מותגים רבים כבר במטאוורס: האם גם בחברה שלכם משתמשים בתאום דיגיטלי?

המטאוורס מאפשר כבר היום לחברות מותגים ליצור עולמות וירטואליים המהווים מעין "מגרש משחקים" לכל פרויקט או תרחיש • אריקסון, BMW ו־iRobot כבר משתמשות ביכולת הזו להשקת עדכונים חדשים, וגם בענף הפרסום יכולים למצוא בה עניין

תאום דיגיטלי בעולם המטאוורס / אילוסטרציה: Shutterstock
תאום דיגיטלי בעולם המטאוורס / אילוסטרציה: Shutterstock

הכותב הוא מנכ"ל Anyverse, מרצה ומומחה בינלאומי לחדשנות וטכנולוגיה 

לא מזמן חגגנו שנה להפיכתו של המטאוורס ממושג שרק "חנונים" של מדע בדיוני, גיימינג ועולמות תלת ממד הכירו, למושג שכמעט כל אחד ואחת מכירים ואפילו גיבשו כלפיו עמדה. אמנם הדברים לא מתקדמים במהירות שהצטיירה מההופעות של מנכ"ל פייסבוק (מטא) מארק צוקרברג ואחרים שדיברו על הנושא, וברור שיש עדיין חסמים טכנולוגיים. גם הכלכלה העולמית לא במצב שיא, אבל אני נותרתי אופטימי מאוד בנוגע למהפכה הזו, ובעיקר לערך הרב שהיא תביא לעולם.

פיצה מקפיצה, מעדן הגולן ומק צ'יקן: מה עומד מאחורי השתלטות הנוסטלגיה על ענף המזון 
"אצלנו לא מרגישים משבר בהייטק": שיחה עם מנכ"ל תן ביס | פורטפוליו

לא בכדי, חברות ענק כמו מקינזי, BCG, Deloitte ואחרות מעריכות שמדובר בשוק שעד 2030 יהיה שווה טריליוני דולרים. כמה טריליונים? תלוי את מי מהן שואלים, אבל זה נע בין 4־5 ל־20 טריליון. בקיצור, זה ענק. בתוך כל המרחב הזה, נתרכז הפעם בחזית אחת: החזית העסקית של ה־B2B (עסק לעסק).

אם בצד הצרכני יש לנו עוד חסמים רבים ועוד אתגרים לפצח (יעברו ככל הנראה 4־5 שנים עד ש־VR יהיה משהו שכיח, ו־AR לביש בצורה הגיונית ומחיר סביר יהיה דבר ישים), הרי שבצד של הפתרונות לעסקים אנחנו כבר היום במציאות אחרת. למעשה אפשר לומר שהמטאוורס העסקי כבר פה.

תכנון בזמן אמת

המטאוורס, נזכיר, הוא הגרסה החדשה של האינטרנט: יותר פתוחה, יותר מכוונת משתמש, ובעיקר הרבה יותר הימרסיבית. משמע, המשתמשים ירגישו חלק מתוך החוויה האינטרנטית שהם משתתפים בה בזכות טכנולוגיות כמו מציאות מדומה (VR), מציאות רבודה (AR) וטכנולוגיות נוספות.

בעולם העסקים - בין אם זה בעולם התכנון התעשייתי, בידור ופנאי או ייצור - זה אומר מהפכה, לא פחות. היכולת לייצר עולמות וירטואליים כסוג של "מגרש משחקים" לכל פרויקט או תרחיש לא תסולא בפז.

קחו למשל תהליכי הייצור: עד היום, הדרך שבה מפעלים התנהלו הייתה יחסית טורית. אם חברה רצתה להקים מפעל חדש, להוסיף מכונה למפעל קיים לשנות קו ייצור, המהנדסים היו צריכים לתכנן את מה שנראה להם נכון, החברה הייתה צריכה לייצר או לרכוש את הדברים בפועל, ואז להציב אותם במפעל ולקוות שכל החישובים וההערכות היו נכונים (או אופטימליים) ואולי אפילו ללמוד על חלק מהבעיות או הנגזרות של המהלך בדיעבד ולאחר מעשה.

היום, לעומת זאת, ניתן יחסית בקלות להקים שכפול מלא של המפעל, מה שמכונה "תאום דיגיטלי", אשר יציג בתוך סביבה תלת ממדית ממוחשבת (במחשב, בסמארטפון או אפילו ב־VR) את המפעל האמיתי, כולל המכונות שזזות בו, המרחקים הנכונים, המשקלים של כל הציוד הרלוונטי וכל אלמנט פיזיקלי אחר שניתן לחשוב עליו.

אותו תאום דיגיטלי מתעדכן בזמן אמת מהנתונים בשטח, ומייצג נאמנה בכל נקודת זמן את המפעל ה"מציאותי". עכשיו, בואו נניח שאתם רוצים לבחון שינויים בקו הייצור. במקום לתכנן, לבנות או לרכוש ואז לקוות לטוב, כעת ניתן לבדוק את כל האופציות, ולבצע הערכות ולהריץ תרחישים וסימולציות על התאום הדיגיטלי. לא רק שהוא יציג לכם פיזית איך המכונה החדשה תיראה במפעל, הוא גם יריץ סימולציות על האפקטיביות שלה, ויגלה איזו השפעה יש להוספת המכונה על התנועה במפעל, על האוויר או על מה שרק תרצו.

