"יותר משתלם מסמים": כך הפכה תעשיית הסחר בציפורים אקזוטיות לפשע מאורגן

לסטניסלבאס הזיאביצ'וס היו שני תוכי קקדו דקלים ותריסר עדניים - ציפורי גן עדן - בתא המטען של האאודי A4 השכורה, ותחושת בטן שמשהו לא בסדר. מצבן של הציפורים היה טוב - הוא וידא שהן אכלו ושתו, ונוצות הראש השחורות של הקקדו היו ארוכות ומבריקות - אבל מגרש החניה שבו עמד למסור אותן בתמורה לתיק מלא מזומנים היה קצת שקט מדי.

לרוב פגש מבריח חיות הבר את לקוחותיו בבתיהם. אבל הפעם התעקש הלקוח השוודי לבצע את המסירה במקום ציבורי - מרכז מסחרי קטן שממוקם כ-45 דקות נסיעה מחוץ לווינה. הזיאביצ'וס החליט להתעלם מחששותיו. מדובר היה בעסקה גדולה: מסירת הציפורים הייתה אמורה להתבצע תמורת 133 אלף יורו במזומן. ואז "פרצה מהומת אלוהים", הוא נזכר.

לוחמי קומנדו קוברה, כוח מיוחד של משרד הפנים האוסטרי, פרצו מתוך טנדר לבן וחסמו את יציאות מגרש החניה. הזיאביצ'וס ניסה לברוח, אך הופל במהירות על ידי אחד הלוחמים. המבצע הסתיים כה מהר שלקוחות המרכז המסחרי הסמוך בקושי הבחינו במהומה.

 כך הפכה תעשיית הסחר בציפורים אקזוטיות לפשע מאורגן / צילום: James O'brien - occrp

באותו יום באפריל 2018, החרימה המשטרה את המחשב הנייד והטלפונים של הזיאביצ'וס. תוכנם מספק הצצה נדירה לרשת גלובלית של סחר בחיות בר המשתרעת על פני שלוש יבשות, ומבריחה ציפורים אקזוטיות מדרום אמריקה ואסיה לאירופה. בין הלקוחות הקבועים נמצאו מרכזי שימור חיות בר, מגדל סוסים ערבים ועשירים ברחבי אירופה. "הצטברו אצלנו הרבה ראיות לכך שהעבריין היה חלק מרשת הברחה גדולה", אמר אנדראס פוכהאקר, סוכן המכס האוסטרי שניהל את התיק. "הופתענו, אבל מהר מאוד הבנו איך כל העניין מאורגן".

הזיאביצ'וס בילה ארבעה חודשים בכלא האוסטרי, ושוחרר לאחר שמשפטו הסתיים באי-הרשעה. אולם זמן קצר לאחר שחרורו, התברר שפסק הדין ניתן בטעות. בית המשפט תבע מעצר מחודש, אך הזיאביצ'וס כבר עזב לאוקראינה מולדתו. מאז, במשפט נוסף שהתקיים נגדו באוסטריה שלא בנוכחותו, נמצא אשם בסחיטה.

אולם OCCRP הצליח לאתר את הזיאביצ'וס בביתו שבאוקראינה, שם חשף מידע נוסף על תפעול רשת הסחר בחיות בר שגלגלה מיליונים. תכתובות בין מי שניהל את המבריחים לבין שותף בכיר, מאשרות את הדיווח של הזיאביצ'וס על רשת שניצלה את CITES - מערכת הפיקוח על הסחר במינים נדירים - כדי לסחור בכמה ממיני הציפורים שנמצאות בסכנת ההכחדה החמורה ביותר בעולם.

 מרכז הקניות בקייב אשר בקומת המרתף שלו נשמרו הציפורים הנדירות / צילום: occrp - Elena Loginova

"אנחנו עובדים באקוודור, פרו, קולומביה, אסיה, סלובקיה, אוקראינה, קרואטיה", נכתב באחת ההודעות. בהודעה אחרת חבר ברשת אומר ללקוח פוטנציאלי ש"האנשים שלי נמצאים עכשיו באוסטרליה והם יכולים להביא משם ביצים וציפורים". בהודעה אחרת נכתב: "אף אחד לא בודק את המטוס שלו, כי הוא דיפלומט, והמטוס רשום בפנמה. זו לא בעיה בשבילו, אז אם אתה רוצה להעביר ציפורים לכל מדינה, הוא יבצע את המסירה".

OCCRP לא הצליח לאשר אם היה ממש בהודעות אלה מלבד התרברבות, אבל הודעות טקסט בין המבריחים ותצלומים שהמשטרה האוסטרית מצאה במכשירו הנייד, חושפים שהכנופייה העבירה ציפורים מאסיה לאירופה במטוסים מסחריים ובדרך שיחדה מערך שלם של בכירים בנמל התעופה ושוטרים במשמר הגבול.

