הרפורמה הכי חשובה של שוק הפנסיה מתחילה דווקא בשוק יורד

החל מהחודש הבא המדינה תפסיק להנפיק אגרות חוב מיועדות, וייכנס מודל חדש שאמור להיות חסכוני יותר לקופת המדינה, מבלי לפגוע בחוסכים • כיצד תעבוד הרפורמה שנועדה לשוק משגשג, בתקופת אינפלציה ושוק שסובל מירידות? • גלובס עושה סדר

אביגדור ליברמן, משה ברקת / צילום: אוהד צוינברג, דוברות משרד האוצר
אביגדור ליברמן, משה ברקת / צילום: אוהד צוינברג, דוברות משרד האוצר

בתחילת חודש אוקטובר יקרה שינוי היסטורי בקרנות הפנסיה: לאחר עשרות שנים, לראשונה המדינה לא תנפיק אגרות חוב מיועדות שיהוו רשת ביטחון לחוסכים בקרנות, אלא ייכנס לתוקף מנגנון אחר - מנגנון חדש שיבטיח תשואה עבור החוסכים.

​איך המודל החדש יעבוד, ואילו אתגרים צפויה הרפורמה להיתקל ברקע הירידות בשווקים והאינפלציה שמרימה את ראשה ברחבי העולם? 

● בנק ישראל יחליט מחר על גובה הריבית: הכלכלנים הבכירים רואים תרחיש סביר אחד
הירידות בשווקים אכלו את חסכונות הציבור בספטמבר: כמה הפסידו קופות הגמל?
בחירת מסלול פנסיה רגע לפני פרישה: מה צריך לדעת בעת חישוב הקצבה 

מה זה אג"ח מיועדות?

אג"ח ממשלתיות לא סחירות עם תשואה ריאלית מובטחת, שמוקצות אך ורק לקרנות הפנסיה החדשות המקיפות ולא ליתר אפיקי החיסכון הפנסיוני לטווח ארוך

הכסף של החוסכים יושקע מעתה בשוק ההון

עד היום המדינה הנפיקה לקרנות הפנסיה אגרות חוב מיועדות, שהעניקו תשואה מובטחת של 4.86% צמוד למדד. איגרות אלו הונפקו מידי חודש והושקעו בהן 30% מנכסי הקרנות. זוהי רשת ביטחון שהעניקה המדינה לחוסכים, והעניקה יציבות לקצבה החודשית.

עם זאת, סבסוד ההטבה הזאת הלך והפך ליקר יותר באופן יחסי. הסיבות המרכזיות: הפיכת קרנות הפנסיה למכשיר החיסכון הבלעדי וצמיחתו המהירה - מה שמגדיל את סך נכסיהן, לצד הירידה בעלות גיוס החוב של המדינה שלא דרך אג"ח מיועדות.

כעת, במסגרת רפורמת האג"ח המיועדות, הכסף של הגופים המוסדיים, שהיה מיועד לרכישת האג"ח הללו, יושקע מעתה בשוק ההון. במקביל, יוחלף מנגנון רשת הביטחון עבור החוסכים במנגנון חדש, שיבטיח להם תשואה של 5.15% צמוד למדד עבור 30% מהחיסכון שלהם. יש להדגיש שאין שינוי באופן חלוקת רשת הביטחון, כך שהיא תופנה בעיקר לפנסיונרים.

איך זה יעבוד? לפי הרפורמה, הקרנות יקצו 30% מהנכסים וינהלו אותם באופן מסוים שקבע משרד האוצר, והתשואה עליהם תימדד: אם לאחר חמש שנים הם לא יגיעו לתשואה שקבע האוצר (5.15%), הקרן תקבל השלמה עד לתשואה זו מהמדינה. מנגנון זה יצמצם משמעותית את התחייבות המדינה ביחס להנפקת האג"ח המיועדות.

בכל חודש קרנות הפנסיה יקצו את אותם 30% מהנכסים, וישקיעו אותם במסלול הגדול ביותר שהן מציעות. כך למשל, אם המסלול הגדול ביותר של קרן מסוימת הוא "עד גיל 50", אז הכסף שהופנה בעבר לרכישת אג"ח מיועדות, יושקע בהתאם להתפלגות ההשקעות במסלול זה.

