לרוץ עד הסוף או לפרוש: הדילמה של איילת שקד והסיבה שבליכוד לא חוששים

יו"ר הבית היהודי ושרת הפנים איילת שקד שועטת לעבר יום הבחירות כאילו הסקרים מייעדים לה ארבעה מנדטים לפחות ולא שניים בלבד. הסיבה היא שבסקרים שעורכים עבורה היא רואה שלושה מנדטים של מתלבטים.

אלא שכאן היא גם בפלונטר שעוד לא מצאה את נוסחת הקסם להיחלץ ממנו: אם רק תשכנע את אותם שלושה מנדטים, כמאה אלף קולות, שהיא עוברת את אחוז החסימה, הם יגיעו. אך היא לא יכולה לעשות זאת כל עוד הסקרים מראים שיש לה מנדט וחצי. מלכוד 22.

● בשבוע הבא בגלובס: כל הרגולטורים הבכירים מגיעים לדבר על מצב המשק

בשבוע וחצי שנותרו עד לבחירות, תוכנית העבודה שלה כוללת קמפיין מאסיבי על הראש של נתניהו. "בלי איילת אין ביבי" או לחילופין "בלי ב' אין ביבי" - סרטונים, מדיה ושילוט חוצות ברוח חיבוק הדוב לנתניהו.

היא מבקשת מבוחריה לא להצביע לפי השכל והסקרים, אלא להצביע "מהלב" - הימור שהימין חושש ממנו מאוד בשלב הזה. אלא שגוש הימין של הליכוד עומד על 60 מנדטים ברוב הסקרים, ומבחינת אנשיה של שקד היא מחזיקה במפתח להקמת ממשלת הימין הבאה.

ההיסטוריה בין שקד לנתניהו תכריע?

מבחינתה של שקד לכאורה אין דילמה, היא חוזרת ואומרת שתרוץ עד הסוף. אך כששקד הייתה צריכה לבחור את המימון שלה לבחירות, היא לא לקחה סיכונים והוציאה מהכנסת את המימון הבסיסי בלבד - 1.120 מיליון לחבר כנסת כפול 7. שקד לא הימרה על מספר מנדטים נוסף שתביא בבחירות האלו, וחסכה חובות אפשריים לכנסת.

בינתיים, נתניהו רואה את הסיכון. השבוע הוא אף יצא בקולו וקרא שלא להצביע לשקד מאחר שהיא "שורפת קולות לגוש הימין". עם זאת, נתניהו לא חושש עד כדי כך שיציע לה תפקיד בשביל שתפרוש בכבוד. חלק מאנשיו בליכוד טוענים כי זה לא קורה בשל העובדה שהערך שלה לא רב ושבכל מקרה חלק מהקולות שלה מגיעים מהצד השמאלי של המפה. אם היא לא תעבור את אחוז החסימה, הם אומרים, יישרפו קולות לשני הגושים. אחרים לעומת זאת אומרים כי ההיסטוריה בין השניים היא הגורם המרכזי.

טיבי ועודה מנסים לייצר מצג של אחדות

בספרו האוטוביוגרפי החדש של נתניהו "ביבי", הוא מבקש להתנער מאזהרתו האלמותית בבחירות 2015: "הערבים נעים בכמויות אדירות לקלפי", שהובילה לגינויים נרחבים נגדו אך גם לניצחון. הוא טוען שעיוותו את דבריו ומוסיף שהיה צריך לדייק את אזהרתו לכזו: "המצביעים של המפלגות הערביות האנטי ציוניות נעים בכמויות אדירות..". קשה להבחין בהבדל הדק בין שתי האמירות ונתניהו אף עשוי לעשות בהן שימוש נוסף עד לבחירות הקרובות.

 יו''ר האופוזיציה בנימין נתניהו / צילום: רפי קוץ

אחוזי ההצבעה בציבור הערבי נמוכים עד כדי העמדה בסכנה לא רק של בל"ד, אלא גם של חד"ש־תע"ל ורע"ם, שנמצאות על ארבעה מנדטים בלבד. גורם במפלגות הימין אף הזהיר השבוע כי אם אף אחת מהמפלגות הערבית לא תעבור את אחוז החסימה ייגרם נזק תדמיתי קשה לישראל ולכנסת. אלא שדווקא במפלגות הערביות ובגוש השמאל משמיעים בסוף השבוע תחזיות אופטימיות יותר. "הסוקרים תמיד טועים ביחס לציבור הערבי. גם במדגמי האמת. רע"ם וחד"ש־תע"ל יעברו את אחוז החסימה", טען גורם במפלגת חד"ש־תע"ל.

ביום שלישי הקרוב יגיע ראש הממשלה יאיר לפיד לנצרת. הביקור נועד להעיר את השטח, אלא שבמגזר הערבי לא מייחסים לו חשיבות רבה. בחודש האחרון מי שכן מצליח לדבר לחברה הערבית הוא דווקא נתניהו ואילו הציר בין חד"ש־תע"ל ללפיד סובל מבעיות ויש הטוענים שהוא כבר לא קיים.

 חברי המפלגות הערביות / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

הטענות הן שחד"ש בוחרת בקו בדלני לחלוטין כאשר הסרטון הפומבי שבו כינו את לפיד "פושע מלחמה" הוא רק קצה קרחון שמצביע על מה שמתחולל מאחורי הקלעים.

במישור הפרקטי, עד לרגע זה אין הסכם עודפים בין חד"ש־תע"ל למפלגת רע"ם, בשל האיבה שטיפחו טיבי ועודה כלפי מנסור עבאס לאורך השנה החולפת. האסטרטגיה של טיבי ועודה היא דווקא לחתום על הסכם עם בל"ד, שנעדר כל חשיבות מהותית ולא יציל את בל"ד, כדי לייצר עבור הציבור הבוחרים שלהם מצג אחדות שנועד להעיר את השטח ולגרום לציבור להצביע ביתר שאת לחד"ש־תע"ל. לחלופין, חוששים במפלגה כי חתימה עם בל"ד על הסכם תייצר מצג שווא לפיו המפלגה יכולה לעבור את אחוז החסימה ועשרות אלפי קולות ירדו לטמיון.

שינוי כיוון בגזרת הפרסומות

בהיעדר מגמות בסקרים, הבחירות לכנסת ה־25 מסמנות שינוי כיוון דווקא בגזרת הפרסומאים־אסטרטגים של המפלגות. אם בעבר המפלגות היו משקיעות בפרסומות ובסרטונים, בבחירות הנוכחיות מדובר בעיקר במסרים קצרים ומחודדים. מתמקדים באסטרטג טוב, ופחות בקמפיין.

כך, קמפיין "יוקר המחיה" של ש"ס נאלץ לפנות את מקומו לזמן יקר בשבוע החולף עבור ההסכם עם לבנון, מבלי שהיה להם מה לומר בעניין, בעוד ש"באנו לשנות" של לפיד התלבש גם על יוקר המחיה וגם על ענייני ביטחון באותה המידה.

בעבר נתניהו השתמש באסטרטגיית "ליגה אחרת", שניתן היה להלביש על כל מסר בחברה, בכלכלה ובביטחון. בדומה לכך, בן גביר בחר כעת להשתמש ב"הגיע זמן בן גביר" שמתלבש על כל מסר. מפלגות שלא ייצרו אסטרטגיה על נושאית נדרשו לערוך התאמות או לנסות לייצר סדר יום - יכולת ששמורה לראש הממשלה המכהן ולפוליטיקאים בולטים בלבד.