כמה יעלה להקים את הממשלה החדשה? הדרישות והאתגרים בדרך לתקציב המדינה

המשא ומתן הקואליציוני טרם החל, אך כבר עכשיו מצטברות הבטחות הבחירות של המפלגות לעשרות מיליארדי שקלים • החל מהבטחת ביטול המסים, דרך הדרישה להגדיל את מספר השוטרים ועד ההתחייבות לחינוך חינם • יעדים אחרים, דוגמת המטרו, עלולים להידחק לאחור

בנימין נתניהו לאחר נאומו במטה הליכוד, בחירות 2022 / צילום: Reuters, Ammar Awad
בנימין נתניהו לאחר נאומו במטה הליכוד, בחירות 2022 / צילום: Reuters, Ammar Awad

יממה לאחר הבחירות זהות שר האוצר הבא עדיין לא ידועה. אולם כבר עכשיו ברור שאם נבחרי הציבור יקיימו ולו מחצית מהבטחות הקמפיינים שלהם, הרי שהממשלה החדשה תעלה לתקציב המדינה עשרות מיליארדי שקלים.

זה המנצח הגדול של הבחירות, ולא קוראים לו איתמר בן גביר | שירית אביטן כהן, פרשנות
● רע"ם אולי הצליחה לעבור, אבל למנסור עבאס אין סיבה לחגוג | דני זקן, פרשנות
מי זה בן גביר ואיך עושים רילוקיישן: החיפושים בגוגל אחרי הבחירות

החל מדרישות קואליציוניות של המפלגות החרדיות, דרך הבטחת יו"ר הליכוד בנימין נתניהו למתן חינוך חינם מגיל אפס ועד ההצהרות להכפלת כוח המשטרה - במשרד האוצר יצטרכו להתמודד עם שלל דרישות יקרות.

עד עכשיו הדפו באוצר בקלות יחסית את הדרישות לפתוח את העודפים התקציביים האדירים שהצטברו בקופה מתחילת השנה, בסך של כ־33 מיליארד שקל. התשובה לכל הדרישות הייתה זהה: החוק לא מאפשר להשתמש בעודפים מבלי לשנות בחקיקה את מגבלת ההוצאה, ואת זה ניתן לעשות רק במסגרת הכנת תקציב מדינה מסודר. אך דיוני התקציב הרשמיים הוקפאו לפני חודשים עם הבשורה על יציאה לבחירות.

עתה, הדרישות התקציביות של משרדי הממשלה יעלו בחזרה אל משרד האוצר, ואליהן יצטרפו דרישות נוספות של השרים החדשים אשר יאיישו את הלשכות. כל הדרישות הללו עשויות לבוא על חשבון יעדים אחרים, כמו החזרת חובות של המדינה או קידום פרויקטים יקרים וארוכי טווח דוגמת המטרו.

 

המפלגות החרדיות: ביטול המסים של ליברמן

כפי שמסתמן כרגע, ש"ס ויהדות התורה ישובו להיות שותפות מובילות בקביעת סדר היום הכלכלי של הממשלה. המפלגות החרדיות ביססו את הקמפיין שלהן על התנגחות הדדית מול שר האוצר אביגדור ליברמן.

מס הקנייה שהטיל ליברמן על משקאות ממותקים ועל כלים חד פעמיים מותג בציבור החרדי כגזירה המכוונת ישירות עליהם. החזרת הגלגל לאחור, כפי שהבטיחו הפוליטיקאים החרדים, תעלה למדינה כמיליארד שקל בשנה על אובדן הכנסות מ"מס הקולה" לבדו.

כמו בבחירות קודמות, ש"ס לא פירסמה מצע כלכלי מפורט, אבל במפלגה הציבו מספר דרישות סף לישיבה בממשלה. יו"ר ש"ס אריה דרעי הודיע שיקים רשות לאומית למלחמה בעוני והתחייב לחלק כרטיסי מזון למאות אלפי משפחות נזקקות. הסכום שש"ס דורשת לכרטיסים לרכישת המזון עומד על מיליארד שקל בשנה.

הקמפיין של יהדות התורה קרא בין היתר להרחבה של חוק חינוך חינם לגילאי לידה עד 3 שנים. ניתן רק לשער שהדרישה הייתה מסונכרנת עם הבטחת הבחירות הזהה של נתניהו, שעלתה גם בסרטון "ביביסיטר 2" שערכו הקמפיינרים בליכוד.

הרחבת הסבסוד הממשלתי למסגרות לגיל הרך, או הלאמה שלהן, תעלה לפי הערכות 15־20 מיליארד שקל מבסיס התקציב.

נתניהו: הוזלת מחירי המים, החשמל והדלק

המצע הכלכלי של נתניהו מכיל גם מתנות לציבור בתחום המסים. מועמד הליכוד הבטיח שאם ייבחר יפחית את מס ההכנסה ואת מס החברות, ויגדיל את מענקי העבודה. יחד עם יוזמות שעלו על הפרק כמו הפחתת המע"מ, וכנראה גם הנכונות לבטל את מיסי השתייה הממותקת והכלים החד פעמיים - החשיפה של תקציב המדינה לאובדן הכנסות ממסים מגיעה עד ל־10 מיליארד שקל בשנה.

כמו כן הצהיר נתניהו שיוזיל את החשמל, המים והדלק ויקפיא את עליית מחירי הארנונה למשך שנה. הקפאת הארנונה עלולה ליצור בור בהכנסות הרשויות המקומיות, שעליו יצטרך לכסות השלטון המרכזי.