הרבה מהציפורים מתו בדרך מבתיהן ביערות הגשם, שם נלכדו לא אחת באמצעות מלכודות דבק שהונחו על גבי ענפי עצים, ובעת חילוצן, שברו את רגליהן וכנפיהן עוד לפני שנמכרו לבלדרי הרשת. הן נדחסו בצפיפות לתוך כלובים או קופסאות לקראת מסען אל המפקדה התת-קרקעית בקייב, אלה שהצליחו לשרוד את המשלוח, לא החזיקו מעמד הרבה זמן.

אבל למבריחים זה לא היה חשוב, אמר הזיאביצ'וס לכתבים, כי שולי הרווח על ציפורים נסחרות היו גבוהים כל כך שהם יכלו להרוויח כסף גם כשרק ציפור אחת או שתיים שרדו את המסע.

הרשויות האוסטריות מצאו עדויות לכך שלפחות חמישה בלדרים סיפקו לבוס של הזיאביצ'וס תוכים וציפורים נדירות אחרות ברחבי אירופה. אחרים אפילו הרחיקו בשביל הציפורים למקומות כמו פפואה גינאה החדשה ועוד. גורמים אוסטריים העריכו שהרשת הכניסה כ-30 מיליון יורו בשנה.

 תצלום שמצאה משטרת אוסטריה במכשירו הסלולרי של הזיאביצ'וס / צילום: פרטי

"הממצאים המטרידים מזכירים לנו שסחר בחיות בר משפיע על כל יבשת, וזה קורה ממש כאן באירופה", אמר ג'ון סקנלון, יו"ר היוזמה העולמית למיגור הפשיעה נגד חיות בר. "לעתים קרובות מדי רואים קנסות נמוכים וחוסר אכיפה, מה שהופך פשיעה נגד חיות בר לפעילות בסיכון נמוך שיש לה תגמול גבוה".

איש הציפורים מקרופיבניצקי

לדברי הזיאביצ'וס בן ה-30 שעבד כווטרינר לפני שהצטרף לשורות מבריחי הציפורים, אין פשע מתגמל יותר מסחר בחיות בר. "מבריחי סמים ונשק לא יודעים שיש עסק טוב יותר שהוא, כמובן, המסחר בבעלי חיים".

אחרי שבילה ארבעה חודשים בכלא האוסטרי ב-2018, חזר הזיאביצ'וס לאוקראינה, שם, הוא נשבע, פרש רשמית מעסקי הברחת הציפורים. כיום הוא מנהל מקלט קטן לציפורים בבית הוריו בקרופיבניצקי, עיר קטנה במרכז אוקראינה שבה נראים בכבישים רכבי לאדה סובייטיים לצד רכבי שטח יוקרתיים. כשרוסיה פלשה בתחילת השנה, הוא נשאר לטפל בציפורים, למרות ההפגזות הארטילריות והמתקפות האוויריות באזור.

 תצלום שמצאה משטרת אוסטריה במכשירו הסלולרי של הזיאביצ'וס / צילום: פרטי

במסגרת הראיונות הממושכים שנערכו בקייב ובעיר הולדתו, סיפר הזיאביצ'וס על כלכלת סחר הציפורים ועל התפקיד שמילא בארגון. בזמן שדיבר, סיומה, תוכי האפרור האפריקאי שלו, התיישב על כתפו ומפעם לפעם רכן וחיכך בו את מקורו.

כל נסיעת מסירה של ציפורים, אמר הזיאביצ'וס, הכניסה לכנופייה משהו כמו 50 אלף יורו, אבל הסכום יכול היה גם להגיע ל-140 אלף יורו. עדניים אפשר היה למכור תמורת 25-30 אלף יורו, קקדו דקלים ב-20 אלף יורו ותוכי אמזונה בכ-10 אלפים יורו. ולמבריחים היו מעט מאוד הוצאות.

"באמת שהעסק הזה לא צריך יותר מדי", הוא אמר. "אתה צריך איזשהו קשר עם המכס... וקצת מזומנים - כמה אלפי יורו, וזהו - יש לך את ההון ההתחלתי".

כשרק נכנס לכלא האוסטרי, חברי כנופיות וסוחרי סמים היו לועגים להזיאביצ'וס שאותו כינו "לוכד הציפורים", אבל הוא אמר שהלעג שלהם התחלף בתדהמה כשהסביר כמה רווחי יכול להיות הסחר בציפורים נדירות. כמה מהאסירים אפילו הציעו להזיאביצ'וס להכנס לעסקים ביחד, וליצור רשת הברחה חדשה שבראשה הוא יעמוד.

"אדם חסר מצפון יכול לנסוע לאינדונזיה, לקנות קקדו דקלים ב-500 דולר ולמכור אותו באירופה ב-16 אלף דולר. זה יותר מאשר פי 30. אתה מביא עשר ציפורים? זאת דרך פשוטה מאוד להרוויח הרבה כסף בקלות ובמהירות - סכומים אסטרונומיים".