המדינה תנהל קרן לצבירת העודפים

במסגרת הרפורמה, תוקם קרן שתנוהל על ידי המדינה, אליה יוזרמו הכספים שנצברו כעודף התשואה מעל 5.15% שהשיגו קרנות הפנסיה השונות. מהכסף הזה תערך ההתחשבנות באופן רציף. במילים אחרות, על הכסף שהופנה לשוק ההון באוקטובר 2022, תערך התחשבנות לאחר חמש שנים, באוקטובר 2027, על הכסף שהופנה בנובמבר 2022 תערך התחשבנות בנובמבר 2027, וכך הלאה.

ומה יקרה לכסף שיועבר למדינה על ידי קרנות הפנסיה כעודפי תשואה? הוא ינוהל על ידי החשכ"ל בצורה סולידית יחסית. גם העודפים יתחילו לעבור מקרנות הפנסיה במועד ההתחשבנות, קרי, לראשונה באוקטובר 2027, ויועברו בצורה שוטפת מידי חודש.

ברפורמה יש גם התייחסות למעבר בין הקרנות. על מנת לא להכביד על הניוד בין הקרנות, נקבע כי ההשלמה תתבצע בעת הניוד לגבי כל התקופה בה יש תשואת חסר, היא תתבצע מהמזומנים של הקרן הפנסיה הישנה, והקרן עצמה תתחשבן מול המדינה לאחר חמש שנים.

איך יתחלקו ההשקעות מעכשיו?

היקף ההפקדות השנתיות בקרנות הפנסיה החדשות מוערך בכ־40 מיליארד שקל. 30% מסכום זה, כלומר 12 מיליארד שקל, יופנו לשוק ההון לפי המסלול הגדול של הקרנות. בבנק ישראל ערכו מחקר לגבי התפלגות ההשקעות והעריכו שעיקר ההשקעות יופנו לחו"ל, מה שיגדיל את רכיב הנכסים הזרים בתיק של הקרנות.

עוד ציינו בבנק ישראל שקרנות הפנסיה החדשות משקיעות את הנכסים שהן מנהלות בשוק המקומי ובחו"ל, כאשר משנת 2005 שיעור הנכסים הזרים של קרנות הפנסיה החדשות הולך ועולה, ובשנת 2021 הוא הגיע לכ-30%.

בשוק המקומי הקרנות משקיעות במגוון רחב של סוגי נכסים כמו פיקדונות, אג"ח ומניות. בנטרול האג"ח המיועדות, המניות יהפכו לנכס ההשקעה הנפוץ ביותר, ואחריהן פיקדונות, "נכסים אחרים" ואג"ח קונצרני. גם תיק הנכסים בחו"ל מושקע במגוון נכסים: אג"ח, מניות ונכסים נגזרים. האחרונים משמשים, בין היתר, לגידור סיכוני מטבע.

ברקע: המשבר בשווקים והאינפלציה

הרפורמה תצא לדרך ברקע הטלטלה בשווקים. השנה האחרונה התאפיינה בירידות בשווקים ובהתפרצות אינפלציונית, והפכה את השגת יעד התשואה של 5.51% צמוד למדד למאתגר. אך צריך לזכור: נקודת ההתחלה היא אוקטובר 2022, ואם בנק ישראל יצליח להאט את קצב האינפלציה באמצעות העלאות הריבית, אז אתגר ההתפרצות האינפלציונית יקטן. אבל אכן התנודתיות בשוק ההון והחשש ממיתון הופכים את השנים הקרובות לאתגר.

באוצר סבורים כי אי אפשר לתזמן את הרפורמה בהתאם למצב בשווקים, ותמיד יהיו תקופות טובות יותר ותקופות פחות. בטווח הארוך, הקרנות במסלול העיקרי שלהן, בוודאי כאשר מדובר על קרנות בצמיחה עם אוכלוסייה צעירה משמעותית שמצטרפת לכוח העבודה, משיגות מעבר לתשואה של 5.51% צמוד שנתי.