הורדת מחיר החשמל תהיה מסובכת עוד יותר. רק באחרונה נאלצה חברת החשמל להגדיל את החוב שלה בגיוס אג"ח כדי לממן את מחיר־החסר אותו קבעה המדינה. החשמל אומנם התייקר השנה, אבל בשיעור נמוך מכפי שהיה אמור להתייקר לפי הנוסחה היבשה.

הזינוק במחירי הפחם הקפיץ את עלויות ייצור החשמל, והוזלה מלאכותית שלו תרחיב את הפער הגירעוני בין המחיר הריאלי שלו למחיר בפועל. במצב דומה נמצא מחיר הדלק. ליברמן בלם את המחיר בחודשים האחרונים באופן זמני באמצעות הורדת מס הבלו, בעלות של יותר ממיליארד שקל למדינה. החזקת המחירים לצרכן למטה תקשה אף היא על התנהלות פיסקאלית מסודרת.

בן גביר: הגדלת מספר השוטרים

אחד המנצחים הגדולים של הבחירות הוא יו"ר עוצמה יהודית, איתמר בן גביר. אחרי שנים שלא הצליח לעבור את אחוז החסימה, חבר לציונות הדתית של בצלאל סמוטריץ' וביחד הם הצליחו להביא מספר דו ספרתי של מנדטים. בן גביר כבר הודיע בימים האחרונים שידרוש את תיק השר לביטחון פנים לעצמו בממשלה שתוקם.

בן גביר מדבר על התעצמות כוחה של המשטרה, ומתפרץ לדלת פתוחה של התראות חוזרות ונשנות של המשטרה על מצוקת כוח אדם. הגדלה משמעותית של מספר השוטרים ותוספות לתקציב ביטחון הפנים נאמדת ב3־5 מיליארד שקל.

במשרד הביטחון צברו עוד לפני הבחירות דרישות תקציביות, שכעת יוכלו להניח אותם על השולחן במסגרת דיוני התקציב הקרבים. במערכת הביטחון צפויים לבקש תוספות תקציביות עבור התעצמות ופרויקטים ביטחוניים בהיקף של 7־12 שקלים.

שנת 2023 תיפתח עם תקציב המשכי בלבד, כשלפי לוחות הזמנים ניתן יהיה לגבש תקציב מסודר עד סוף הרבעון הראשון של השנה.

לצד הדרישות הצפויות המרכזיות שנסקרו כאן, סביר להניח שעוד יעלו עשרות דרישות תקציביות נוספות בדרך להקמת ממשלה חדשה. בחודשים האחרונים הכינו מנהלי משרדי הממשלה השונים מסמכים פנימיים עם היעדים התקציביים לשנה הבאה. בקרוב הדרישות יוצגו לשרים החדשים שיתמנו, ובסוף התהליך יוגשו לאוצר שיתבקש לשלם את הצ'ק.

סך כל הדרישות הידועות כיום מוערכות בעשרות רבות של מיליארדי שקלים. מאיסוף הערכות שונות, על בסיס הצהרות של המפלגות, ההערכה הפשרנית ביותר מגיעה לדרישות של כ־54 מיליארד שקל. בחישוב מרחיב יותר מגיעים עד להיקף אדיר של 78 מיליארד שקל.

יו"ר ההסתדרות מגיע רעב לשולחן המשא־ומתן

גם בהסתדרות המתינו זמן רב להתייצבות המערכת הפוליטית, כדי להעלאות הילוך במגעים עם האוצר להסכמי שכר לעובדי המגזר הציבורי. אחרי הקפאת השכר הארוכה בתקופת הקורונה ועל רקע הקמפיין שלו נגד יוקר המחיה, יו"ר ההסתדרות ארנון בר־דוד מגיע רעב לשולחן המשא־ומתן.

הסכמי השכר שייחתמו ויתוקצבו ב־2023 עשויים להגיע לעשרות מיליארדי שקלים לפי אומדן הדרישות המוכרות באוצר. בתקציב יכלל גם הכסף עבור הסכם המורים שנחתם ללא מקור תקציבי עוד ב־2022, וגרר באחרונה קיצוץ רוחבי בתקציבי משרדי הממשלה.

צילומים: יעקב כהן, רויטרס AP Oren Ziv ,Sebastian Scheiner, AMMAR AWAD
 צילומים: יעקב כהן, רויטרס AP Oren Ziv ,Sebastian Scheiner, AMMAR AWAD

שכר המינימום יעלה שוב על הפרק

נושא שיחה משותף אחר בין ההסתדרות לאוצר הוא שכר המינימום. השכר, שעומד כיום על 5,300 שקל בחודש, היה אמור להתחיל לעלות בהדרגה כבר לפני כחצי שנה, לפי עסקת החבילה שניסחו הצדדים ביחד עם ארגוני המעסיקים. אלא שמאז העסקה נתקעה, כשח"כים בעיקר ממפלגות העבודה, כחול לבן ומרצ דרשו העלאה חדה יותר של שכר המינימום.

בר־דוד הצטרף לקריאות וחזר בו מהסיכום על מתווה העלאת שכר המינימום ל־6,000 שקל עד שנת 2026. הוא טען כי ההסכם נעשה לפני שהאינפלציה הכתה במלוא עוצמתה במשק ולפני שאיש יכול היה להעריך שבקופה יצטברו עודפים תקציביים בסכומי עתק.