הזיאביצ'וס סיפר שתמיד חלם להיות וטרינר, למרות שבאוקראינה, זאת לא עבודה מכניסה או מכובדת במיוחד. ב-2017, שנתיים אחרי שסיים את לימודיו באוניברסיטה האוקראינית למדעי החיים ולימודי הסביבה, ענה למודעת דרושים שהבטיחה עבודה עם חיות אקזוטיות. באותו ערב התקשר לראיין אותו אדם שהציג את עצמו כקונסטנטין ניקוליביץ'. הוא שאל על הציפורים שהזיאביצ'וס טיפח בנעוריו, על לימודיו ועל ההתמחות שעשה בגן החיות של קייב.

הבוס חסר הפנים

הזיאביצ'וס התקבל לעבודה מיד. קונסטנטין אמר להזיאביצ'וס שהתפקיד שלו יהיה לדאוג שעשרות ציפורים ישארו בחיים. במהרה גילה הזיאביצ'וס שהציפורים הוחזקו במחסן נטול חלונות מתחת למרכז קניות בפאתי קייב. הרבה מהן הגיעו לשם כשהן במצב נוראי, שבורות-כנפיים וחסרות-נוצות.

הזיאביצ'וס מתאר את המחסן כמקום מפחיד, לא מאוורר ומואר באורות פלורסנט. באוויר עמדה צחנה קבועה של עובש וצואה. עשרות חדרים היו מלאים בכלובים מהרצפה עד התקרה, צפופים עד כדי כך שהציפורים היו במצוקה מתמדת. העובדים קראו למקום "ארקהם", סיפר הזיאביצ'וס, על שם המוסד הפסיכיאטרי המבעית מסדרת באטמן.

אחרי שראה את התנאים, היו לווטרינר הצעיר הסתייגות מהעבודה, אבל קונסטנטין הציע לו כפליים מכפי שהרוויחו חבריו לכיתה והוסיף גם דירה באחת השכונות היוקרתיות של קייב. הזיאביצ'וס אמר שלמרות כל זאת, לקח לו חודש להבין שזה למעשה לא בית גידול, אלא מתקן סחר. בממוצע, כשליש מהציפורים מתו ולפעמים, משלוח שלם.

הסוחרים השליכו את פגרי הציפורים לפח, ושלחו את הניצולות החולניות, "כמעט מתות" ללקוחות באיחוד האירופי. "בלי טיפול, הציפורים האלה היו מתות תוך חודשיים", אמר חוז'אביצ'וס ששיכנע את הבוס שלו לאפשר לו להתקין אוורור ולהתחיל לתת לציפורים תזונה מגוונת יותר. שיעור ההישרדות השתפר וכעבור כמה חודשים, פוטר הווטרינר הראשי והבוס, קונסטנטין, מינה את הזיאביצ'וס כאחראי.

הזיאביצ'וס תיאר את קונסטנטין כחסר-פנים; איש במתקן הסחר לא פגש אותו. הוא השתמש בכרטיסי סים מסין, רוסיה, גרמניה, שוויץ, אוקראינה ופפואה גינאה החדשה, ונוכחתו הייתה תמידית מאחורי הקלעים של ארקהם. הוא צפה בצוות דרך עשרות מצלמות מעקב ופקד עליהם לחזור לעבודה כשראה שהם מתבטלים.

קוסטנטין סיפר על עצמו מעט מאוד אבל התפאר בקשריו עם פוליטיקאים רמי דרג וטען שהיה "רס"ן בשירותי הביטחון האוקראינים" (משירות הביטחון של אוקראינה לא נמסרה תגובה).

לפי הזיאביצ'וס, קונסטנטין השתמש בכמה שמות אבל העדיף תמיד להיות "אלכס אדמק", גבר סלובקי. השם "אלכס אדמק" מופיע על מסמכים כה רבים שחשפה המשטרה האוסטרית, בהם הסכמי מכר ותעודות וטרינריות מזויפות, עד שרשויות המכס פתחו בחקירה נגדו, אלא שמשטרת סלובקיה הודיעה להן שהוא אינו קיים.

שיחות למספרי הטלפון ששימשו את קונסטנטין לא נענו. מהמשרד האוקראיני לאיכות הסביבה לא נמסרה תגובה לפניות בנוגע לרשת הברחת הציפורים.

מעבר חופשי באירופה

ברחבי האיים הטרופיים של אינדונזיה ופפואה גינאה החדשה, צעיר אוקראיני אחר בשם מקסים, היה אחראי על איתור הציפורים. במחיר הנכון, אפשר לקנות כל דבר בשווקים האלה. "בשוק באינדונזיה, לא אופתע גם אם אמצא חד קרן למכירה", אמר כריס שפרד, מנכ"ל אגודת מוניטור לחקר שימור הסביבה, שחוקר סחר ציפורים יותר משני עשורים.

תצלום של מקסים, גבר אוקראיני שלכאורה רכש ציפורים עבור הכנופיה, נמצא בטלפון של הזיאביצ'וס כשנעצר. הזיאביצ'וס טען שמקסים צד ציפורים גם בג'ונגל, בסיוע רשויות אכיפה מושחתות. כשהמשטרה האוסטרית החרימה את הטלפונים והמחשב הנייד שלו, היא חילצה מתוכם תמונות ששלח לו מקסים, בהן הוא נראה עם קצינים מהמשטרה המלכותית של פפואה גינאה החדשה, חלקם חמושים ולבושים בציוד טקטי, וכן עם ילידים.

