האם הגיע הזמן להכניס לתיק ההשקעות קרנות אג"ח ממשלתיות

הכותב סמנכ"ל מחלקת מסחר, נגזרים ומדדים בבורסה לניירות ערך

הדעות והמסקנות המובאות בכתבה הן בבחינת הבעת דעה של הכותב בלבד. אין לראות באמור משום מצג או התחייבות של הבורסה, או משום המלצה או עצה לנהוג בדרך זו או אחרת, לרבות בכל הקשור לקבלת החלטת השקעה, והוא אינו מהווה תחליף לייעוץ השקעות אישי המתחשב בצרכיו ונתוניו של כל אדם

בחודשים האחרונים אין כמעט יום שבו לא מופיע בתקשורת הכלכלית מאמר הדן ביתרונות ההשקעה בקרנות הנאמנות הכספיות, המהוות תחליף אטרקטיבי לפיקדונות בנקאיים קצרי-טווח. הדיון נושא פרי, והצבירה בקרנות אלו גדלה באופן חד מדי יום.

יחד עם זאת, מיליוני אזרחים ישראלים שאינם מקבלים שירותי ייעוץ השקעות, טרם נחשפו למוצר פיננסי זה, ומכאן פוטנציאל הצבירה העצום באפיק השקעה זה, והאתגר שבחשיפתו בפני הציבור הרחב.

● מנכ"ל קרפור ישראל חושף את ביצועי המותג הפרטי וטוען: "כל השוק בעקבותינו"
● החל מ-170 אלף שקל לרכב חשמלי: הטרנד הלוהט בכבישים הולך להתייקר ולהיבלם | ניתוח 

הנכסים המרכזיים שמוחזקים על ידי קרנות הנאמנות הכספיות הם מק"מים (מלווה קצר מועד) - שהם חוב קצר-טווח אשר מונפק מדי חודש על ידי בנק ישראל - והם נסחרים בבורסת תל אביב באופן רציף. לאחרונה הגדיל בנק ישראל את הנפקות המק"מ באופן חד, ובכך הקל על מנהלי קרנות הנאמנות הכספיות את ההתכסות בנכס הבסיס המרכזי שלהן.

השנה הקשה לא פסחה על משקיעי האג"ח

2022 מסתמנת כשנה קשה למשקיעים, בגלל התנודתיות הרבה במהלכה, והיא לא פסחה גם על המשקיעים בשוק האג"ח, המגדירים עצמם כמשקיעים באפיקים סולידיים, והם ספגו הפסדים כבדים יחסית, של כ-7% בממוצע.

ההפסדים הכבדים הם פועל יוצא של העלאות ריבית חדות של בנק ישראל, שבוצעו במטרה לרסן את האינפלציה הגבוהה במשק הישראלי, שהסתכמה ב-12 החודשים החולפים ב-5.1%. השבוע המשיך בנק ישראל בהידוק המוניטרי והעלה את ריבית הבסיס בישראל ב-0.5% נוספים, כך שזו עומדת כעת על רמה של 3.25%.

מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר 2022 אשר פורסם לאחרונה, שעמד על 0.6% ועקף את התחזית הממוצעת של האנליסטים בתתי-עשיריות האחוז, לצד החשש מגל אינפלציוני נוסף בחסות הסכמי שכר גדולים במשק, מחייבים את בנק ישראל לשדר נחישות בהתנהלות המוניטרית שלו.

בשוק ההון מעריכים כי בנק ישראל יעלה את הריבית ב-0.5%-0.75% נוספים במצטבר בחודשים הקרובים, והיא תעמוד בתום מחזור העלאות הריבית הנוכחי על 3.75%-4% בקירוב.

אם שוק ההון חוזה נכון את התוואי המוניטרי של הבנק, אזי ריבית זו כבר גלומה במידה רבה בתשואות איגרות החוב בבורסת תל אביב.

תוצאות העלאות הריבית יגיעו בחודשים הקרובים

העלאות הריבית של בנק ישראל צפויות לתת אותותיהן בפעילות הכלכלית במשק בחודשים הקרובים, ולהביא עימן האטה בקצב הצמיחה ובלימת אינפלציה.

ציפיות האינפלציה הממוצעות של החזאים ל-12 החודשים הקרובים מעריכות כי האינפלציה בישראל תעמוד על 3%. אם הם צודקים, אזי מדובר בירידה חדה בסביבת האינפלציה בעתיד הנראה לעין. ירידה כזו, אם אכן תתרחש, תביא לבלימה של העלאות הריבית במשק, ובהמשך, לציפיות להפחתת הריבית.

אין דבר ששוק ההון בכלל - ושוק איגרות החוב בפרט - אוהבים יותר מהפחתות ריבית, ובמציאות שכזו צפוי אפיק החוב המקומי לשוב ולפרוח.

בלתי אפשרי לתזמן באופן מדויק את נקודת הפיתול המדוברת, ולפיכך בתרחיש שהצגתי קיים היגיון רב בהגדלת החשיפה לשוק החוב המקומי בסביבת התשואות הנוכחיות בשוק זה.

משקיעים החוששים מפגיעה בכושר ההחזר של פירמות רבות בשל ההאטה הכלכלית החזויה, יכולים להתמקד בהגדלת החשיפה לקרנות נאמנות המשקיעות באיגרות חוב ממשלתיות.

איגרות חוב אלו, שמשך החיים הממוצע לפדיון שלהן בינוני, מפזרות השקעות בין חוב ממשלתי צמוד וחוב ממשלתי שקלי לא צמוד. השקעה במכשיר השקעה שכזה אכזבה קשות השנה, נוכח סביבת המאקרו שתיארנו קודם, אולם בראייה קדימה מדובר באפיק השקעה רלוונטי מאוד, ובהשקעות אין להסתכל במראה האחורית אלא בשמשה הקדמית.

קרנות נאמנות פסיביות ומנוהלות, המשקיעות בחוב ממשלתי, משלמות מס של 25% על הרווח הריאלי, כך שאם האינפלציה בשנה הקרובה תעמוד על 3%, אז רק רווח עודף של מעל 3% יהיה חייב במס.

קרנות אג"ח מדינה תנודתיות הרבה יותר מאשר השקעה בקרנות כספיות, המדמות השקעה בפיקדון, אולם לצד הסיכון הטמון בהפסדי הון בטווח הזמן הקצר, במקרה שציפיות הריבית במשק יגלמו צפי להפחתת ריבית יניבו מכשירים אלו רווחי הון משמעותיים, בעוד שהשקעה בקרן כספית תאבד במהרה את האטרקטיביות שבהשקעה בה, שכן התשואה הפנימית של המק"מים תצנח.

בנתונים אלו ראוי כבר היום לשקול בניית קומת השקעה מהותית נוספת בתיק ההשקעות, המבוססת על קרנות נאמנות המשקיעות בחוב ממשלת ישראל.

חשוב להקפיד על פיזור תיק קרנות נאמנות אלו בין מכשירים אקטיביים ופסיביים, ובין מנהלים שונים, תוך דגש על קרנות נאמנות הגובות דמי ניהול זולים. במקביל, יש להתמקח על ניהול פיקדונות ניירות ערך של קרנות הנאמנות בבנקים, השוחק באופן ניכר את התשואה למשקיע.