כמו שאמר לי לאחרונה ריצ'ארד קריס, סגן נשיא ב־Nvidia העולמית ומי שאחראי על פלטפורמת ה־Omniverse של החברה, שמתמחה בייצור תאומים דיגיטליים למגוון רחב מאוד של מקרים עסקיים: "בעוד 5־10 שנים אנחנו לא נבין איך תכננו פעם בלי תאום דיגיטלי בכל תחום שאפשר לחשוב עליו., כמו שהיום אנחנו לא מבינים איך חיינו פעם בלי אינטרנט". אני לגמרי מסכים עם האמירה הזו.

מי מתחבר לקונספט?

זה לא נגמר, כמובן, רק בתאום דיגיטלי למפעל. באותה מידה אפשר לייצר תאום דיגיטלי לעיר שלמה. איך? ממדלים את כל העיר בתוכנה כמו Omniverse, מלבישים באמצעות הכלים שלה את הנתונים הנדרשים, וכך כל שינוי מהותי שקורה בעיר האמיתית יעודכן גם בתאום הדיגיטלי (ידנית, דרך מצלמות או תמונות לוויין וכו'). כך, בפעם הבאה שנרצה להוסיף כיכר או להזיז רמזור, נוכל להקים אותם במהרה בתאום הדיגיטלי, ולהריץ סימולציות שיבחנו מה יעבוד טוב יותר, מה ההשפעה של כל חלופה ומה הנגזרות של המהלך.

נשמע כמו מדע בדיוני? זה כבר קיים. וחכו, רק התחלנו. היום רובנו מחוברים 24/7 למכשור רפואי מהמתקדמים בהיסטוריה של האנושות: שעונים חכמים, טבעות חכמות, רצועות חכמות וכן הלאה. המכשירים האלו יודעים לבדוק דופק, א.ק.ג, חמצן בדם, איכות שינה או סוכר.

תחשבו על תרחיש שבו לכל אחד ואחת מאיתנו יהיה תאום דיגיטלי שיישב בפלטפורמה כלשהי של קופת החולים שלנו, ובכל פעם שנרצה לבחון טיפול חדש, תרופה חדשה או תזונה חדשה, נוכל להריץ סימולציה על הגוף של התאום הזה ולקבל את ההשפעות והנגזרות - מה זה עשה לבדיקות הדם, מה זה עשה לעור הפנים, למשקל או לכל פרמטר שתחשבו עליו.

מכיוון אחר, נניח שאתם מתלבטים על תסריטים שונים לפרסומות או לתוכן שאתם מפיקים. כעת תוכלו להפיק הדמיה בתקציב נמוך יחסית ובקלות, בעזרת מנועים כמו Unreal Engine או Unity, ולבחון מול קהלי היעד שלכם האם הם בכלל מתחברים לקונספט. כלומר, התאום הדיגיטלי יכול להיות גם משהו חד פעמי, שרק מנצל את היכולות הגרפיות והריאליזם הגבוה מאוד של הכלים הקיימים, ולאו דווקא מודל תלת ממדי פיזיקלי "נושם" שמתעדכן בצורה רציפה אל מול השינויים במציאות.

מתאמנים על הניקיון

כאמור, בניגוד לעולמות הצרכניים שעוד מחכים לפריצה הגדולה של המטאוורס (שבוא תבוא), בציר הפתרונות לעסקים כבר היום יש אפשרויות רבות מאוד. חברות כמו Nvidia, AWS, סימנס ואחרות מציעות פתרונות מתקדמים שמשרתים ענקיות כמו BMW, אריקסון או iRobot, ועוד רבות וטובות.

ב־iRobot, לדוגמה, יצרו מאות בתים וירטואליים לפי הפיזיקה הידועה והעיצוב המקובל (על בסיס דאטה שנאסף מהמכשירים שמטיילים לנו בבתים). בכל פעם שהם משדרגים את התוכנה, הם לא "דוחפים" אותה מייד לכל המכשירים, אלא קודם מטמיעים את העדכון באיי־רובוטים וירטואליים שמסיירים ועובדים בבתים הווירטואליים, ורק אחרי שהם מוודאים שהעדכון עובד בצורה תקינה ועומד ביעדים שהוגדרו לו, העדכון יורד באמת למכשירים שנמצאים בבתים של כולנו.

אז בפעם הבאה שאתם מתכננים חנות, מרכז מבקרים, מפעל חדש, מחסן לוגיסטי או אפילו תצוגת אופנה, אירוע או פרסומת - תבדקו את האופציה של שימוש בתאום דיגיטלי (מן הסתם זה רלוונטי יותר ככל שהגורם הפיזי הוא רב ערך, וצפוי להיות אתכם לאורך זמן יחסית ממושך). לא רק שזה יעיף לכם את המוח, זה גם יאפשר גמישות וקבלת החלטות נכונה יותר.