הנסיעות הממושכות בחזרה לאירופה לרוב לא נגמרו בטוב וציפורים רבות מתו.

כחצי שנה אחרי שהתחיל לעבוד ב"ארקהם", פתח הזיאביצ'וס משלוח של תוכים ירוקים קטנים, שגודלם לא עלה על זה של טלפון נייד. בתוך שלושה ארגזי דיקט, דחסו המבריחים 300 ציפורים. רק 17 שרדו את המסע.

הזיאביצ'וס סיפר שכשהתעמת עם קונסטנטין, הוא הציע לו להיות בלדר כדי שתהיה לו אחריות ישירה על רווחת הציפורים. התשלום יהיה 1,000 יורו לכל נסיעה, וכל ההוצאות יכוסו. הקריירה של הזיאביצ'וס כמבריח חיות בר החלה רשמית.

האיחוד האירופי תומך בנדיבות במאמצי מיגור הסחר בחיות בר ברחבי העולם, אבל מומחים אומרים שקל מאוד להבריח חיות בר בתוך הגוש האירופי. סוחרים כמו הזיאביצ'וס נעזרים בכך שאין ביקורת גבולות בשטחי אמנת שנגן - אמנה הכוללת 26 מדינות ומאופיינת בחוסר הקפדה על אכיפה. כבלדר, הזיאביצ'וס אמר שהבריח בקלות למעלה מאלף ציפורים נדירות ברחבי אירופה. במיוחד הקלה עליו העובדה שהייתה לו אזרחות כפולה ושהחזיק גם בדרכון ליטאי.

לדבריו, השיטה המועדפת על המבריחים הייתה מתן שוחד לסדרני הרכבת בקייב כדי שינעלו את הציפורים בתאים ויבריחו אותן לאיחוד האירופי. בהמשך, היה אוסף אותן מתחנות רכבת מרכזיות של ערים כמו בודפשט, ומשם יכול היה לנסוע לכל מקום בתוך שטחי אמנת שנגן מבלי לחשוש מביקורת.

ביומנו ניהל רישום קפדני של הציפורים שמכר ותפריטים מפורטים של מה שאהבו לאכול.

מסלול אחר כלל מתן שוחד לפקידי גבול מושחתים באוז'הורוד או בוישנה נמצקה, מעבר גבול בין אוקראינה לסלובקיה.

במשימה הראשונה שלו, בספטמבר 2017, אסף ארבעה עדניים בקושיצה, סלובקיה, העלה אותם לרכב שכור עם לוחית רישוי של האיחוד האירופי, וחצה את היבשת לפני שהגיע אל בריטניה דרך מנהרת התעלה.

"רוב הזמן פשוט נותנים לך לעבור", אמר אלן רוברטס, קצין ביחידה הלאומית לפשיעה נגד חיות בר בבריטניה. כ-60 אלף אנשים ביום משתמשים במנהרה. "היה קל מאוד להבריח ציפורים מתחת לתעלה", הוסיף.

בפעמים הספורות במהלך הקריירה שלו בהן הזיאביצ'וס נעצר לביקורת, הוא הציג שלל היתרים - אף אחד מהם לא היה רלוונטי לציפורים שהעביר, אבל הם סיפקו את פקידי הגבול.

"הוא ישיר", אמר פוכהאקר, בכיר במכס האוסטרי, על הזיאביצ'וס. "הוא אומר - הנה הציפורים, הנה המסמכים, עכשיו תנו לי לעבור ולהמשיך בנסיעה כי מדובר בבעלי חיים יקרים מאוד ואני חייב לבצע את המסירה".

"דרכונים" מזויפים

לעיתים קרובות פושעים מצליחים מסתתרים מתחת לאף. סוחרים בחיות בר פועלים במקביל לסחר לגיטימי במינים מוגנים שבמסגרתו מתבצעות יותר ממיליון עסקאות בשנה.

התעשייה נשלטת על ידי CITES - אמנת וושינגטון בדבר הסחר הבינלאומי במיני בעלי חיים וצמחי בר המצויים בסכנת הכחדה, המבצעת רגולציה של הסחר בלמעלה מ-38 אלף מיני בעלי חיים וצמחים מוגנים. פרצות אלה מנוצלות לרעה על ידי סוחרים, אומרים מומחים.

"יש הרבה דרכים שבהן אפשר לנצל לרעה את מערכת ההיתרים של CITES", אמר קרופורד אלן, ראש מחלקת פשיעה נגד חיות בר בקרן העולמית לשימור חיות הבר (WWF): כל בעל חיים שמופיע ברשימה של CITES וחוצה גבול בינלאומי, צריך היתר ייחודי שמוצג לפקידים בדיוק כמו דרכון של בני אדם; אבל קל לזייף את המסמכים. אלן אמר שבמקרים רבים הושגו ההיתרים באמצעות שוחד או על ידי זיוף, ונדיר שפקיד הגבול מצליח לזהות את ההבדל בין היתר אמיתי למזויף - או בין ציפור אחת לאחרת.

