איך להאיץ את קטר המשק? תוכנית ארוכת טווח לשילוב חרדים וערבים בהייטק

כדי לעמוד ביעדים להגדלת שיעור המועסקים בהייטק, המליצו מיטב המומחים שהשתתפו בשולחן העגול להשקיע במערכי הכשרה בכל המגזרים, ולהכניס את מקצועות התכנות לתוכנית הלימודים כבר ביסודי • וגם: ההמלצה לסייע לעסקים קטנים בהגנה ממתקפות סייבר • מנכ"ל סיסקו ישראל אורן שגיא: "חסרה תוכנית ייעודית לחייל המשוחרר ישירות להייטק הישראלי"

איציק קרומבי, אמיתי רצון, בני ביטון, שי־לי שפיגלמן, אורן שגיא, שרי רוט / צילום: כדיה לוי
איציק קרומבי, אמיתי רצון, בני ביטון, שי־לי שפיגלמן, אורן שגיא, שרי רוט / צילום: כדיה לוי

"בכל הנוגע להכשרת חרדים לתעשיית ההייטק, המדינה עובדת בצורה נקודתית, בפירורים, דרך פרסום קול קורא כזה או אחר כל פעם, ולא בצורה מערכתית", אומרת שרי רוט, סמנכ"לית בקמא־טק, עמותה לשילוב חרדים בהייטק. רוט שהשתתפה בשולחן עגול שהתקיים תחת הכותרת "מתדלקים את קטר הצמיחה של המשק הישראלי" בוועידת ישראל לעסקים של גלובס, הוסיפה כי "המדינה משקיעה 140 אלף שקל בממוצע בבוגר אוניברסיטה וחייבת להשקיע אותו סדר גודל בטאלנט חרדי כדי לקצור את הפירות. לתת מענק של 15 אלף שקל זה לא מספיק כדי להכשיר חרדי להייטק. אם לא יכניסו יד עמוק לכיס זה לא יקרה",

עוד בסדרהלכל הכתבות

הצג עוד

השולחן העגול עסק במיפוי האתגרים הנוגעים לקידום ההייטק הישראלי וחיבור אוכלוסיות שנמצאות בתת־ייצוג בתעשייה, כמו האוכלוסייה החרדית.

על חיוניות הגיוון להייטק והחשיבות של הכנסת קהלים נוספים לתעשייה העיד מנכ"ל סיסקו ישראל אורן שגיא, שאמר: "כמות המשתחררים מיחידות כמו 8200 ו־81 לא גדולה, ולנו בסיסקו יש כרגע המון תקנים פתוחים שאנחנו לא מצליחים לגייס עובדים אליהם. כדי שנוכל להגדיל את הפעילות בישראל, אנחנו חייבים שערבים, חרדים ולוחמים משוחררים יכנסו להייטק".

"אם לא נצמצם את הפער בין החייל הלוחם הקרבי לבין החייל העוסק בחדשנות וטכנולוגיה, לא תהייה לנו לא חדשנות ולא ציונות, חסרה תוכנית ייעודית לחייל המשוחרר ישירות להייטק הישראלי. אנו בסיסקו מעודדים ומפתחים מספר תוכניות אשר מטרתם לסייע במעבר החלק לתפקידים טכנולוגים".

 
  

"הכשרת 20־30 חרדים זה צעד לא רלוונטי"

לפי הלמ"ס, רק 3.3% מהגברים ו־7.2% מהנשים המועסקים ומועסקות בהייטק הם חרדים, הרבה פחות משיעורם באוכלוסייה הכללית.

איציק קרומבי, מנהל מרכזי תעסוקה וחדשנות לחרדים, הזכיר כי מאז שנת 2013 המדינה לא פרסמה תוכנית ממשלתית לתעסוקת חרדים, ובשל חוסר היציבות במערכת הפוליטית בשנים האחרונות, לא ננקטו צעדים אסטרטגיים לשילוב חרדים בהייטק. "המדינה חייבת לפעול במסות. הכשרות ל־20־30 חרדים זה צעד לא רלוונטי, כדי לשנות את המציאות חייבים להכשיר 3,000 איש בשנה.

צריך לייצר תוכנית ארוכת טווח שתשלב את המעסיקים כדי שכולם ידעו לאן הולכים בחמש השנים הבאות", אמר קרומבי. "אנחנו מכשירים גברים חרדים, וזה כולל לא רק הכשרה בפיתוח תוכנה אלא גם הקנייה של מיומנויות למידה שבלי זה אף מעסיק בהייטק לא יקבל עובד".

