הדרישה החדשה של מפלגות הקואליציה: סעיף שיבטל את רפורמות הדגל של ממשלת בנט-לפיד

אגרות הגודש צפויות להתבטל, ולכך תהיה השלכה כלכלית על המשק כולו • המשמעות היא אובדן הכנסות בגובה 1.3 מיליארד שקל בשנה, כחצי מהם יועדו לשיפור התחבורה הציבורית והיתר למימון פרויקט המטרו • עוד על הפרק: ביטול הרפורמות בחקלאות ובכשרות

משה גפני, אריה דרעי, בנימין נתניהו / צילום: רפי קוץ, רויטרס
משה גפני, אריה דרעי, בנימין נתניהו / צילום: רפי קוץ, רויטרס

"כל מה שמוגדר גזירות הממשלה היוצאת - יבוטל", זו המטרה שהציבה לעצמה הממשלה החדשה. נציגי הקואליציה המתגבשת הביעו מורת רוח מהצעדים שביצעה ממשלת בנט־לפיד והצהירו לא פעם שיבטלו אותם.

לגלובס נודע כי בנוסף לתכנון לבטל את הרפורמה בכשרות, לתקן את הרפורמה בחקלאות ולבטל את צווי המס על הסוכר והמוצרים החד פעמיים, העלו ביהדות התורה דרישה נוספת - סעיף שיבטל את אגרות הגודש.

בין צוקרברג לדרעי: האתגרים הכלכליים של הממשלה החדשה | אורי פסובסקי, טור סופ"ש
ימין או שמאל כלכלי: המאבק על האוצר מגלם התנגשות בין שתי תפיסות מנוגדות
● כבר לא רק מחירי הדירות: השוק השתנה והממשלה תצטרך פתרונות חדשים | ניתוח גלובס

ההתנגדות בציבור החרדי להעלאת המסים המתוכננת שנועדה לצמצם את התחבורה במרכז. פרויקט אגרת הגודש, שהושקעו בו כ־20 מיליוני שקל עד כה, הם רק ההתחלה ביחס להפסד הכספי שיעלה מביטולו. ההערכות הן שהאגרה אמורה להכניס קרוב ל־1.3 מיליארד שקל בשנה, והנזק למשק נאמד בכ־10 מיליארד שקל בשנה בעקבות נזקים סביבתיים, רעש, בטיחות וכדומה.

כ־700 מיליון שקל מתוך ה־1.3 מיליארד שקל יועדו לשיפור התחבורה הציבורית בישראל. בנוסף, מותנית ביישום האגרה היא תוכנית החומש לשיפור התחבורה הציבורית כללה תקציב של 2.7 מיליארד שקל בשנה.

אולם, תוכנית החומש כולה תעמוד בסימן שאלה אם תבוטל האגרה. אמנם חלק מהרכיבים בו, כמו תוספת תקציבית להפעלת קווי רכבת קלה והרווח שנוצר מהרפורמה בתעריפים, לא יבוטלו, אבל התוספת בסכום זה עלולה לעמוד בסכנה.

יתרת ההכנסה אמורה להגיע למימון פרויקט המטרו. מדובר בפרויקט השאפתני ביותר שישראל מוציאה לפועל, ועלות הקמת מערכת הרכבות התת קרקעית נאמדת ב־150 מיליארד שקל. מחצית הסכום יגיע מקופת המדינה, ומחציתו מהשבחת הנכסים סביב התחנות, וכן ממקורות אחרים כמו גם מאגרות הגודש. גם לכך יידרש למצוא פתרון אחר, אם האגרה תוסר.

במשרדי התחבורה והאוצר דחפו את השרים לקדם את רפורמת אגרות הגודש בגוש דן כדי לנסות להפחית את הביקושים בנסיעות לתל אביב־יפו, וכדי להשיג מימון ניכר לשיפור התחבורה הציבורית בישראל.

הכשרות והחקלאות כיעד

לא רק אגרת הגודש על הפרק. נציגי ש"ס ויהדות התורה דורשים לבטל את הרפורמה בכשרות שאמורה לצאת לפועל בינואר, ולאפשר לתאגידים נוספים להעניק כשרות לעסקי מזון. בש"ס כבר ניסחו הצעת חוק שתחזיר את המצב לקדמותו, לפיה רק המועצות הדתיות ורבני הערים יעניקו כשרות, ובמקביל נשקלת העסקת המשגיחים שלא דרך המועצות הדתיות.

באפיק נוסף נבחנות הדרכים לתקן את הרפורמה בחקלאות בהתאם להבטחות ראשי הקואליציה המסתמנת. במקביל, במכתב ששלח דובי אמיתי, נשיא התאחדות האיכרים, ליועמ"שית עם העתק לראשי המפלגות בקואליציה המתגבשת, הוא דרש לפקח על עבודת משרד החקלאות ומשרד האוצר, שלטענתו מנסים לבצע מחטף של הרגע האחרון. אמיתי טוען כי המשרדים מקדמים החלטות בנושא הגנת הצומח, כמו גם לקביעת מנגנוני פיצוי לחקלאים בעקבות העלאת תעריפי המים בשבועיים האחרונים.

"הממשלה החדשה עתידה לקבוע את המדיניות שלה בנושא החקלאות", אמר אמיתי בשיחה עם גלובס. "יהיה זה בניגוד מוחלט לדין לפעול דווקא בימים אלה על פי קווי המדיניות של הממשלה היוצאת, ובכך לקבוע עובדות בשטח בחטף". עוד דורשים החקלאים לבלום את הפעימה הבאה של הורדת המכסים בינואר הקרוב, ולהקפיא את הרפורמה עד לתיקונה.

ממשרד החקלאות נמסר בתגובה: "המשרד פועל כדי לממש את התחייבויותיו כלפי החקלאים, ובפרט תשלום תמיכה ישירה לחקלאים. התמיכה הישירה מצטרפת לכלל הכלים שהעמיד המשרד לטובת החקלאים, בניהם: מענקים בהיקף של מיליוני שקלים שמטרתם היא לייעל את עבודתם ולהגדיל את הפריון, הגדלת מכסת העובדים הזרים ועוד.

ממשרד האוצר נמסר: "המשרד פועל להמשיך ביישום הרפורמה בחקלאות שצפויה להוזיל את מחירי הפירות והירקות".