המשמעות היא שברגע שסוחר השיג היתר, "אתה יכול לחזור ולהשתמש בו שוב ושוב", הסביר הזיאביצ'וס. במקרים מסוימים, סיפר, השתמש באותם המסמכים כדי להבריח 20 ציפורים שונות.

אחד ההיתרים שמצאה המשטרה האוסטרית ברשותו, עבור קקדו דקלים, היה רשום על שם פארק חיות בר במערב גרמניה והוא הונפק על ידי BfN - הסוכנות הפדרלית לשימור הטבע של גרמניה - אחד מבעלי הפארק סיפר שהתוכי יובא עבור מגדל אחר ואמר על השימוש לרעה במסמך - "חרפה".

הזיאביצ'וס אמר שרשת המבריחים עוקפת את כללי CITES גם על ידי שימוש בטבעות מתכת זעירות שעליהן מספרים סידוריים. טבעות אלה מותקנות לרוב על רגלי ציפורים צעירות שגדלו בשבי, וניתן לקנות ולמכור אותן באופן חוקי. מכיוון שהטבעות קטנות מכדי שאפשר יהיה להתקינן על ציפורים בוגרות, המערכת נחשבה לדרך בטוחה לוודא שלא ניתן יהיה לסחור בציפורי בר.

אבל הזיאביצ'וס אמר שהכנופייה שלו מצאה דרך לעקוף את העניין באמצעות כלי מיוחד שמתקין על רגלי ציפורים בוגרות טבעות גדולות יותר שכאשר מהדקים אותן, הן נראות אמיתיות.

ציפורים שבויות אמורות להיות מסומנות גם בשבבים הנושאים מידע מזהה ייחודי, אך חלק מהקונים הצליחו לעקוף את העניין על ידי הוצאת שבב מציפור מתה והחדרתו לציפור חדשה.

לפי תכתובת ווטסאפ בין קונסטנטין ללקוחותיו, הקונים הבינו שהם ישלמו תוספת של 5,000 יורו עבור ציפור "עם מסמכים". בהודעה אחת, "אלכס אדמק" מדבר על הטסת ציפורים מפרו למדריד, שם יקבלו "מסמכים מקוריים" שאיתם יגיעו לאוקראינה.

אספן הציפורים הבריטי

במסגרת נסיעת הבלדרות הראשונה שלו בספטמבר 2017, הזיאביצ'וס הגיע לבניין משרדים חסר ייחוד בלונדון כשברשותו ארבעה עדניים. הוא מסר אותם לחבר של קונה בשם טוד דלטון, שרכש את הציפורים תמורת 16 אלף יורו עבור האחוזה שלו שנמצאת בפינה מבודדת של קורנוול. על פי מסמכי תיק המשפט באוסטריה, דלטון היה כנראה אחד מלקוחותיה הקבועים של רשת המבריחים.

לדלטון, שלא ענה למיילים הרבים שביקשו את תגובתו ודחה בקשה להתראיין לכתבה, יש היסטוריה של עניין בבעלי חיים נדירים. ב-2002, התפרסמה בגרדיאן ידיעה על כך שהמסעדה שלו מגישה יאק, זברה ותנין חמוץ מתוק. בחצר האחורית שלו בדרום לונדון, היו לו גם נמרים ערפיליים, מה שזיכה אותו בתואר המפוקפק "איש הנמרים מפקהאם". בסביבות 2006, פתח בעיירה סנדוויץ' שבדרום-מזרח אנגליה, גן חיות שנקרא "המרכז לשימור מינים נדירים": "אם נוכל למשוך אנשים לבקר כאן ולפגוש את בעלי החיים הנדירים האלה, יהיה להם סיכוי טוב יותר לשרוד בטבע", אמר בזמנו דלטון לעיתון מקומי.

ב-2015, נסגר המרכז לשימור מינים נדירים עקב מחסור בכספים. בערך באותו הזמן, דלטון העביר את בעלי החיים שלו לאחוזה בקורנוול. גדרות גבוהות, חומות מבמבוק ומצלמות מעקב מקיפות את הנכס, שכיום מחירו בשוק 1.57 מיליון פאונד. אין שילוט, והוא אינו פתוח לציבור. אבל באינסטגרם, דלטון מקדם את "חוות הנמרים והעזים" שלו ומציג בחשבונו סנאים מעופפים ענקיים, חתולים נמריים סונדים, זאבי יער וזוג קזוארים. בחג המולד של 2017, גשמים שטפו את האדמה מתחת לאחת הגדרות, ויצרו חור גדול מספיק בשביל שנמר יוכל לעבור דרכו. במשך שישה ימים, שוטט הנמר בגבעות הסובבות ותקף מספר כבשים לפני שנתפס.