להגדיל את שיעור שכירי ההייטק בפריפריה

הכשרות מקצועיות לכניסה להייטק זה חשוב, אך לדעת שי־לי שפיגלמן, לשעבר מנכ"לית משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיות, כדי לעמוד ביעדים הממשלתיים להגדלת שיעור המועסקים בהייטק והוספת עשרות אלפי עובדים לתעשייה, צריך להתחיל מוקדם הרבה יותר. "בסוף אנחנו צריכים להסתכל קדימה, אפילו 15 שנה קדימה, וכדי לשלב בהייטק יותר חרדים, ערבים ותושבי פריפריה, חייבים לעסוק בחינוך. מערכת החינוך בכל המגזרים לא מכינה היום את התלמידים למקצועות העתיד. כמו שמלמדים עברית, צריך ללמד קוד כמקצוע חובה מכיתה ד' או ז'"

שפיגלמן הוסיפה כי "אי אפשר לשים את כל האחריות על הממשלה ולהסיר אחריות מהמגזר העסקי. ישנן חברות בינלאומיות גדולות שפועלות להכשיר ולגייס עובדים חרדים, ערבים ועובדים מהפריפריה וגם חברות ישראליות צריכות לעשות זאת".

ראש עיריית דימונה בני ביטון התייחס לחשיבות השילוב של ההייטק בפריפריה הגיאוגרפית. לפי נתוני הלמ"ס, 60.3% מהשכירים בהייטק ב־2020 גרו בערים במרכז הארץ, ייצוג הגבוה ב־35% מחלקה של אוכלוסייה זו משוק השכירים הכולל. לעומת זאת, הייצוג של תושבי הצפון והדרום בהייטק נמוך בכ־33% מחלקם באוכלוסיית השכירים. ביטון סיפר על צעדים שמאמצת דימונה כדי לחבר תושבים להייטק, כמו הקמת מכללת סייבר בעיר בשיתוף אוניברסיטת בן גוריון, שצפויה להתחיל לפעול תוך שנתיים.

כמו שפיגלמן, גם ביטון הדגיש את חשיבות החינוך הטכנולוגי המוקדם. "אני הבנתי שצריך כבר מבית הספר היסודי להכין את הילדים שלנו, ולכן הכנסנו לכיתות הלימוד תוכנית בשיתוף יחידת 8200. יש אנשים מצוינים בפריפריה, אבל צריך להכיר להם את עולם ההייטק".

להפוך לוחם להייטקיסט במקום לברמן

אמיתי רצון, מנכ"ל חד קרן הסייבר פנטרה, התייחס לחוסר השוויון בין מי שמשרתים ביחידות טכנולוגיות בצה"ל ונחטפים מיד לאחר השחרור על ידי חברות הייטק במשכורות חלומיות לבין מי שמשרתים כלוחמים ויוצאים לאזרחות בלי כלים להשתלב בתעשייה. "לוחמים צריכים לעשות פסיכומטרי וללמוד ארבע שנים באוניברסיטה כדי שחברות הייטק בכלל ידברו איתם - אבל זה בסדר כי יש להם דרך לעשות, הם צריכים ללמוד את המקצוע, הם לא קורבנות - יש להם יכולות".

לדברי רצון, גם כשהמדינה מנסה להכשיר לוחמים יוצאי צבא להייטק, היא מלמדת אותם בעיקר מקצועות ספציפיים כמו בדיקות תוכנה (QA) או עיצוב ממשקי משתמש (UX). "במקום, המדינה הייתה יכולה ללמד על רשתות ועל סייבר. התוכנית הקיימת שנקראת 'לוחמים לסייבר' לא מספיק רחבה. אנחנו לא רוצים לראות לוחמים שהולכים לעבוד כברמנים", אמר רצון.

סיוע ממשלתי בהגנה ממתקפות סייבר

בנוסף, רצון ושגיא הדגישו שניהם את החשיבות של סיוע ממשלתי לעסקים קטנים מכל התחומים בהתמודדות והגנה נגד תקיפות סייבר. "בתקופת הקורונה כל העסקים הפכו לדיגיטליים ולרבים מהם אין את האבטחה הדרושה, לכן צריך לראות איך בונים מדיניות שתספק להם מטריית הגנה מול כמות תקיפות סייבר עולה. הממשלה הבאה שתקום צריכה להתייחס לכך", אמר שגיא. "כשהמדינה החליטה שהיא חייבת להוריד את כמות תאונות הדרכים, היא סבסדה רכישת מערכות מובילאיי ב־180 מיליון שקל. אותו דבר אפשר לעשות בסייבר", הוסיף רצון.

 ***גילוי מלא: הוועידה בשיתוף בנק הפועלים, בחסות הפניקס, אמדוקס, BDO, הוט, ג'ילי, שופרסל, אל על, תנובה, פרופימקס, ההסתדרות הרפואית, מיי דסק, קונטיגו, סיסקו ובהשתתפות מקורות, רשות החדשנות, מובילאיי, Start Up nation central, נמל אשדוד וחברת החשמל