין גלגולים שונים - מתשתית לדאטה דרך ועידות וידאו ועד לפיתוח מערכי הגנה לסייבר או
שבבי תקשורת בטכנולוגיות סיליקון.

אבל בכל זאת, שגיא בוחר לשים לרגע בצד את טבלאות האקסל - למרות צמיחה דו ספרתית גבוהה שהן מציגות לראווה - ולדבר עכשיו דווקא על האנשים. "בתקופת הקורונה התעצמה ההבנה עד כמה שיח מגוון סביב מסך אחד הופך את השיחה לאחרת, ליותר בועטת", אומר שגיא. "פתאום עשרות אלפי עובדים עברו לעבוד מהבית, ואמנם עשו את העבודה היומיומית על הצד הטוב ביותר, אבל גם נוכחנו לדעת שהמגפה מביאה איתה אתגרים גדולים ברמה התרבותית. בשורה התחתונה, אין חלופה לשיחת מסדרון או לסיעור מוחות. WebEx (מערכת הוועידה שפיתחה סיסקו) לא מחליפה ארוחת צהרים של צוות. המודל ההיברידי שלנו, שמאפשר לכל עובד לעבוד איפה שהוא רוצה - מהבית או מהמשרד - זה מודל שאימצנו בעקבות הקורונה".

 אורן שגיא / צילום: ניב קנטור

השקעה של מיליוני דולרים בפריפריה

שגיא לא בוחר במקרה את המושג "שיח מגוון". לתפיסתו, גיוון הוא תנאי הכרחי לצמיחה וחדשנות. "החברה שלנו מחויבת להשתמש בכוח שיש לה הן כדי להשתתף ביצירת חברה יותר מחוברת והן כדי לאפשר למדינת ישראל לשבור את בועת ההייטק של תל אביב והרצליה", אומר שגיא. "אי אפשר לתת הוראה פיקודית כמו 'תהיו חדשניים' ולצפות שהיא תתקיים.

חדשנות יכולה להגיע מכל אחד מהעובדים. כדי להצליח בסיעור מוחות ולייצר דיונים שוברי מוסכמות ורעיונות מחוץ לקופסה - היושבים סביב השולחן הדיוני או הווירטואלי חייבים מגוון. בסיסקו העולמית יושבים אפרו־אמריקאים, היספנים והודים ביחד. ובישראל יושבים ביחד ערבים, חרדים וחיילים קרביים ומייצרים שיח שמאפשר להסתכל בצורה רחבה, עמוקה ומרובת ממדים על כל דבר".

השקפת העולם הזו מתבטאת במהלך הרבה יותר גדול שחותר לגיוון. מתוך הבנה כי מחוייבות חברתית היא מחויבות עסקית, סיסקו משקיעה מיליוני דולרים בפרויקט CDA (Country Digital Acceleration) במטרה לצמצם פערים גאוגרפיים בעזרת הכשרות ואמצעים טכנולוגיים, לרבות הקמת חממות בנגב ובצפון שמייצרות נטוורקינג אקדמאי ומכשירות אלפי סטודנטים למקצועות דיגיטליים.

האדם שבטנק ינצח (לא רק 8200)

במסגרת שירות המילואים, שגיא שימש כקמב״ץ חטיבה וכמפקד פלוגה בחטיבת שריון. "כשמנתחים את האיומים הגיאופוליטיים על ישראל, אין ספק שדיגיטל וסייבר מהווים מכפיל כוח עצום ומשמעותי, אבל באותה מידה ברור לכולם שאין חלופה לצבא קרבי", מסביר שגיא. "ואם ניצור פערים בין מי שמתחיל ב-8200 ועובר להרוויח משכורות גבוהות בהייטק לבין מי שמשרת ביחידה קרבית ועובד אחרי הצבא בעבודה מועדפת כמתדלק - לא יהיה לנו צבא ולא תהיה לנו חברה".

שגיא לא מסתפק בפרישת משנתו ולא סתם מפליג בזיכרונות רומנטיים על שירותו הצבאי - אלא אף הופך הלכה למעשה. סיסקו מעבירים קורסים בשיתוף עם צה"ל כדי להכשיר חיילים קרביים למקצועות דיגיטל, מחשוב ותקשורת כדי שיוכלו לצאת עם הכשרה מתאימה לאזרחות. "בתור מעסיק אני נותן העדפה מתקנת לחיילות וחיילים קרביים", הוא טוען בנחרצות. "מצד אחד זו מחויבות שלנו למי שתרמו למדינה. מצד שני, יש תועלת גדולה בהעסקת חיילים קרביים - גם כחלק מהגיוון התעסוקתי, כי אנחנו לא רוצים שכולם ייראו אותו דבר, אלא גם גברים ונשים, חילונים וחרדים, יהודים וערבים, ואנחנו רוצים לוודא שחלק מהאנשים גם חווה צבא קרבי, סיגל ופיתח עמידות ונחישות של חייל קרבי ועבר מסלולי פיקוד שיכולים להיות רלוונטיים מאוד בעולמות הניהול, הפיתוח והעסקים".

עסקים קטנים שהתחילו לחשוב בגדול

אם תשאלו את שגיא, האחריות החברתית אינה מתחילה ונגמרת בגיוון תעסוקתי, ברווחת העובדים ובתמיכה בחיילים קרביים. היא גם לא נעצרת בצמצום פערים בין תל אביב והרצליה ובין הנגב והגליל או בהבטחה לצמצם את פליטת הפחמן הדו־חמצני עד 2030. סיסקו, שעובדת מול כל המגזרים במשק וכל החברות הגדולות - גופים ממשלתיים, תעשיית הביטחון, בנקים וחברות ביטוח וחברות ענק תעשייתיות וטכנולוגיות - מצאה את עצמה בימי הקורונה פועלת בשיא העוצמה גם מול עסקים קטנים שמצאו את עצמם בסגרים ותחת מגבלות של ריחוק חברתי. "פתאום כל עסק קטן היה צריך להתחיל לחשוב במונחים של דיגיטל, בניית מערכי שיווק ומכירות וירטואליים וכמובן לתת תשומת לב לאתגרי אבטחת מידע והגנת סייבר - וכך מצאנו עצמנו בסיסקו ישראל מרחיבים ומעצימים את פעילותינו לקווי פעילות לוורטיקלים חדשים בשיא המגפה, תוך כדי השפעה חיובית על הכלכלה".