מסמכים שהגישו תובעים אוסטריים מראים שלפחות חלק מהציפורים של דלטון נסחרו דרך הרשת של קונסטנטין. "מרקו ווקוביץ'" התכתב עם טוד דלטון בנוגע למכירה של עדניים - הזיאביצ'וס סיפר לכתבים שווקוביץ' היה אחד משמותיו של הבוס שלו אבל שגם לו הייתה גישה לחשבון הוואטסאפ שלו והוא עשה בו שימוש מפעם לפעם.

תיקי המשפט כוללים גם תעודת בריאות וטרינרית מזויפת לכאורה מינואר 2018 הנושאת את שמו וכתובתו של דלטון בקורנוול עבור טוקנים מסוג ססגוני-מקור וחום-סנטר - שני מינים שמקורם בדרום אמריקה - כמו גם תעודות עדניי תריסר החוטים המציינות את מרקו ווקוביץ' כשולח ואת טוד דלטון כנמען.

בהסכם מכר בין "אלכס אדמק", הזיאביצ'וס ודלטון מאפריל 2018 מצוין כי דלטון רכש גם שני קקדו דקלים וציפור בת-עדן אדומה. באוגוסט אותה השנה, פרסמה חוות הנמרים והעזים תמונה של עדני בעמוד האינסטגרם שלה. התמונה נמחקה לאחר שכתב גילה בה עניין. OCCRP לא מצא ראיות לכך שדלטון ידע שהציפורים שרכש הוברחו. אבל מומחים כמו שפרד מאגודת מוניטור לחקר שימור הסביבה אומרים שכיום הולכות ופוחתות הדרכים החוקיות לרכוש מינים נדירים כמו עדניים.

יהיה עליהם לגדול בשבי כדי שהמסחר בהם יהיה חוקי, אבל "קשה מאוד להגיע למצב כזה" בגלל טקסי ההזדווגות המורכבים ומנהגי הקינון שלהם. זאת על פי דוח ששפרד היה שותף בהכנתו עבור NGO Traffic, הרשת לפיקוח על סחר בחיות בר, בו צויין כי "מתקנים מיוחדים ספורים בלבד הצליחו בכך". "יש לחקור כל מקרה של עדניים שהתגלגלו לידיים פרטיות", אמר שפרד.

עבור העשירים ובעלי הכוח, מינים אקזוטיים הם סמל סטטוס, תחביב יקר, לפעמים אובססיה. כמה מחובבי בעלי החיים הנדירים רושמים את האוספים שלהם כגני חיות, מה שנותן להם הקלות מס וגישה קלה יותר למינים נדירים הרשומים ב-CITES. בבריטניה לבדה יש למעלה מ-300 גני חיות מורשים, אך רק כ-100 חברים באיגודים מקצועיים המחייבים אותם להיות פתוחים באופן קבוע לציבור.

בשאר המקרים, כמו במקרה של חוות הנמרים והעזים, מבחוץ יש רק חיווי מועט, אם בכלל, לכך שהם מאכלסים מינים אקזוטיים, ואין דרך לדעת כמה מינים מוחזקים במרכזים כאלה או אצל אנשים פרטיים באופן כללי, אמר רוברטס מהיחידה הלאומית לפשיעה נגד חיות בר בבריטניה. אם בעלי החיים אינם מסוכנים, אין שום חובה לרשום אותם, או אפילו לדווח מתי הם עוברים לבעלות חדשה.

ולמרות שדלטון מוכר ליחידה לפשעי חיות בר כמי שסוחר באופן קבוע, רוברטס אמר שכדי להצדיק חקירה, צריכות להגיע לידיהם ראיות מרשיעות. "אסור לנו לצאת למה שמכונה - מסע דיג. אנחנו צריכים ראיות מוצקות לכך שמישהו מתנהג בצורה חשודה", הוא אמר.

עסק יקר ללא דיווח

הזיאביצ'וס סיפר שאחרי משימת הבלדרות המוצלחת הראשונה שלו, קונסטנטין התחיל לסמוך עליו והעביר אליו הרבה משימות נוספות. הוא לקח קקדואיי דקלים לאדריכל בברטיסלבה ומכר דררה ארוכת-זנב לאישה בהולנד. אחת הלקוחות הטובות ביותר של הסוחרים, הוא סיפר, הייתה העמותה הגרמנית לשימור תוכים בסכנת הכחדה (ACTP) שלאחרונה הואשמה בתקשורת כי סחרה בציפורים נדירות במסווה של שימור.

לראש ACTP, מרטין גוט, יש גיליון הרשעות ארוך. גוט גדל במזרח גרמניה, ובראיונות קודמים סיפר כיצד איסוף ציפורים הוסיף מעט צבע לחייו האפרוריים. בסוף שנות ה-1980, ברח למערב גרמניה ועבד בחנות חיות, אך נידון למאסר ב-1995, 1996 ושוב ב-2009, על שורה של פשעים ובהם הונאה, סחיטה וחטיפה.

 טוקן חום סנטר. חל איסור על גידולו בשבי / צילום: Shutterstock

הוא גם המשיך להרחיב את אוסף הציפורים הנדירות שלו, ובשלב מסוים היו בבעלותו יותר מ-500 מהתוכים הנדירים בעולם, על פי מגזין אודובון. חלקם נקנו מאספנים פרטיים; במקרים אחרים, מדינות כמו דומיניקה שבאיים הקריביים אפשרו שליחה של ציפורים נדירות לגרמניה, שם גוט הבטיח לגדל אותן כ"אוכלוסיות רשת ביטחון", למרות שהעניין עורר מחלוקת בקרב הדוגלים בשימור. גוט רכש גם את תוכי המקאו ספיקס האחרונים בעולם, מין שנכחד בטבע, וכרגע הוא מנסה לאקלם אותם מחדש בברזיל מולדתם.

ב-2017, ממשלת אוסטרליה שלחה יותר מ-200 תוכים ילידים ל-ACTP וקיבלה מהעמותה תרומה של 200 אלף דולר עבור אחת מתוכניות השימור שלה. למרות שאוסטרליה קבעה שהתוכים נועדו לתצוגה בלבד, בחקירה שערך ב-2018, חשף הגרדיאן שמי שנראו כנציגים של ACTP, הציעו אותם למגדלים תמורת 95 אלף יורו לזוג, לכאורה בניגוד להסכם עם אוסטרליה.

 תוכי אמזונה מוצאו ממרכז ודרום אמריקה ובמקסיקו. מחיר: עשרת אלפים יורו / צילום: Shutterstock

באמצעות עורכי דינה ACTP הכחישה את הטענה וציינה שבחקירת התובע הציבורי בפרנקפורט דאודר לא נמצאו ראיות לכך שבוצע בגרמניה פשע. מ-BfN, הסוכנות הפדרלית לשימור הטבע, נמסר ל-OCCRP שאוסטרליה הייתה אחראית להנפיק היתרי יצוא עבור הציפורים שלה, ושתפקיד ה-BfN מוגבל לווידוא עמידה בתנאי היבוא.

למרות שגידול תוכים הוא עסק יקר שכן הם זקוקים למזון מיוחד וטיפול וטרינרי, ACTP לא חושפת מידע פיננסי בפומבי, ולכן קשה לדעת כיצד היא מממנת את פעילותה. מה-BfN נמסר כי אין לה הסמכות לחקור עניינים כספיים של ארגונים כמו ACTP.

 טוקן ססגוני מקור מוצאו מקולומביה, ונצואלה, ופנמה. מקורו מהווה כשליש מאורכו / צילום: Shutterstock

"מדי פעם עלו האשמות כי לא ידוע בעצם מאיפה הכסף מגיע ומה עושים אתו שם, אבל אלה שאלות שאנחנו, כרשות להגנת הטבע, לא יכולים לבחון", אמר מיכאל מולר-בוגה, קצין אכיפה בכיר של CITES.

גוט סירב להראות לכתבים את אוסף הציפורים של ACTP, שנמצא בברלין במתקן גידול הרשום כגן חיות, שעלות הבנייה שלו, על פי הדיווחים, הייתה 3.8 מיליון דולר. הוא אישר שרכש קקדו דקלים מ"מרקו ווקוביץ'", אך טען שחשד בסוחר כי לא סיפק ערבות למקור, כפי שנדרש לעשות בעסקאות מכר באיחוד האירופי.

גוט אמר שהוא יצר קשר עם ה-BfN כאמצעי ביטחון וביקש שיבדקו שאין בתיקים שלהם "שום מידע מפליל" על "מארקו ווקוביץ'", גוט הפנה את כל השאלות האחרות ל-BfN.

"אם זה מה שמר גוט אומר, ייתכן מאוד שזה המקרה", אמר מולר-בוגה בראיון טלפוני, והוסיף כי ירחיב בנושא בכתב. באימייל עוקב, נמסר מה-BfN שאין באפשרותה לאמת את טענותיו של גוט, ושהוא לא היה אחראי על הסחר בחיות בר בתוך האיחוד האירופי: "כמו כן, איננו יכולים לאשר ש-ACTP רכשה ציפורים כאלה באיחוד האירופי, שכן חובת הדיווח אינה בתחום האחריות של ה-BfN", הוסיפו.

טענות המבריח כי ACTP הייתה לקוחה, מאומתות על ידי תכתובת בין "אלכס אדמק" לצד שלישי, המצויה בין מסמכי תיק המשפט האוסטרי: "[יש לנו] עסקה עם ACTP ביום שלישי. הם מביאים לנו שלושה [קקדו] גאנג גאנג ואנחנו צריכים לשלם להם", כתב אדמק בהודעת טקסט בינואר 2018, והוסיף כי ישלם 42 אלף יורו. "הציפור שראית אתמול מיועדת ל-ACTP", כתב על ציפור לא מזוהה כמה שבועות לאחר מכן.

 קקדו דקלים. נפוץ בגינאה החדשה ובאוסטרליה. מחיר: 20 אלף יורו / צילום: Shutterstock

משנתבקשו להגיב, ציינו עורכי הדין של ACTP שהארגון פעל על פי חוק ו"פעל ישירות בשטח כדי להגן על מיני תוכים המצויים בסכנת הכחדה מפני סחר בלתי חוקי ולשמר סביבות גידול הרחק מהשפעות מזיקות": "ללקוח שלנו [גוט] אין מידע על רשת סחר/הברחה של חיות בר... ועל דרכי הפעולה שלהן," אמרו. עורכי הדין של ACTP אמרו שאינם יכולים להגיב לטענות לפיהן גוט עבד עם כנופיית המבריחים של הזיאביצ'וס, משום שהכתבים לא סיפקו את שם הכנופייה. אגב להרבה מכנופיות הפשע המאורגן אין שמות. הם אישרו שגוט אכן דן ברכישת ציפורים עם אדם המכונה "מארקו ווקוביץ'" ב-2018, אבל אמרו שהוא לא השלים את הרכישה כי בדיקות העלו שהציפור נגועה בהרפס. הם גם חזרו על ההצהרה שלו כי ביקש מהרשויות לבדוק את הרקע של ווקוביץ'. "בזמנו, הלקוח לא ידע שיש או יכולה להיות אינדיקציה לפעילות מפוקפקת או בלתי חוקית בהתקשרות עם אדם זה", כתבו.

המסע האחרון

באפריל 2018, הזיאביצ'וס נסע דרומה מגרמניה לאוסטריה, שם יוהאן זילינגר, מבריח חיות בר מורשע, חיבר אותו לקונה שהתברר כשוטר סמוי. באותו היום, נעצר הזיאביצ'וס מחוץ למרכז הקניות. התיק נגדו חולק לשניים - תיק אחד עסק בקקדואי הדקלים הנדירים שהבריח, והשני בעדניים, הפחות נדירים. בתיק הקקדו, יצא בספטמבר 2018 זכאי מסיבה טכנית, אך התובעים ערערו על פסק הדין בטענה שהשופט שגה בהבנת החוקים האוסטריים באשר להגנה של CITES.

"בהתבסס על פסק הדין השגוי, העבריין שוחרר ממעצר", אמר סוכן המכס שהוביל את החקירה. "ואז פסק הדין השגוי בוטל אבל העבריין כבר לא היה שם". התיק השני שעסק בעדניים, לדבריו, הביא להרשעתו של הזיאביצ'וס בגין סחטנות אבל עד אז, המבריח לשעבר כבר מזמן נעלם. בתיאוריה, הוא עדיין מבוקש על ידי הרשויות האוסטריות, אבל בפועל, אין להן את המשאבים ללכוד אותו באוקראינה.

הזיאביצ'וס סיפר שמאז שחזר הביתה, התמסר לעבודה וטרינרית והוא מטפל במקלט המאולתר שלו בציפורים פצועות ובתוכים שעברו התעללות. כמו לקוחותיו העשירים באירופה, הזיאביצ'וס אף הוא חובב ציפורים הלוקה בחיידק האספנות. הוא אמר שהוא מאמין שעמיתיו הקודמים המשיכו לשנע ציפורים בסכנת הכחדה לאירופה, אבל מ"קונסטנטין" שמע בפעם האחרונה רק זמן קצר לאחר שחרורו ב-2018.

אחרי שרוסיה פלשה לאוקראינה ב-24 בפברואר והחלה להפגיז את קייב, פנה הזיאביצ'וס לאחד ממקורביו של קונסטנטין כדי לשאול אם הם צריכים עזרה בהצלת הציפורים שנותרו במרתף. נמסר לו שהן בסדר. הוא עצמו מתכוון להישאר בחווה שלו עם הציפורים בבית המחסה.

בהמשך השנה, כשאזעקות המתריעות על תקיפות אוויריות נשמעו ברחבי קרופיבניצקי, הזיאביצ'וס המשיך בקור רוח להאכיל את הציפורים שלו בננות ואגוזים. כולן מוחזקות בכלובי עופות מסודרים שהתקין בחצר בית הוריו. לכתבים סיפר שבמידת הצורך, ניתן יהיה להעביר את הכלובים למקלט בתוך שתי דקות. אבל רוב בעלי ציפורים התקשרו להזיאביצ'וס כדי שייעץ להם כיצד לברוח עם הציפורים שלהם. הם חששו שיהיה קשה להעביר אותן מעבר לגבול האיחוד האירופי. הוא הבטיח להם שזה לא יהיה קשה.

סייעו בהכנת הכתבה הזו אלנה לוגינובה (OCCRP/Slidstvo.Info), פיליפ אולטרמן (הגרדיאן), וליסה קוקס (הגרדיאן). תרגמו מגרמנית אולנה לאפוי וניק פלינט. העובדות אומתו על ידי דסק בדיקת העובדות של OCCRP.

תרגום: אלה נובק